האם הייתם מאשרים לילדיכם היקרים לעלות מדי יום להסעה שתסיע אותם לבית הספר, למעון או לגן עם נהג שלא ישן ביממה האחרונה, שנדרש לערנות וריכוז גבוהים בעודו נוהג בדרכים? האם הייתם מוכנים לעלות למונית, מטוס או קורקינט עם נהג "גמור" מעייפות? האם שאלתם את עצמכם כיצד זה מוגבלים נהגי אוטובוסים במספר שעות הנהיגה המותרות להם ברצף ביממה, ומדוע זה למשרד התחבורה ורשויות האכיפה אכפת יותר משעות העבודה של נהגים בכבישים מאשר למשרד הבריאות, האוצר ואפילו ציבור המטופלים ממצב המתמחים בבתי החולים?
כשנהג עייף עושה תאונה ופוגע באנשים – בסוף יגיעו הם לבית החולים. שם ככל הנראה יטופלו בידי רופאים ומתמחים שגם הם עייפים ועלולים לעשות "תאונות" משל עצמם בין אם בחדרי הניתוחים ובין אם בדרכם הביתה חזרה ממשמרת מתישה ובלתי נגמרת. האם אין זה ברור דיו? האם צריך רשות מיוחדת כמו הרלב"ד (רשות לבטיחות בדרכים) שתדאג לבטיחות בבתי החולים ולמודעות הציבור האדיש שמצקצק בלשון כל פעם שקורה אסון?
כשנהג עולה על הכביש וכתוצאה מעייפות, חוסר ערנות ואף הרדמות גורם לתאונה – יואשם הוא בבית המשפט כמבצע עבירה, בהיותו מודע עקרונית למצבו. בהקבלה לכך – מדוע זה מאלצת מערכת הבריאות את המתמחים והרופאים המתריעים על מצבם מזה שנים, לטפל בחולים ולעלות בכוח לחדר הניתוחים, תוך ניצול המוטיבציה הפנימית ותחושת השליחות כמצילי חיים, לאחר שכולם יודעים היטב שמצב ערנותם אינו מהגבוהים?! האם צריך ששוב בג"ץ ייקח על עצמו את הטיפול הכפוי בסוגיה וימצא תרופה משלו לבעיה הרפואית – ביורוקרטית הקשה?
2+ומה לגבי איכות הצוותים הרפואיים – האחיות, המתמחים והרופאים? האם הייתם שמחים שרופא צעיר חדור רוח שליחות, בוגר צבא או אחות בוגרת שירות לאומי שלמד בארץ, יטפל בכם? או שמא תסתפקו במתמחה שלא תרם דקה מזמנו למען המדינה אך שש הוא לנצלה. אחד שמתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית, ביישוב ערבי או בפזורה, שבזכות העדפה מתקנת למד בארץ רפואה או התמחה עם הטבות ומלגה, על חשבון מיטב חיילינו המשוחררים שלומדים באלפיהם ובעל כורחם בגולה. כיצד יתכן שמתמחה ערבי שלמד באחת מעשרות רבות של אוניברסיטאות במדינות ערב השכנות או באחת מחמש הפקולטות הגזעניות לרפואה שאף אחת מהן אינה מקבלת יהודים בהגדרה (כבאבו-דיס, שכם, ג'נין ועזה), זוכה לתפוס מקום של מתמחה ישראלי בבית חולים במדינת היהודים המואשמת בגזענות ובאפרטהייד?
האם רמת המחויבות והנחישות של מתמחה ערבי – פלסטיני כהגדרתו, לטיפול בכם, במשפחותיכם או בחייל פצוע חס וחלילה – תהיה כשל רופא ישראלי שתרם למדינה? מדוע מדינת ישראל אינה עושה כל שביכולתה כדי לעודד צעירים ישראלים הנאמנים למדינה ללמוד ולהתמחות בה ברפואה? מדוע זה הבינה דווקא הרשות הפלסטינית שצריך לפתוח עוד פקולטות לרפואה בשטחי "פלסטין הכבושה" כדי לשמר את "המוחות צעירים" במחיר שפוי, לספק שירותי רפואה טובים לתושבים ולבסס את מעמד הרשות ביהודה, שומרון וירושלים הבירה, כפי שהכריזה אוניברסיטת אל-קודס.
