accessibility-icon
share-icon
פסטיבל מחוללות בכפר. צילום: יחצ דג הזהב
פסטיבל מחוללות בכפר. צילום: יחצ דג הזהב

פסטיבל מחוללות בכפר - להנהגת הנשים האתיופיות בישראל

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

ח אלול ה'תשפב (04.09.22)

0

like

0

dislike

הפסטיבל, המתקיים זו השנה השנייה, ייערך ביום חמישי הקרוב בכפר ביתא ישראל – מרכז תיירותי חינוכי למורשת יהדות אתיופיה, השוכן בסמוך לקריית גת


אחרי שעמלו עליו במשך חודשים ארוכים, המבצע הצבאי המוצלח בעזה לפני חודש גרם לביטול פסטיבל "מחוללות בכפר". סיומו המהיר גרם להנהגת הנשים האתיופיות בישראל למהר ולהרים אותו עוד לפני החגים, והנה – הפסטיבל, המתקיים זו השנה השנייה, ייערך ביום חמישי הקרוב בכפר ביתא ישראל – מרכז תיירותי חינוכי למורשת יהדות אתיופיה, השוכן בסמוך לקריית גת. בכפר מתקיימת פעילות חינוכית-חברתית, החושפת את אוצרות התרבות והמורשת של הקהילה האתיופית לכ-20,000 מבקרים בשנה, במגוון קבוצות מהארץ ומחו"ל.

"מטרת מארגנות הפסטיבל השנה היא להביא לקדמת הבמה את העוצמה הנשית אתיופית, ליצור חיבורים בין כלל הגוונים בחברה הישראלית ולהעניק חווית שייכות, אהבה וקבלה לנשים באשר הן באמצעות כפר ביתא ישראל", אומרת הדר פנטהון, מנכ"לית עמותת "הנני", שהוקמה בשנת 2005 על ידי צעירים יוצאי אתיופיה. ב-15 השנים הראשונות לפעילותה העמותה הקימה וליוותה קהילות משימתיות של יוצאי אתיופיה בדרום הארץ, בנגב וביישובים המהווים פריפריה חברתית וגאוגרפית.

"הקהילה האתיופית עשתה כברת דרך מדהימה בחברה הישראלית", אומרת פנטהון. "כמעט בכל עיר יש כיום מסעדה אתיופית, הרבה בזכות העובדה שמדובר במטבח שמציע מאכלים רבים ללא גלוטן. יש לנו חברי כנסת, זמרים ושחקנים, ועדיין יש לנו דרך לעבור. הבעיה החברתית שאותה מבקשת העמותה לפתור היא ביטויי הגזענות, האפליה והדעות הקדומות שאיתן נאלצת הקהילה האתיופית בישראל להתמודד, הנובעים מאי-הכרת אוצרות תרבותה, ערכיה ומורשתה של הקהילה".

ומה משפיע יותר בעניין הזה: הפגנות או פסטיבל תרבותי?

"זה עניין קלאסי של הביצה והתרנגולת. ההפגנות היו מחויבות המציאות והן הצליחו לייצר שינוי. הצעירים שלנו קיבלו יותר במה, אבל כדי לייצר שינוי חברתי לא מספיק לצעוק ולהפגין. צריך גם להביע דברים חיוביים, ואין דבר יותר חיובי ומקרב מאוכל ומתרבות".

עברתם כברת דרך מאז שהייתם עדה נחמדה ותמימה.

"ללא ספק. אני חושבת שזה שלב טבעי בהגירה. כאשר הקהילה האתיופית הגיעה לארץ, המבוגרים היו צריכים לעשות דרך, והם לא העזו למרוד במוסכמות, לכן טעו לחשוב שהם נחמדים ותמימים. מי שנולד בארץ והתחנך פה הרגיש שזה הבית שלו ולא הסכים להיות נחמד".

יכול להיות שהשינוי נעוץ גם בפוליטיקה? בכל זאת, יש לכם שרה, פנינה תמנו שטה. אולי השלב הבא הוא הקמת מפלגה אתיופית כמו "ישראל ביתנו" של הרוסים?

"אני לא בטוחה שמפלגה אתיופית היא דבר מבורך כל כך. הנציגות הפוליטית בכנסת לא אמורה לעזור לקהילה האתיופית, אלא לכלל החברה בכנסת. אנחנו לא רוצים להיות קהילה מובחנת עם תכניות משלנו וגטאות. אנחנו ישראלים לכל דבר וכך נכון להתחבר לכלל החברה".

בשנת 2009 הקימה העמותה את "כפר ביתא ישראל" בקריית-גת בשיתוף עם משרד החקלאות, במטרה לספק תעסוקה ומסגרת חברתית למבוגרים יוצאי אתיופיה, ולשנות את נקודת המבט על הקהילה האתיופית על ידי חשיפת אוצרות התרבות והמורשת של הקהילה. עם השנים הפך הכפר למרכז מבקרים חווייתי המארח כ-20,000 מבקרים בשנה במגוון קבוצות בארץ ומחו"ל.

בתוכנית הפסטיבל סדנאות של נשים מעוררות השראה. בנוסף, ייערך מופע של הזמרת אורית טשומה, שתארח את הנסיכה Nala למופע חם במיוחד. לסיום תערך מסיבת פול מון עם ה-DJ המאסטרית מירי פטל. לכל אורך הפסטיבל יוצעו דוכני אמנות, אוכל וקוקטיילים במחירים נוחים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News