accessibility-icon
share-icon
קרדיט: דובר צה"ל
קרדיט: דובר צה"ל

איך מתכוננים למלחמה הבאה? כך חיל האוויר מכין את עצמו

אדיר לחקים

אדיר לחקים

כו אב ה'תשפב (23.08.22)

0

like

0

dislike

איך מתכוננים למלחמה הבאה? לא רק באימונים של תקיפה והגנת שמי המדינה. המערכה הבאה תיבחן גם את היכולות המבצעיות שלנו, אבל גם את היכולת שלנו להתמודד עם פגיעות ולהתאושש מהן במהירות. הרציפות התפקודית היא שמתחזקת את היכולת לתקן מהר מסלולים שנפגעו מטיל בזמן מלחמה, להתגונן מפני איומי סייבר שמשביתים את המערכות ולטפל באנשי הבסיס במקרה של שריפה. אין 'אלפא' בקודקוד הפירמידה בלי תפקוד רציף בבסיסה


אם תפרוץ מלחמה, בסיסי חיל-האוויר צפויים להיות מטרה מרכזית עבור אויבינו. אם מסלולי ההמראה יופצצו, מטוסים לא יוכלו להמריא מהם. אם טילים יציתו שריפה בתוך הדת"ק (דיר תת קרקעי), כלי-הטיס והאנשים בו ייפגעו וטיסות קרב, תובלה וחילוץ לא יוכלו לצאת למשימתן. אם כלי-הטיס ייפגעו בעוד הם על הקרקע, שמי המדינה יהיו ריקים מכוחותינו ולא מוגנים. וכך, במקום קרבות אוויר ויירוטים, אנחנו ננוצח עוד על הקרקע. בדיוק בשביל למנוע את התרחיש הזה קיים מערך הרציפות התפקודית, מערך ליבה בחיל-האוויר שבלעדיו המטוסים, המסוקים והאמצעים המשוכללים והקרביים שלנו לא מביאים תועלת, כי בזמן מלחמה הם יושבתו.

בסיס הפירמידה

הרבה פעמים בחיים אנחנו מסתכלים על הקצה, על השורה התחתונה. אנחנו מציבים מטרות ולא חושבים על העבודה הקשה שנדרשת בשביל להשיג אותן. אנחנו מעריכים את השחקנים בקדמת הבמה, ולא תמיד מתארים לעצמנו את העבודה הקשה שהתרחשה מאחורי הקלעים. בחיל-האוויר קודקוד הפירמידה הוא העשייה המבצעית – טייסת קרב שיוצאת, מפציצה וחוזרת; טייסת תובלה שמעבירה במהירות לוחמים וציוד ממקום למקום; מערכת כיפת ברזל שמיירטת רקטה מעל שמי הדרום. בסיס הפירמידה הוא הדלק של כלי-הטיס, מסלול הטיסה, ההגנה על הלוחמים והטייסים מחדירה לבסיס שתנטרל את יכולתם לפעול, הגנת סייבר על מערכות המטוס וכלי היירוט.

"האיומים הביטחוניים על נכסי חיל-האוויר הולכים וגוברים", חושף אל"ם נ', ראש מחלקת רציפות וביטחון. "יכולות איסוף המידע של האויבים שלנו טובות יותר, והתפתחות הטכנולוגיה חושפת אותנו דרך המדיה, הלוויינים והמצלמות ברשת". האויבים יודעים יותר בקלות מי טייס ומי בקר, היכן נמצא הבסיס, הם יודעים להגיע לפלאפונים של הלוחמים ומנסים לשבש את בסיס הפירמידה בכל דרך, כך שהקודקוד יושבת.

"מאמץ הרציפות נדרש להיות מופעל בצורה רב מימדית: קרקע – חסימת צירי תנועה קריטיים לחיל-האוויר ונסיונות חדירה לבסיסים, אוויר – טילים, רקטות וכלי-טיס, איומים קיברנטיים, ובתווך הקיברנטי – רשתות תקשורת ואיומי סייבר, ואיומים קרקעיים", מפרט אל"ם נ'.

maximize-image
images-count1+
קרדיט: דובר צה"ל
תודעה הולכת וגוברת

טייסות התעופה בבסיסים אמונים על מאמצי הרציפות בזכות מקצוענות המבוססת תפיסת הפעלה ותו״ל אל מול האיומים הרבים. בכל בסיס משרתים צוותים מיומנים בתחומי הרציפות: ההגנה הקרקעית שמגנים עליו, אבטחת המידע, הכיבוי והשדה המבצעי. במאמץ משותף עם הטייסות התומכות והלוחמות מאפשרים את מימוש מאמץ הרציפות.

