""Baruch Berliner's Genesis International Project הינו פרויקט של המלחין הישראלי ברוך ברלינר והמפיק נחום סלוצקר.
הפרויקט מבוסס על הפואמה הסימפונית "בריאת העולם" לקריין ולתזמורת וזכה להצלחה רבה עד כה ב-20 מדינות, כאשר בכל אחת מהן הטקסט המקראי נקרא בשפה המקומית.
בערוץ ה- youtube –Baruch Berliner , ביקרו כבר כשניים וחצי מיליון צופים.
הטקסטים התנ"כיים והצלילים הקסומים יוצרים מארג עשיר ששואב אותנו לתוך עולמו של ספר הספרים. הפואמה מורכבת משבעה פרקים ומספרת את הסיפור מבראשית ועד להופעת הקשת בענן, המסמלת את הברית בין האדם לאל.
סוד ההצלחה של "בריאת העולם" בא לידי ביטוי בלחן עשיר השזור בהרמוניה ניאו-קלאסית, המקרינה מבט חדש ומעמיק על המשמעות של הטקסט הנפוץ ביותר בעולם.
המסע המוסיקלי, מעלה תהיות על מהות הבחירה בין יצר הטוב ליצר הרע שהוענק לאדם על ידי האל.
הפואמה "בריאת העולם" לא נגעה רק ללב הצופים אלא גם לליבם של אמנים ומוסיקאים בינלאומיים רבים, שהפכו שותפים לדרך, הצטרפו לפרויקט ותרמו להתפתחותו.
berlinersgenesis.com/he/events
כיום, "בריאת העולם" מתוזמרת לתזמורת סימפונית ולתזמורת קאמרית, מותאם להרכבי שירה ובלט ומבוצע בסגנונות רבים ושונים מקלאסי ועד סימפו-רוק, סימפו-פופ ואפילו אורטוריית רוק תיאטרלית.
את המופע משלים וידאו ארט מרהיב מאת ירון שין (המכונה Jewboy""), המעמיק וחושף רבדים נוספים בטקסט המקראי, וממלא אותו בשלל גוונים ותובנות.
youtube.com/watch?v=SmLGJdQQKhU&t=317s
4+ד"ר ברוך ברלינר, מתגורר היום ברעננה, וחייו מעניינים ומרתקים ביותר.
לסבו, ברוך יהודה לב, היה כבר במלחמת העולם הראשונה בוינה בית חרושת למכוניות. הסב היה יו"ר ה'מזרחי' בוינה ופעיל מאוד בסצנה הציונית. הוא הקים ומימן את הגימנסיה היהודית בוינה, הנקראת עד היום ע"ש חברו הטוב, הרב הראשי לוינה דאז, פרץ חיות. כמו כן יזם ומימן רכבת שיצאה מפראג, דרך וינה, לאורך הדנובה, דרך טורקיה וסוריה לחיפה, ואספה חלוצים שהיו בדרכם לפלשתינה.
ב-1926 הגיע השליח בנימין יהלום מטעם הארגון "ועד כפר-סבא" לברלין ושכנע את אביו של ברוך, שבתאי, לקנות למען המפעל הציוני ומרכז נאמני העבודה העברית אדמה בכפר סבא, במטרה לספק עבודה לחלוצים, שאחד מהם, פנחס ספיר, היה לימים שר האוצר של מדינת ישראל.
4+המסורת בתיקוני הזוהר, דורשת את המילה פרד"ס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ניתן לראות את סיפור המשפחה דרך הפריזמה של הפרדס והפרד"ס גם יחד, ובפרספקטיבת הזמן, ברור כיום שהחלטה זו הייתה גורלית.
שבתאי הגיע ארצה לעיתים מזומנות, כדי לעקוב אחר הטיפול בפרדס ובאחד מביקוריו בארץ הוא פגש את שרלוט, שבאה מוינה ובשנת 1935 הם נישאו בבית החולים הדסה על הר הצופים, וחזרו לברלין בגלל עסקיו של שבתאי.
ב-1936 שבתאי נאסר בברלין על ידי הנאצים, ב"עוון" היותו יהודי. האם, שרלוט, שיחדה את התובע ושיחררה את שבתאי לשלושה ימים גורליים, בהם הצליחו לברוח לצ'כיה ומשם לפולין. בוורשה פנה הזוג לשגרירות הבריטית, ובזכות הפרדס הם זכו לקבל סרטיפיקט לחודש, שאפשר להם להגיע לפלשתינה, וכך ניצלו חייהם.
4+ברוך ברלינר נולד בשנת 1942 בתל-אביב בשכונת היקים. בית הוריו בתל אביב היה ספוג באווירה אירופאית, שפת אימו הייתה גרמנית. הוא גדל על המוזיקה של שטראוס קלמן ופרנץ להאר, ולמד כינור אצל מנהל האקדמיה למוזיקה בתל אביב, עדן פרטוש.
4+בהיותו בן 12, בתחילת החופש הגדול, נסעו הוריו לברלין לדרוש את הרכוש שנלקח מהם על ידי הנאצים, מתוך כוונה לחזור להמשך לימודיו בסוף החופש. המשימה לא הייתה כל-כך קלה, וה"חופש" התארך ל-35 שנים. בתקופה זו הוא סיים תיכון בברלין, ובציריך סיים תואר שני בפיזיקה עיונית ותואר שלישי במתמטיקה.
ב-1968 החל ברוך לעבוד בציריך כאקטואר בחברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם, הסוויס רי (Swiss Reinsurance Co.), כתב ספר על פיננסים וספר "על גבולות הביטוח" שתורגם לארבע שפות, וכן כשבעים מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים בתחום הביטוח. ד"ר ברוך ברלינר הרצה באוניברסיטאות בתחום הביטוח, אירגן, היה שופט ותרם במשך שלושים שנה את פרס ברלינר לביטוח וניהול סיכונים באוניברסיטת תל-אביב.
בגיל 47 ד"ר ברוך ברלינר חזר עם משפחתו ארצה והשתלב כחוקר בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. לצד מחקריו הוא הוציא לאור בשנים האחרונות ששה ספרי שירה בגרמנית ועשרה ספרי שירה בעברית.
עם חזרתו ארצה פגש ברלינר את המוזיקאי, המפיק, היזם ואיש החינוך נחום סלוצקר, וחזר לעולם המוזיקה שהפכה את השניים לחברים ושותפים לדרך מזה 30 שנים. הקשר המוזיקלי האינטנסיבי הניב פירות רבים ובהם: שלוש פואמות סימפוניות, אורטוריה אחת, ארבע קונצ'רטי: לכינור, לקלרינט, לוויולה ולצ'לו, וכן שבעה ריקודים סימפוניים. היצירות מנוגנות סביב העולם ובכל מקום אליו מגיע צוות הכולל את נחום סלוצקר, ברוך ברלינר ורעייתו רוחמה, הקהל מקבל אותם בחום, ובתשואות רמות.
4+במפגשים עם הקהילות היהודיות המקומיות מרגיש הצוות כנציגים ושליחים של עם ישראל בעולם, ורואים זכות באפשרות להמשיך בשליחות של הפרויקט הציוני בן מאת השנים".