איזה מורה הייתם רוצים שתחנך את ילדיכם? האם תעדיפו מורה אידאליסטית שהגיעה למקצוע ונשארה בו מתוקף תחושת שליחות ומחויבות עמוקה, או אחת שנשארה בו מרירה מחוסר ברירה, בעודה מרגישה שחוקה ומנוצלת? מה המסר הגלוי והסמוי העובר לתלמידים כשמוריהם ומחנכיהם אינם מתוגמלים בהתאם למידת היכולת וההשקעה, המצוינות וההתמדה, התואמים והולמים את כישרונם, מעמדם ותרומתם לחברה בהכרח?
2+בציבור הישראלי ישנו תחביב בשנים האחרונות לשחוט פרות קדושות, להתנכל להן ולהשפילן. כך הדבר עם השוטרים הסופגים חבטות מכולם בשכר ותנאים שאינם תואמים בהכרח את תרומתם הביטחונית. זאת בשעה שהציפיות מהם כי ימשיכו לשרת, לספוג ולהסתכן בעבור כולנו. כך גם משמיצים את קציני הצבא ללא אבחנה בשל הפנסיה והתנאים, ללא הבנה עמוקה מהי הקרבה מלאה של כל המשפחה ומה המשמעות של פגיעה באיכות המפקדים והקצינים במקצועות הלחימה, תומכי הלחימה, הטכנולוגיה והמנהלה. הרי ללא דור מפקדים צעיר, מבטיח ומוכשר שימשיך לשרת את המדינה עם תחושת שליחות וגאווה, מבלי להתנצל על תגמול שלא מכסה על מידת ההקרבה – מי יוביל ויגן על המדינה בעתיד, או חו"ח במלחמה? מה יהיה מחיר הטעות והאשליה שיגבו בדמים בבוא אותו יום של פירעון החשבון, וכמה זמן ייקח לשקם ולייצר שכבת מפקדים וקצינים טובה יותר לדעתם של "המומחים"?
נראה כי הדברים הצורמים ברורים למרבית עם ישראל ואפילו לפקידי האוצר שמעת לעת זקוקים וצורכים שירותי רפואה, חינוך, משטרה ואפילו עושים מילואים באותו הצבא. אך מי שבאמת קובע סדרי עדיפויות במדינה הם הפוליטיקאים- נבחרי העם, שבמסגרת מאבקי הכוחות משקיעים משאבים אדירים במקומות שיאפשרו את שרידותם הפוליטית והיצמדותם לכיסא, לא אחת על חשבון שרידותם הפיזית של אזרחי ישראל. כך נעשה ממש לאחרונה בתקופות הבחירות וממשלת המעבר הכמעט כל יכולה, לכאורה. כנראה שרק בעוד כמה שנים טובות יובן שמחיר הקמתן של ממשלות אלו והפגיעה בכלכלה ותנאי המחייה, נבעה בין היתר מגחמה של כמה "נאורים אובססיביים" שחרטו על דגלם סיסמא אחת שלילית והזויה כנגד ראש ממשלה, שעלתה לכל עם ישראל ביוקר במלוא מובן המילה, ונוצלה בחכמה על ידי מגזר שאינו נאמן כלל למדינה או רוצה בטובתה.
חגיגת הכספים לערביי ישראל בחסות ממשלת המעבר – נמשכת
בעלות הישירה והעקיפה של מערכות הבחירות שמבוצעות בשנתיים האחרונות, הנאמדות כל אחת בכשלושה מיליארדי שקלים, ניתן היה לכסות על כמה וכמה גירעונות. בעלות השיפוצים, ההתאמות והסידורים ההכרחיים למעון ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בעיר הבירה החלופית- רעננה, היה ניתן לשפר את מצבם של כמה אזרחים נצרכים. בסכום האדיר בן עשרות מיליארדי השקלים שהוקצה למגזר הערבי בתקציב המדינה כאתנן, דמי חסות או דמי שתיקה לכאורה, לדרישת מפלגת רע"ם והעומד בראשה מנסור עבאס, היה אפשר, גם בקיזוז ההכרח המתבקש, לפתור כמה מהסוגיות הבוערות במגזר הכללי ולא רק הערבי, כפי הנראה.
