פרופ' חיים שקד (53) מכהן כנשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, בה לומדים כ-1,500 סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון ושני בחינוך. בנוסף הוא מכהן כיושב ראש רמ"א – פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך בישראל. הוא נשוי לטלי, מנהלת בית ספר, ומתגורר ביישוב אלעזר שבגוש עציון. אב לשישה וסב לארבעה.
במשך 17 שנה כיהן כמנהל בית ספר, עד שפנה לעולם האקדמי והחל לחקור את עבודתם של מנהלות ומנהלי בתי ספר בישראל. מחקרו מתמקד בעיקר בחשיבה מערכתית של מנהלי בתי ספר ובמנהיגות פדגוגית. על נושאים אלה פרסם מעל 60 ספרים ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים.


איך אתה מסכם את השנה האחרונה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?
"בתחילת השנה היוצאת חזרו המוסדות להשכלה גבוהה לפעילות סדירה אחרי שנה וחצי של למידה מרחוק. הגנים ובתי הספר היו בסך הכל פתוחים בתקופת הקורונה, למרות שנסגרו לסירוגין בגלל הסגרים, אבל מערכת ההשכלה הגבוהה פעלה במשך שנה וחצי רצופות על בסיס למידה מרחוק. התקופה הכל-כך ארוכה שבה הלמידה באוניברסיטאות ובמכללות הייתה מתוקשבת עוררה שאלות: אם בעצם אפשר לקיים לימודים אקדמיים גם מהבית, למה לחזור ללמידה פנים אל פנים? מה בעצם מרוויחים מהגעה פיזית אל הקמפוס?
"נדמה לי שבשנה האחרונה מערכת ההשכלה הגבוהה חשבה על עצמה מחדש לאור לקחי הקורונה. גם לסטודנטיות ולסטודנטים וגם לחברות וחברי הסגל היה נוח יותר לקיים למידה בזום, והשנה היינו חייבים להסביר לעצמנו מה ההצדקה לבוא וללמוד פנים אל פנים, ולבחון גם מה נשאר אתנו מתקופה כל כך ארוכה של למידה מקוונת: האם אנחנו חוזרים לגמרי אל מה שהיה לפני הקורונה, או שאנחנו משכילים לשמר כלים טכנולוגיים, שנחשפנו אליהם בזכות הקורונה, ומשלבים אותם בהוראה ובלמידה.
"אני חושב שרוב המוסדות מבינים כיום שיש ערך גדול ללמידה במוסד עצמו, כי קשר בלתי אמצעי בין מרצות ומרצים לבין סטודנטיות וסטודנטים הוא מרכיב משמעותי בלמידה, ויחד עם זה חשוב גם להמשיך ולהשתמש בכלים דיגיטליים שמעשירים את הלמידה, שהקורונה האיצה את ההיכרות שלנו עמהם".
לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה התקיים משא ומתן על שכר המורים. מה דעתך על תוצאותיו של המשא ומתן?
"אני חושב שתוצאותיו של המשא ומתן הן התקדמות חשובה בכיוון הנכון, אבל לא מספיקות כדי לפתור את כלל בעיות העומק של מערכת החינוך הישראלית. המחקר מלמד אותנו שהמרכיב החשוב ביותר בהצלחה של מערכות חינוך הוא איכות המורים. בלי מורות ומורים טובים מערכות חינוך לא יכולות להתקדם ולהשיג את מטרותיהן.
"נכון להיום, הבעיה המרכזית של מערכת החינוך הישראלית היא שהיא לא מצליחה למשוך אליה מספיק מורות ומורים איכותיים. חסרים הרבה מאוד מורות ומורים, בעיקר במקצועות הליבה. ההעלאה של שכר המורות והמורים בתחילת דרכם, שעליה הוחלט במשא ומתן האחרון, היא בעיני צעד חשוב מאוד, כי השכר ההתחלתי הוא גורם מרכזי מאוד בהחלטה של צעירות וצעירים איכותיים לפנות לתחום החינוך.
"אבל עדיין נדרש מהלך רחב יותר, של הפיכת מקצוע ההוראה למוערך יותר, כי הדימוי והיוקרה שלו נפגעו מאוד בשנים האחרונות. רק אם נצליח להביא למערכת החינוך מספיק מורות ומורים טובים, שאנחנו רוצים לראות בכיתות של הילדות והילדים שלנו, נוכל להיות רגועים לגבי עתידה של מערכת החינוך".
בתור מנהל בית ספר לשעבר, ובתור חוקר של מנהלי בתי ספר, מה דעתך על עבודת המנהלים כיום?
