ארבעה סקרים התפרסמו אמש (ד') ובשלושה מהם הוצגה מגמה בה איתמר בן גביר נמצא על הסוס, על גבול הדו ספרתי, ואילו סמוטריץ' בהתרסקות טוטאלית, עד כדי נפילה מתחת אחוז החסימה באחד מהם. רק סקר אחד הציג נתונים מאוזנים יותר, זה של דיירקט פולס ושלמה פילבר שפורסם בערוץ 14, אבל זה כבר עניין לנושא אחר.
אני לא נמנה על חסידי הקונספירציות, המשוכנעים שמינה צמח וקמיל פוקס הסתגרו בחדר אפוף עשן סיגרים והחליטו להאיץ את בן גביר כדי לייצר קמפיין נגטיב עבור יש עתיד. אבל תסכימו איתי (ועם פילבר) שיש משהו מעורר חשד במעבר של כמאתיים אלף (!!!) מצביעים בתוך שבוע מהליכוד לבן גביר, מבלי שתהיה לכך סיבה של ממש. בן גביר לא זכה השבוע בפרס ישראל, ומנגד, איש בליכוד לא נתפס כשהוא שודד בנק.
ושוב הערב אנחנו מוציאים אזהרת מסע נוספת.
כדאי במיוחד למי שצורך סקרים באופן מוגבר.https://t.co/Mfh6CKJiF5— Shlomo Filber (@filbers) August 24, 2022
מה בכל זאת? יש כאן שילוב של בורות ורשלנות עם עודף התלהבות. בורות ורשלנות של הסוקרים, שפעם אחרי פעם נופלים במלכודות של עצמם עם מפלגות טרנד חסרות סיכוי (משמונת המנדטים של אורלי לוי, עבור דרך העשירייה של פייגלין וכלה בשמינייה של שאשא ביטון, כולם אגב דוגמאות ממערכות הבחירות האחרונות), ויש כאן עודף התלהבות של תומכי בן גביר, שמצהירים על תמיכה בו בכל במה, ויוצרים מעורבות יתר שמשבשת את הפאנלים ואת הסוקרים.

ומה בכל זאת?
אני מעריך בזהירות שסמוטריץ' ובן גביר הם שני הפכים מוחלטים: סמוטריץ' קטן וקשיח, בן גביר גדול ופריך. ונסביר.
המנדטים של סמוטריץ' יציבים, זה הבייס הדתי לאומי, הרבנים והישיבות (גם אם בן גביר הצליח להציק לו איפה שכואב עם החתמתו של הרב אליהו הבן). מצד שני, הם לא צפויים לצמוח בפתאומיות. סמוטריץ' יביא את ה4-5 לבדו, אבל לא יותר, בוודאי לא הרבה יותר.
אצל בן גביר המצב בדיוק הפוך: ביום נתון, הוא עשוי באמת להביא את העשרה מנדטים, אבל באותה מידה הוא יכול לחזור לשפל של הבחירות לכנסת ה-23, עם פחות מ-20 אלף קול. נכון, הוא השקיע בשנה האחרונה בבניית תשתית, אבל הוא עדיין פריך מדי. אין לו 150 וקצת אלף איש שהם 'באנקר' שלו בקלפי, כנדרש מאחוז החסימה.
אם בשבוע שלפני הבחירות יתרחשו, חלילה, אירועים ביטחוניים, בן גביר יכול להמריא, אם הנושא החם יהיה מחיר הפסטה או העלאת הריבית, הוא עשוי להתנדף.

בעולם אידיאלי, דווקא שילוב של שניהם הוא שילוב מנצח – האחד מביא בייס יציב וקשיח, השני מספק את המעוף והמנוף לייבא קהלים נוספים ולפרוץ דרך לליבם.
בעולמנו הפחות אידיאלי, אנחנו עשויים להגיע למצב אסוני בו הם רצים בנפרד, אחד מהם לא עובר את אחוז החסימה, ובעוד יובלות היסטוריונים יגרדו בפדחתם בניסיון להסביר למה הימין לא למד לקח מבחירות 92' שהביאו עליו את אוסלו 1, והתרסק שוב בבחירות 2022 לטובת אוסלו 2, במקרה הטוב…
בנימה אישית, בצלאל ואיתמר, אני (ורוב אנשי המחנה הימני-אמוני) אוהב את שניכם. לא אכפת לנו ולא מעניין אותנו אם פלוני ישתריין במקום השביעי ואלמוני בעשירי או להיפך. תשאירו את כל הקטטות בצד, כי הציבור לא יסלח לכם אם חלילה אחד ממכם יישאר בחוץ, אבל הציבור יחזיר לכם אהבה אם תרוצו יחד, מלוכדים.

