הישראלים אוהבים את יוון, הטברנות, ריח המלוח על המים מהים שניבט מכל נקודה באי, האנשים החמים והאוכל- שהפך להיות תפריט קבוע על השולחנות של כל בית בישראל.
השף גיא פרץ, זיהה את הפוטנציאל שגלום בישראלים וביוון ופתח את ״סלון יווני״ – הקונספט, ערבי טברנה ביוון עם מוזיקה חיה של בוזוקי שמתנגן, אוכל יווני שמוגש על השולחנות ואוזו שנמזג כמים. תוסיפו לזה קהל שאוהב את הרעיון ותקבלו ערב יווני בלי להמתין בטרמינל או לשלם לטיסה. המסעדה ממוקמת על חוף הים של תל אביב ומציעה אווירה יוונית אותנטית כאמור.
הגענו לשם באחד מימי רביעי, הישיבה סביב שולחנות שמתמלאים במהירות הבזק, התפריט כולו מורכב מהמון מנות, ראשונות, מזאטים שונים, פאווה (הגרסה היוונית לחומוס שמורכב מקרם אפונה צהובה) מנות עיקריות, קינוחים ושלל סוגי לחמים ככה שכל אחד יכול למצוא פה את מבוקשו, המסעדה היא על טהרת הדגים ויש פה לא מעט גרסאות למנות מהים בגרסה הכשרה כמובן.
אנחנו התחלנו בלחם שומשום יווני שהגיע למרכז השולחן כשהוא מלווה במטבלים כמו ממרח סקורדליה, קונפי שום וחמאת תבלינים יוונית, הלחם היה נהדר והיווה פתיחה מופלאה לארוחה, הוא אך יצא מהתנור והיה פריך וטעים, תוסיפו לזה את הממרחים ותקבלו פתיחה נהדרת.
בהמשך זרמו לשולחן מנות ראשונות חמות כמו כרובית שוק אפויה על טחינה הר ברכה ותחמיץ עשבי תיבול ולימונים כבושים, עלי גפן ממולאים באורז עגול, לאבנה וקרם לימונים כבושים קציצות כרישה וזוקיני וצ’יפס יווני משופע באורגנו, שום, זעתר טרי, לימון ופטה. כל המנות היו מצויינות, מנעד הטעמים היה רחב ועם זאת קלע בול לטעם של כל יושבי השולחן, הצי׳פס היה פריך וטרי והלימון שניגר מעליו היה תוספת ראויה ומרעננת, הכרובית עם הטחינה הייתה בנאלית אבל מה שיצר את הטויסט היה דווקא הלימונים הכבושים ששדרגו את המנה ממש ואותו הדבר לגבי עלי הגפן. בכלל באופן כללי פרץ הביא אינטרפציה משלו למנות היוונית והחגיגה בחיך הורגשה.
בין המנות נהנינו ממוזיקה יוונית חיה, זמר, בוזוקי ונגן נוסף שפרטו על נימי הרגש ביוונית מרשימה, קהל צוהל שזורק באוויר ניירות ושר את השירים כאילו מדובר בשפת אימם וצוות חינני שמנסה להשתלט על המעברים ולדדות בלי להפיל שום דבר מהמגש.
אחרי שהתמלאנו מהמנות הראשונות המעבר לעיקריות היה מתבקש, בזה אחר זה זרמו לשולחן k & Fish נתחי דג קוד מטוגנים בציפוי פריך וצ’יפס יווני שאתם כולכם מכירים כשדים וציפס, הפעם הציפוי היה אוורירי למדי, לא כבד ובעיקר לא נוטף שמן, כמו ברוב המקומות שמגישים את המנה הבריטית, פילה לברק על משוויה, קלמטה, שקדים ולימונים כבושים, מנת הדג הייתה גדולה, הפילה היה נטול עצמות ושוב הלימונים הכבושים עשו לפחות לי את העבודה. משהו במרירות, מציות ששובר את הטעמים הפך את המנה למרשימה וטעימה.
על הקינוחים פסחנו, כי יש גבול לקיבולת, בעיקר לנוכח גדול המנות ושמנו פעמינו לעבר הבית, בלי לשבור צלחות, בלי לקנח באוזו אבל עם הרבה שמחה בלב.
