דריסת החוק בעיריית תל אביב: בפסק דין דרמטי שניתן הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט קובי ורדי, נקבע כי ״צו חניה״ שהוציאה עיריית תל אביב לשם הכשרת אזור בית פנורמה כמסוף אוטובוסים, הוצא שלא כדין ודינו בטלות.
בעתירה שהגישו בעלי קרקעות באזור בית פנורמה נטען על ידי עורכי הדין אייל קוצ'ינסקי ומרים דונין-שוב כי העירייה הוציאה ״צו חניה״ שלא כדין והחלה לבצע ללא היתר עבודות מכוחו. מטרתו הסופית של הצו היא הכשרת הקרקע לשם הקמת מסוף אוטובוסים עצום באזור בית פנורמה שיקלוט את מרבית פעילות התחנה המרכזית. צו החניה הוא שלב ראשון במימוש הסכם העקרונות שנחתם לפני כחודש בין משרד התחבורה לעיריית תל אביב לשם פינוי התחנה המרכזית החדשה.
בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים קיבל את העתירה וקבע כי צו החניה הוצא שלא כדין ונפלו בו פגמים משפטיים רבים. בפסק הדין נקבע כי "מדובר בשימוש מופרז בכוח שלטוני, לא סביר ולא מידתי שנעשה על ידי שתי רשויות אדירות, מאושיות המשפט המנהלי (המדינה ועיריית תל אביב) שחברו להן יחדיו בהסכם עקרונות והתחייבו בו לשתף פעולה ולקדם את העבודות, התוכניות וההליכים למתן היתרים לשימוש חורג והיתרי בניה".
עוד קבע בית המשפט כי לטעמו "אין לתקן עוול בעוול ולמרות החשיבות הציבורית הרבה והאינטרס הציבורי הרב הקיים בפינוי התחנה המרכזית החדשה והפחתת זיהום האוויר במקום, על העיריה לפעול בהתאם לדין ולא לעשות קיצורי דרך, שכן לפעמים הדרך הקצרה יכולה להתארך".
עורכי הדין אייל קוצ'ינסקי ומרים דונין-שוב מסרו: "המדובר בהחלטה חשובה ואמיצה ביותר של ביהמ"ש. המדינה ועיריית תל אביב החליטו להקים מסוף אוטובוסים, בסמוך לשכונות מגורים, בשטח שעל פי התוכניות החלות עליו – לא ניתן לבנות בו דבר, בוודאי שלא תחנה מרכזית שכזו. לצורך כך ניסו הרשויות לייצר דרך עוקפת הליכי תכנון, עוקפת היתרי בניה ועוקפת ציבור, והקים את הפרויקט מכוחו של צו חניה עליו חתם עובד עירייה".
"ביהמ"ש קיבל את עמדתנו לפיה צו חניה איננו מאפשר ביצוע עבודות בניה אדירות, על פני שטח של כ- 53 דונם, ללא היתר בניה, וקבע שצו חניה נועד לאפשר ניקוי מגרשים פרטיים ממפגעים תוך מתן פתרון חניה זמני לציבור, ולא לצורך בניית מסוף אוטובוסים – על כל המשתמע מכך. אנו מקווים שהמדינה והעירייה יפנימו את הביקורת שנמתחה עליהם בפסק הדין, וכי הדין הדורש מכל אזרח להקדים את התכנון – לבניה, חל גם עליהן, ואולי אף ביתר שאת".
