קרב שנגחאי היה אחד הקרבות הקשים והגדולים שבמלחמת סין-יפן, שהתרחשה בין 1937 ל 1945. שנגחאי הייתה אז העיר הסינית המאוכלסת ביותר וכנראה בשל כך היא זו שסבלה באופן הקשה ביותר מהפצצות הצבא היפני.
ב28 באוגוסט 1937, נסוגו הכוחות הסינים מנהר השוכן על יד שנגחאי וצבא יפן הודיע כי הוא עומד להפציץ את האזור בצורה מסיבית. מאות עיתונאים נשלחו למקום בכדי לתעד את המתקפה, והמתינו על גג בניין סמוך לנהר. המתקפה הייתה אמורה להתחיל בשעה 14:00 אולם המועד הגיע ודבר לא קרה.
בין העיתונאים נפוצה השמועה כי המתקפה בוטלה או שהייתה 'אזעקת שווא' ולאט לאט עזבו את המקום. כולם למעט עיתונאי אחד בשם ה.ס.וונג שהחליט להישאר ולראות מה יקרה.
בשה 16:00 כאשר הוא לבדו על הגג, הבחין וונג בלהקת מטוסים מגיחה ומטילה פצצות רבות. נשמע קול רעש אדיר, ומיד החל להיתמר עשן רב מאזור תחנת הרכבת, ששכנה קילומטרים בודדים מהמקום בו עמד וונג ההמום. הוא נכנס לרכבו כאחוז טירוף ונסע היישר אל תחנת הרכבת שהופצצה בצורה מאסיבית.
לנגד עיניו של וונג עלה מחזה מטריד ונורא: מאות אנשים מתים או פצועים בצורה קשה מאוד, שכבו על יד הרציף. כאשר טען את סרט הצילום במצלמתו הבחין כי נעליו מלאות דם.
לפתע הבחין וונג באדם מרים תינוק מהמסילה ומניח אותו על הרציף. לאחר מכן הלך האיש להציל ילדים פצועים נוספים והתינוק נותר לבדו, לידו שוכבת אישה ללא רוח חיים – אשר וונג העריך שהייתה אימו. באותו רגע שנשאר התינוק בודד, על יד הרציף, צילם אותו וונג. הוא שמע את קולות המטוסים החוזרים להפציץ וחש להציל את התינוק, אולם זה נלקח על ידי האיש שהניח אותו שם מלכתחילה ומאז וונג לא פגש בו עוד.
יום לאחר ההפצצה, פיתח וונג את התמונה ושלח אותה לעורכי העיתון הסיני בו עבד. הם התרשמו עמוקות, והתצלום נשלח באמצעות ספינת חיל ים אמריקאית לניו יורק. לאחר מכן התפרסמה התמונה בכל כלי התקשורת בארצות הברית, ותוך כמה ימים התמונה כבר פורסמה בכל רחבי העולם ואפילו הוקרנה בבתי קולנוע.
התצלום נודע במספר שמות כגון 'התינוק הסיני', 'התינוק הסיני חסר האם','התינוק בתחנת הרכבת בשאנגחאי' ו'תינוק שאנגחאי' והיו לו השלכות היסטוריות ורחבות. הוא גרם למעצמות כמו בריטניה וארצות הברית לגנות בנחרצות את יפן על התקפותיה, ואף לטעון כי יפן היא "אכזרית וברברית".
אוכלוסיות רבות בעולם, אשר היו ניטרליות בנוגע למלחמה, החלו לראות את יפן בצורה יותר ויותר שלילית ומנגד להתחבר לצד הסיני. במהרה הפך התצלום לאחד המפורסמים במאה ה 20 ולתצלום המלחמה המפורסם ביותר.
וונג לעומת זאת היה נתון לסכנה, כאשר ממשלת יפן הוציאה פרס על ראשו וטענה שהוא זייף את התמונה בכדי לעורר נרטיב שקרי על יפן. למרות הסיכון המשיך וונג לתעד את המלחמה, אולם לאחר איומים ממשיים על חייו הוא נמלט עם משפחתו להונג קונג.
4 שנים לאחר שהתמונה פורסמה, החלה המלחמה בין ארצות הברית ליפן.
