ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון ההילולה במירון שאירע בשנה שעברה שלחה היום (ג') הודעות אזהרה לבכירים המעורבים באסון העלולים להיפגע ממסקנות הוועדה. בין השמות הבולטים: ראש הממשלה בזמן האסון, בנימין נתניהו, שר הבט"פ לשעבר אמיר אוחנה ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי. מי שלא קיבל מכתב כזה למרבה ההפתעה הוא יו"ר שס אריה דרעי.
כזכור, במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון בשנת תשפ"א התרחש אסון כבד. באסון קיפחו את חייהם ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים, ונפצעו למעלה ממאה חמישים בני אדם נוספים.
בעקבות האסון החליטה הממשלה בחודש יוני 2021 על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. במהלך השנה האחרונה שמעה הוועדה לא פחות מ-144 עדים וגבתה עדויות מ-25 עדים נוספים זאת בנוסף לחומרי חקירה רבים ממקורות שונים שנבחנו ונותחו ועריכת מספר סיורים במקום האסון.
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו
הראשון להיכלל ברשימת הוועדה היה ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה בזמן האסון, שלדברי הוועדה עלול להיפגע אם תגיע הוועדה לכלל מסקנה כי כמי שכיהן כראש ממשלת ישראל משך למעלה משתים עשרה שנים רצופות בתקופה הרלוונטית ידע, או שהיה עליו לדעת, כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל משך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר.

לדברי הוועדה "נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה. זאת, על אף שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה במספר הזדמנויות בשנים שונות". בנוסף מציינים בוועדה כי נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין, גם לאחר שבמסגרת דיון בהחלטת ממשלה בשנת 2016 הובהר שהחלטות ממשלה קודמות בנושא לא יושמו.
שר הבט"פ לשעבר אמיר אוחנה
גם על השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, אמרה הוועדה כי הוא לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה ללא הגבלת קהל, ונתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות – לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה
"בהמשך, כשהיה בפניו מידע בנוגע לסכנות הצפויות, ובפרט לסכנות הנובעות מהצפיפות הצפויה במקום, הוא לא כפעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. אוחנה לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות", נכתב בנוסף.

המפכ"ל קובי שבתאי
על פי הוועדה המפכ"ל קובי שבתאי אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך.
"תוכנית המבצע שאישר רנ"צ שבתאי התבססה על אותם עקרונות עליהם התבססה המשטרה בשנים קודמות, מבלי שנשקלו לעומק דרכי פעולה חלופיות, וזאת למרות שהיה על רנ"צ שבתאי לדעת כי המענים שניתנו בשנים קודמות לסכנות אינם מספקים. בפרט, לא נשקלה אפשרות להגביל את כמות הקהל באתר משיקולי בטיחות. אף כשעלתה האפשרות להגביל את כמות הקהל באתר עקב מגפת הקורונה, דחה אותה רנ"צ שבתאי וקבע עמדה נחרצת, לפיה מתווה הכולל הגבלה של כמות המבקרים בזמן נתון הוא מסוכן יותר מאשר קיום ההילולה ללא הגבלה", הוסיפה הוועדה.

עוד ברשימת מקבלי מכתבי האזהרה: השר לשירותי דת לשעבר יעקב אביטן, מפקד מחוז הצפון שמעון לביא, תנ"צ בדימוס שלום אביטן מפקד מרחב עמקים, תנ"צ מוריס חן ראש חטיבת אבטחה ורישוי במשטרה לשעבר, סנ"צ אסף מנצור מפקד תחנת נוף הגליל, רב-פקד שמואל פיאמנטה, פקד אסף שייך, עמית סופר ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עודד פלוס,מנכ"ל המשרד לשירותי דת לשעבר, יוסף שוינגר מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', יו"ר ועדת החמישה הממונה על המקומות הקדושים, אינג' עאמר חילילה מהנדס הבטיחות של הילולת הרשב"י, ראובן בן ג, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה, שמעון מלכה מנהל אבטחה בהילולה ומאיר קרליבך מנהל פעילות עמותת "הכנסת אורחים".
לרשימה המלאה והנימוקים לחצו כאן.

בחודש נובמבר האחרון פרסמה הוועדה את המלצות הביניים, שאומצו על ידי הממשלה, זאת בשל הצורך להיערך להילולה שנערכה במקום גם השנה, שם נכחו נציגי הוועדה.
כזכור, מטעם הוועדה הודיעו מוקדם יותר היום כי טרם פרסום הממצאים הסופיים ולאחר בחינת המידע, הגיעו למסקנה כי ישנם גורמים שעלולים להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה, לכן החליטו לשלוח הודעות לאותם גורמים בהתאם לחוק.
הליכוד תוקף: "שליחת מכתבי האזהרה בזמן בחירות – עיתוי פוליטי", והוסיפו, "אנו משתתפים בכאבן הגדול של המשפחות. מאז הקמת המדינה אף ועדת חקירה ממלכתית לא שלחה מכתבי אזהרה למועמדים בבחירות בתקופת בחירות. מצער שוועדת החקירה שהוקמה ביוזמת ממשלת בנט-לפיד בחרה לעשות כן".