"כמו שיש מחסור במורות ובמורים, יש מחסור לא פחות חמור במנהלות ומנהלים. מחקרים רבים הראו שלמנהלות ומנהלים יש השפעה מאוד משמעותית על התפקוד של בית הספר כולו ועל הלמידה וההישגים של התלמידות והתלמידים. אני חושב שמה שהמנהלות והמנהלים צריכים כיום זה הרבה יותר עצמאות והרבה פחות דרישות בירוקרטיות.
"משרד החינוך השיק אמנם רק לאחרונה תכנית להרחבת הגמישות הפדגוגית ניהולית בבתי הספר, אבל אני חושב שנדרשת מהפכה הרבה יותר עמוקה: לתת למנהלות ולמנהלים מרחב פעולה אמיתי, לוותר על הרבה מאוד טופסולוגיה, ולהעלות במידה משמעותית את השכר שלהם".

המכללה שבראשה אתה עומד, האקדמית חמדת בשדות נגב, עוסקת בהכשרת גננות, מורות ומורים. מה מייחד אתכם? מה אתם עושים אחרת ממכללות אחרות?
"לאקדמית חמדת יש משנה חינוכית ייחודית שנקראת "פדגוגיה של חוסן". פדגוגיה של חוסן היא האמונה שאחד התפקידים המרכזיים של גננות, מורות ומורים הוא להעמיק את החוסן של התלמידות והתלמידים. מעבר להקניית ידע, מיומנויות וערכים, אנשי ונשות חינוך נדרשים לפתח ולהעצים את החוסן של התלמידות והתלמידים.
"לכן, ההכשרה של הסטודנטיות והסטודנטים שלנו שונה ממה שקורה במכללות אחרות: אנחנו מכשירים אותם כך שכשהם יגיעו אל הגנים ואל בתי הספר הם ירגישו מחויבים לבסס את החוסן של התלמידות והתלמידים, ויהיו גם מצוידים בקשת רחבה של כלים תפיסתיים ומעשיים כדי לממש את המחויבות הזו".
מהו בעצם החוסן שאתם מדברים עליו? למה בדיוק הכוונה?
"אנחנו רואים את החוסן במובנו הרחב. ברמה הבסיסית, החוסן הוא היכולת להתגבר בהצלחה על מצבים משבריים ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמות בעקבות מצבים כאלה. כשאנחנו עוסקים בתלמידות ובתלמידים, מדובר על אלה שהוריהם מתגרשים, נפטר קרוב משפחה, או שחווים בביתם נפילה כלכלית. אבל במובנו המלא, החוסן הוא הרבה יותר מזה. החוסן הוא היכולת להציב מטרות, להתמקד בהן, ולהשיג אותן כמרכיב מרכזי להצלחה בחיים. לכן התפקיד של נשות ואנשי חינוך הוא לא רק לסייע לתלמידות ולתלמידים לצלוח מצבים קשים, אלא גם לטעת בהם את האמונה שהם יכולים לשבור כל תקרת זכוכית ולפרוץ את נתוני הפתיחה שלהם".
איך הגעתם לרעיון של החוסן?
"פיתחנו את הרעיון של פדגוגיה של חוסן מתוך זיקה למיקום של האקדמית חמדת בעוטף עזה. המצב הביטחוני מקרין על המצב הרגשי והנפשי של התלמידות והתלמידים באזור, וכדי להתמודד עם התחושות הללו נדרשים משאבים של חוסן. פדגוגיה של חוסן רואה בגננות, במורות ובמורים גורם שמגביר את החוסן של התלמידות והתלמידים ומאפשר להם למצות את היכולות שלהם בתוך שגרת חירום. מהר מאוד הגיעה הקורונה, שהפכה את הפדגוגיה של חוסן לנחוצה בכל מקום.
"כשהתלמידות והתלמידים לומדים מהבית, ואין להם את המורה לידם, הם נדרשים לחוסן כדי לפתח הנעה פנימית ללמידה ולנהל בעצמם את הלמידה שלהם. חוסן הוא הבסיס לפיתוח לומד עצמאי, שהפך בקורונה לשגרה של מערכת החינוך. הבנו, שהחוסן חשוב לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן. אין מי שאין לו אתגרים בחיים, וכולנו צריכים חוסן כדי שיהיו לנו חלומות שאפתניים וכדי שנצליח להגשים את החלומות הללו".
איך עושים את זה הלכה למעשה? מה זה אומר למורה בשטח?
"אנחנו מאמינים שמורות ומורים יכולים לתרום לחוסן של התלמידות והתלמידים דרך ההוראה והלמידה. הם לא צריכים להיות, בנוסף להיותם מורים, גם פסיכולוגים או מטפלים רגשיים. הם יכולים להעמיק את החוסן של התלמידות והתלמידים דרך ההוראה והלמידה.
