בית הדין לעבודה דחה את בקשתו של המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד יהודה שפר, להגדלת תשלומי הגמלאות והפרישה. השופטת, סגנית נשיא בית הדין לעבודה בתל אביב רוית צדיק, קבעה כי "אין בסיס" לבקשתו של שפר, הטילה ספק במהימנות טענותיו, כמו גם במקצועיותו.
שפר הועסק במשרד המשפטים לאורך 31 שנים, עד פרישתו ב-2018, בתפקידו האחרון כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית). קודם לכן הקים ועמד בראש הרשות לאיסור הלבנת הון. עם פרישתו, קיבל שפר מענק של יותר מ-200 אלף שקלים, אך שפר דרש הגדלת המענק ב-140 אלף ש"ח נוספים.
הדרישה המשמעותית יותר של שפר היתה השוואת תנאי הפרישה לאלו של שופט מחוזי, לכל אורך תקופת כהונתו במשרד המשפטים, קרי 31 שנים. המדינה מנגד הסכימה להעניק לו תנאי פרישה של שופט רק עבור 16 השנים האחרונות שלו – מאז מונה לראש הרשות לאיסור הלבנת הון. שפר ערער על החלטת ביה"ד לעבודה.
צפו בדיווח מתוך 'שבע'
במהלך הדיון, לא הכחיש שפר כי חתם בעצמו על ההסכם שעליו מתבססת המדינה בנוגע לתנאי פרישתו. אך לטענת שפר, הוא לא הבין ממש על מה חתם: לדבריו, "ההסכם כתוב בכתב סתרים, כולל סתירות פנימיות, ונוסח באופן חד צדדי".
בתצהירו לבית המשפט הצהיר שפר כי "חשבתי שמדובר על חתימה טכנית וסמכתי על מי שעוסקים בתחום כוח האדם במשרד והנחתי שהם דואגים גם לאינטרסים שלי. לא העליתי על דעתי כי באותו רגע אני חותם על 'גזר דין פנסיוני' מפלה לרעה, ובלתי הוגן שמשמעותו לא הוסברה לי, ושאין סיכוי בעולם שהייתי מסכים לתנאי כפי שמבקשים לפרשם כיום."
השופטת לא קיבלה טענתו של שפר, והטילה ספק בכנות דבריו: "אני סבורה כי יש בטענות אלו משום היתממות", נכתב בפס"ד, "תוך זילות מעמד החתימה על הסכמים, בפרט כאשר הדברים נאמרים על ידי גורם מקצועי בכיר, אשר שימש כמשנה לפרקליט המדינה".

עוד הוסיפה השופטת צדיק כי טענותיו של שפר, כי לא היה מודע להשלכות החתימה, "מעלות תמיהה בפרט נוכח השכלתו, ניסיונו ותפקידו הבכיר ורם הדרג בשירות המדינה". בפסק הדין צוין כי שפר "ידע כי תתכן פגיעה פנסיונית עקב צורת ההתקשרות בה הוא בחר, גם אם נכונה טענתו כי לא הבין את המשמעות מבחינת קביעת המשכורת הקובעת לעניין חישוב גמלתו".
לדברי השופטת, שפר ניסה ליהנות מכל העולמות: "קיים קושי בקבלת עמדת המערער (שפר, ג"צ) על פיה יקבל על עצמו את כל היתרונות הגלומים במתכונת העסקתו זו, ויבקש להתנער מן החסרונות הגלומים בה, בשעת אמת".
בית הדין דחה את עתירתו של שפר, וקבע כי לבקשתו "אין כל בסיס". עוד נקבע כי שפר "אינו זכאי להפרשי קצבה כלשהם מתקופת פרישתו או לתשלום נוסף בעד המענק, מעבר לסכום ששולם לו". שפר לא ערער על פסק הדין.
מיהודה שפר נמסר בתגובה: "1. מדובר בציטוטים חלקיים מפסק הדין. צר לי שהשופטת לא פסקה לטובתי אך כמובן שאני מקבל הפסיקה.
2. במהלך שנותי בפרקליטיות הייתי מרוכז בעבודה ולא הקדשתי אפילו דקה לעיון בחוזים עליהם החתימו אותי הכתובים בלשון סתרים ואך למדינה ולטובי המשפטנים נדרשו חודשים ארוכים לגבש עמדתם ביחס לפרשנות החוזה שלשונו אינה ברורה.
3. חלק מתביעתי התקבלה כשהתברר שהמדינה לא שילמה לי תשלום שהגיע לי כדין.
4. נשאלת השאלה מדוע ערוץ 14 עוסק בנושא זה והתשובה היא בנסיון לתקוף אותי אישית במקום להתמודד עם דעותי".
