● מרטין נימלר נולד ב14 בינואר, 1832 בליפשטט שבגרמניה. שירת כמפקד צוללת במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן למד תאולוגיה והוסמך לכמורה בשנת 1931. הוא שירת בכנסייה בברלין.
● נימלר אחז בדעות לאומניות מאוד בתחילת דרכו ככומר, ובאותו זמן כזכור – לאומיות הייתה למעשה תמיכה במפלגה הנאצית שפשטה את זרועותיה לכל אורך גרמניה. הוא פרסם ספר בו הביע תקווה שאדולף היטלר, השליט החדש של גרמניה באותה שנה, יביא תחייה והתעוררות לאומית. בעידוד הנאצים, ספרו נהיה לרב מכר.
● אולם, שנה לאחר מכן, חלה תפנית חדה בגישתו של נימלר כלפי הנאצים. הוא הקים מעין איגוד כמרים ואנשי דת נוצרים, המתנגדים לכנסייה שהפעילו הנאצים ושבעיניהם הייתה 'שופר המשטר', ולא מרכז רוחני ודתי. בנוסף, לדעת אותם חברי איגוד, הנאצים התכחשו לנצרות ולערכיה. סופר כי הוא נדחה משירות בצי הגרמני, עקב דעותיו.
● לאחר דרשה נועזת שנשא ב1937 הוא נאסר והועמד לדין בשל פשעים נגד המדינה. הוא זוכה לבסוף, בגלל לחץ בינלאומי, אבל הורשע בניצול מעמדו ככומר וגניבת תרומות. לאחר שבעה חודשי מאסר הוא השתחרר מכלאו ונעצר שוב, על ידי הגסטפו. הוא נשלח למחנה הריכוז דכאו, שם שהה עד לבוא בעלות הברית ב1945.
● כרצון להביע חרטה וכפרה על שתמך בנאצים בתחילת דרכים, הוא הלך והרצה ברחבי העולם כנגד פשעי הנאצים ופעל לכינון שלום במזרח אירופה. ב-1967 זכה בפרס לנין לשלום. הוא נודע בעיקר עקב שירו המפורסם"לא השמעתי את קולי, שם נכתב "ואז הם באו ולקחו את היהודים –ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי יהודי. ואז הם באו ולקחו אותי – וכבר לא נותר אדם, לדבר בעדי".