המבצר ברעננה | גורם באופוזיציה ל-14: "נדאג לוועדת חקירה"
סיכום והמלצות
סדרי עדיפויות ופרופורציות הן צו השעה, ללא כניעה לסחטנות של מגזר שאינו נאמן ותורם למדינה או קבוצה "ממלכתית וטהורה" זו או אחרת, שמחרימה מנהיג או ציבור גדול במדינה, במחיר בזבוז משאבים בל ישוער בשם יצר נקמנות ואובססיה גרידא.
מדינת ישראל החפצה חיים צריכה להשקיע את מירב המאמצים בשלושה תחומים מהותיים בתקופה הקרובה, הבאה עלינו לטובה: בביטחון שיבטיח את קיומה כמדינת היהודים לדורות הבאים; בחינוך והשכלה המהווים יחדיו מנוע צמיחה ומצע לגידול הדור הבא, שימשיך לשאת את הדגל מתוך תחושת שייכות וגאווה; בבריאות האזרחים המהווה נדבך מהותי בקדושת החיים ובסיס לרווחת הציבור.
תקציבים שהוקצו, הוסטו או שנסחטו על ידי גורמים עוינים ו/או אנטי ציונים, בעבור רווחת ציבור שאינו נאמן ותורם למדינה ויתירה מכך- אף פוגע בביטחונה ותשתיותיה, יש להחזיר מידית ולהקצות לשיפור התנאים של המורים, השוטרים, המתמחים, החיילים המשוחררים ועוד כהנה וכהנה אזרחים נאמנים שתרמו ועשו דבר או שניים למען החברה והמדינה.
2+יש לאפשר לכל חייל משוחרר או בוגר שירות לאומי ואזרחי, ללא הבדל דת ומגדר, קדימות ברורה על פני כל מי שלא שירת את המדינה בקבלה ללימודי רפואה, בהתמחות ובעבודה. יש לזכור שלערבים, המשתמטים מכל חובה ונאמנות למדינה, יש אפשרויות ללמוד במגוון אוניברסיטאות רב משל יהודים בישראל ובמדינות ערב כולל ברשות הפלסטינית. זאת להבדיל מסטודנטים יהודים המופלים על רקע דתם ואזרחותם, ואינם יכולים להתקבל כלל להיצע האוניברסיטאות הנרחב העומד לרשות צעיר ערבי בעל יכולת ממוצעת לכאורה, בשכר לימוד מופחת משמעותית ובתנאים נוחים למדי. על כן אין לאפשר לאותם ערבים העדפה מתקנת ותנאים מיטבים כלל ועיקר, ותחת זאת לדאוג להשארתם של מיטב בנינו ובנותינו- במולדת בה שירתו ועליה הגנו.
הקצאת כספי ציבור לעיריות מושחתות ומועצות ערביות שאינן גובות ארנונה מתושביהן במודע, צריכה להיעצר לאלתר. זאת על בסיס העיקרון- שמי שלא עוזר לעצמו תחילה, אינו ראוי לקבלת עזרה. זאת בנוסף להיותם פורעי חוק וסדר ציבורי, שאינם נאמנים בהכרח למדינה ולחוקיה, שאת תושביהן שפלשו לאדמות מנהל יש לפנות לפחות דקה לפני כל מאחז יהודי לא חוקי, לכאורה.
חשיפה: הכירו את המועצה הבדואית שלא שילמה ארנונה כחוק במשך שנים
רשות ערבית שתוכיח כי לקחה את גורלה בידה באמצעות התגייסות תושביה למשטרה ולמשמר האזרחי בכדי למגר את האלימות, הפשיעה וההפקרות בחברה שלהם, תהה זכאית לתמיכה הראויה. ולא – תזכה להכבדת האכיפה. מי שימצא פוגע בביטחון המדינה, בין אם במעשה ובין אם בהסתה, תישלל אזרחותו ותושבותו תעמוד לזכותו בשטחי הרשות הפלסטינית, עזה או יעד ערבי אקזוטי אחר- לבחירתו.
כך ניתן למנות ולתאר כיצד ראוי שתפעל ממשלה לאומית – ציונית, הדואגת לעתיד המדינה ולרווחת אזרחיה הנאמנים בראש ובראשונה. המקדשת את אלו שנשאו והנושאים בנטל, עליהם מוטלת האחריות לביטחוננו, בריאותנו, חינוך ילדינו ועצם קיומנו העצמאי כאן, כמדינה יהודית ודמוקרטית, לדורי דורות.
לסיום – בבחירות הקרובות כדאי לדון, לעסוק ולבחור במהות, ולא רק בדמות.
