זהו סיפור משעשע ומטריד כאחד. כך פרופ' צביקה גרנות, מתנגד חיסונים ידוע וקולני, משתמש במשאבי האוניברסיטה העברית לצרכים פוליטיים מפוקפקים. מזה תקופה, פרופ' גרנות הוא סלב של ממש בקרב מכחישי המגפה וחובבי הקונספירציות. פעילותו במח"צ (= מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה), הפכה אותו לאליל.
לצערנו, עם ההערכה שקיבל מאלו שמאמינים שחיסונים רוצחים, למשל, עמדותיו הקצינו גם הן.
קראו: זה מה שכתב הפרופסור על החיסון לקורונה. ״לא יעיל ולא בטוח״. וזו עוד התבטאות עדינה יחסית. האם פרופ׳ גרנות התחסן בעצמו? בוודאי. האם ילדיו מחוסנים? הוא מעיד שכן. איך זה מתחבר להטפות הללו? לא ברור.
משם, הדרך לרוץ במפלגת מתנגדי החיסונים "אומץ", יחד עם אלונה אלמן (החיסונים הורגים, גם חיסוני שגרה, וכפי שחשפנו – טוענת שתרדוף את ד"ר אלרעי פרייס עד יומה האחרון), עם אורלי וילנאי (שנבעטה מהרשימה לאחר ששומו שמיים – היא התחסנה, ועוד דיברה על זה!) – ועם לימור פרירא (אוספת מודעות אבל ומפרסמת אותן כ-"אנשים שנפטרו כתוצאה מהחיסונים") – הייתה קצרה.
החוקר הנכבד הפך לפוליטיקאי, והחל לקיים מפגשי זום אלא שהעצלות לחקור לעומק את תחום הקורונה, נניח, או את החיסונים שניתנו נגדה, זלגה גם להתמודדות לכנסת – וגרנות השתמש, ועודנו משתמש, בחשבון הזום שלו מטעם האוניברסיטה.
מה הבעיה, אתם שואלים? זהו תקנון האונ' העברית, ואני מצטט: "אין להשתמש במשאבי התקשוב של האוניברסיטה לצרכים הבאים – פרטיים, מסחריים או פוליטיים". אופס.
תגובת האוניברסיטה העברית: "הנהלת האוניברסיטה העברית הורתה לפרופ' גרנות שלא לעשות שימוש במשאבים של האוניברסיטה לטובת פעילות פוליטית-מפלגתית מכל סוג שהוא".