"כשתלמידות ותלמידים מגלים במהלך השיעורים שהם יכולים ליצור ידע חדש, להציג ידע שרכשו, או להעריך את האיכות של ידע שהם מגיעים אליו – הם מחזקים את תחושת המסוגלות שלהם. הם פתאום מבינים שהם יכולים להציב לעצמם מטרות, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, ולשתף פעולה עם חברים בקבוצה כדי להשיג יחד מטרה משותפת.
"המורות והמורים מקשרים גם את התכנים הנלמדים בכיתה למסרים של חוסן אישי וחברתי, ומעבר לכך מתקיים שיח מעצים סביב ההוראה והלמידה, בעזרת מסרים של הגברת המסוגלות וחיזוק הביטחון העצמי. המשוב ללומדות וללומדים כחלק מהותי בתהליך הלמידה מעצים את החוזקות שלהם, מאתגר אותם להציב לעצמם רף גבוה יותר וממריץ אותם להפתיע את עצמם ברמת ביצועים גבוהה מעבר למצופה".
מה הן התגובות שאתם מקבלים על משנת החוסן שפיתחתם?
"לשמחתנו, הפדגוגיה של חוסן זוכה להרבה מאוד התעניינות והערכה מצד הרבה גורמים במערכת החינוך הישראלית. חוקרות וחוקרי חינוך, בעלי תפקידים בכירים במערכת החינוך, והרבה מאוד נשות ואנשי חינוך באים אלינו ללמוד על הפדגוגיה של חוסן. המכון לפדגוגיה של חוסן, שפועל בתוך המכללה, מעביר מדי שנה מאות הרצאות, סדנאות והשתלמויות על פדגוגיה של חוסן. אנחנו מדריכים כיום אגפי ומחלקות חינוך, רשתות חינוך, והרבה מאוד מוסדות חינוך בכל הארץ".
איך אתה חושב שהחוסן יכול לתרום למערכת החינוך הישראלית?
אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך הישראלית, מעבר למחסור במורות ומורים שהזכרתי קודם, הוא הפערים. מבחני פיז"ה מראים, שמערכת החינוך הישראלית נמצאת במקום הראשון בעולם בפערים בין תלמידות ותלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. יש אצלנו פערים בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים, ובין מרכז לפריפריה. המחקר מלמד שלתלמידים שבאים ממשפחות ומקהילות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, קשה לפרוץ את תקרת הזכוכית.
"המעמד הסוציו-אקונומי של ההורים עובר בדרך כלל גם לילדים ואחר כך גם לנכדים. אנחנו מאמינים שחוסן מאפשר לתלמידים לנוע בריבוד החברתי. החוסן הוא משאב נפשי, שמגדיל את הסיכויים של תלמידות ותלמידים שנקודת הפתיחה שלהם לא גבוהה להגיע לכל רמה שירצו של השכלה, תעסוקה והכנסה".

באופן אישי, מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"בראש וראשונה אני מקדיש זמן למשפחה שלי. התפקידים הניהוליים שלי דורשים הרבה זמן ותשומת לב, אבל אני לא שוכח את הדבר היקר לי ביותר – אשתי, הילדים והנכדים. מעבר לכך אני לא מוכן לוותר על מחקר וכתיבה אקדמית. אני מתעקש לפנות לי זמן להמשך מחקר על מנהלות ומנהלים בישראל, גם בגלל שזה חשוב בעיניי וגם בגלל שאני פשוט נהנה מזה. בנוסף, אני מקפיד על ריצה מספר פעמים בשבוע".
דמות חינוכית שאתה מעריך?
"הרב יצחק לוי, שהיה בעבר שר החינוך וכיום מכהן כיו"ר הוועד המנהל של האקדמית חמדת. יש לנו קשר קרוב במסגרת התפקידים שלנו, ואני רואה בו אדם חכם, טוב לב, מקצועי ומנוסה. אני שמח על ההזדמנות לעבוד לצידו ולומד ממנו הרבה".
מה אתה מאחל למערכת החינוך לכבוד השנה החדשה?
"בעיני העתיד של מדינת ישראל תלוי באיכות מערכת החינוך שלה, ולכן חשוב לי מאוד שמערכת החינוך הישראלית תצעד קדימה. בעשורים האחרונים אנחנו רואים בעולם תהליכי שיפור מהירים מאוד של מערכות חינוך במדינות שונות, וגם אנחנו יכולים וצריכים לשפר עוד את מערכת החינוך שלנו. אני מקווה שעוד צעירות וצעירים איכותיים יבואו ללמוד במכללות לחינוך, ושנצליח ליצור כאן מערכת חינוך שתבטיח את העתיד של הילדות והילדים שלנו ושל מדינת ישראל כולה".