ישנם גם גדודי מילואים שנקראים "גדודי רציפות", שמיועדים להגיע במלחמה ולהשמיש במהירות האפשרית מסלול טיסה שבו נפלו שברי יירוט, לחלץ אנשים מזירה שבה נפל טיל או רקטה, לטפל ולחלץ נפגעים משריפה. "אימוני רציפות תפקודית רב-ממדית נערכים בכל שנה ב'שבוע רציפות', בו מתרגלים, מתדרכים ומעלים מודעות לפעילות הנדרשת בעת חירום בתחום זה. נוסף על כך, בכל ימ"פ (יום פעילות) שגרתי שעורכות הטייסות, מתורגלת גם הרציפות דרך תרגול של 'צבע אדום' בבסיס, חדירה לבסיס, הפסקת חשמל ונפילת רשת המחשבים".

התודעה לעולם הרציפות הולכת וגוברת. מפקד חיל-האוויר הגדיר אותה כמשימת ליבה ועיסוק מרכזי בחיל, ותמונת המצב בתחום משוקפת לו בתדירות שבועית. כל מפקד בסיס היום כבר מבין שזו אחת ממשימותיו המרכזיות בחירום – שימור הרציפות התפקודית מאפשר למשימות המבצעיות להתבצע. השם של מחלקת ביטחון השתנה בסוף השנה שעברה למחלקת רציפות וביטחון, מה שמסמל את השינוי התודעתי בתחום.

דוגמאות לשיפור הרציפות התפקודית של החיל ניתן למצוא בפרטים הכי קטנים. עד לפני שנתיים למשל הייתה בעיה שיכולה להישמע זניחה, אבל היכולת של הכלים להמריא תלויה בה – נהגי מכליות הדלק שמתדלקים את כלי-הטיס בחירום היו מסופחים לזרוע היבשה בזמן מלחמה. זה אומר שביום בו צריכים אותם יותר מכל, הם נפרדים מהחיל והופכים לנהגי משאיות בבסיסי החי"ר. בהתאם להערכות המצב ומיפוי הפערים התדיר, הבעיה הזו זוהתה והיום 70% מנהגי המכליות מסופחים גם בזמן מלחמה לחיל-האוויר, כמות מספקת של נהגים עבור תדלוק כלי-הטיס במלחמה.

maximize-image
images-count1+
קרדיט: דובר צה"ל
חלוצים בצה"ל

תוכנית ההגנה האווירית של המדינה כנגד איומי הטילים, הרקטות והכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאויישים) נותנת מענה גם לבסיסים. "מאמץ ההגנה האווירית מאפשר את רציפות התפקוד של המדינה וצה״ל ובתוכו גם של בסיסי חיל-האוויר. עם זאת, ההגנה אינה הרמטית ולפיכך מאמצי רציפות משלימים את מאמצי ההגנה בבסיסי החיל ומאפשרים המשך רציפות במקרה של ספיגה", מסביר אל"ם נ'. אחד הנושאים בהם חיל-האוויר מהווה חלוץ הוא ההגנה בסייבר. "באפריל השנה הפכנו את הגנת הסייבר למבצעית כשהקמנו ענף והגדרנו אותה כמשימת ליבה. יחד עם ההגדרה מגיעה כמובן יכולת משימתית ליצור פעולות מניעה, וגם להתאוששות מהירה של רשתות מול מתקפה". למרות ההתקדמות הגדולה בתחום, אל"ם נ' מודה שעדיין קיימים פערים. "אנחנו חלוצים בצה"ל במוכנות, בכשירות ובתהליכים שאנו מקדמים, אבל אנחנו רוצים להיות עוד יותר טובים ולשם אנחנו מתקדמים עקב בצד אגודל".

"מאמץ הרציפות התפקוד הינו מאמץ מרכזי, עלינו כל יום ללמוד להשתפר ולהיות צעד קדימה במירוץ למידה אל מול אויבנו למרות האתגרים הרבים. זאת הזדמנות נוספת להביע הערכה עצומה למשרתי מערך התעופה בחיל-האוויר הפועלים במקצועיות ובמסירות אין קץ לטובת קידום מוכנות", מוסיף אל"ם נ'.

נדמה כי המוטיב החוזר הוא הפעילות הכפולה – מניעה מראש של האיום, ובמקביל התכוננות למקרה בו האיום יכה בכל זאת, כך שנוכל להתאושש ממנו מהר ככל שניתן ולחזור לפעילות. אולי זה משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו לחיים בכלל. לעשות כמיטב יכולתנו כדי שלא ניכשל או ניפגע, ובאותה נשימה להתכונן לקימה מהירה מהכישלונות, זקיפת ראש והמשך הלאה.

הכתבה מתוך אתר צה"ל, חיל האוויר. הכתבה נרשמה על ידי אסיף טור-פז.
עקבו אחרינו גם ב-Google News