"לפני שמונה שנים עלינו לארץ", מספרות אתל וסלומה, אחיותיו של נתן ז"ל שנהרג ביום שני האחרון לאחר שנורה בידי חברו. "עלינו כי הקב"ה בחר אותנו. אף אחד שעולה לארץ לא בוחר, הקב"ה בוחר אותם. זכינו. לא ידענו, אבל הכל היה כתוב מראש".
האחיות משתפות באנקדוטה מרגשת סביב העלייה לארץ: "בפתק שהרב נתן לנו בברית מילה של נתן היה כתוב את הפרשה שהוא יקרא בבר מצווה. הפרשה היתה פרשת 'תזריע מצורע', ואבא שלי נבהל כי אלו שתי פרשות. שנה לפני הבר מצווה הוא החליט להתכונן וכשהוא בדק הוא גילה שהוא צריך לקרוא את 'שמיני'. כשעלינו לארץ הבנו שהפרשות שונות לפעמים בחו"ל ובארץ, מה שאמר לנו בעצם שבפתק היה רמוז כבר שאנחנו צריכים לעלות לארץ".
צפו בריאיון מתוך 'המהדורה המרכזית'
"המשפחה עלתה כולה בזכות נתן. הוא חיזק אותנו, הוא הביא את הדת הביתה. ההורים שלנו, בזכותו, רצו שהעתיד שלנו יהיה בארץ ישראל, עם עם ישראל – ועכשיו, כשאנחנו רואים את כל עם ישראל שמגיע מכל רחבי הארץ כדי לנחם אנחנו מבינים עד כמה 'עם ישראל חי'".
הן משתפות בפעם האחרונה בה הן שהו עם אחיהן ז"ל. "היינו איתו בפעם האחרונה בשבת. היה נס, הצלחנו להיות יחד כל המשפחה כדי לחגוג את השבת האחרונה איתו".
"אם יש לנו מסר אחד להעביר לאנשים זה להתחזק כמה שיותר באמונה, לקחת כל אחד דבר קטן על עצמו. שמענו אתמול על המון אנשים שקיבלו על עצמם דברים לזכר נתן, וזה מה שמקרב אותנו לגאולה. מה שמחזיק אותנו היום זו האמונה, רק האמונה. הקדוש ברוך הוא החליט שזה הזמן. היו לכם 20 שנה, זכיתם בו, וזה היה הזמן שלו".
הן מספרות כי הן לא זוכרות את הרגע בו הודיעו להן על מותו של נתן. "אי אפשר לזכור דבר כזה". הן מוסיפות כי "אנחנו לא חושבות על נסיבות המוות. באותה מידה הוא היה יכול ללכת בכל דרך, זה היה התאריך והסיבה. אין לנו על מה לכעוס, בורא עולם הביא אותנו לפה והוא יחליט מתי נלך".
"כל מה שהוא עשה בחיים זה רק לתת, כמו השם שלו – נתן. זה מה שאנחנו רוצות שיזכרו ממנו, רק שירצו להיות כמוהו. קשה לנו לדבר, קשה לנו לשתף – אבל אנחנו עושות את זה, רק בשביל זה". כשאנחנו שואלים אותן האם יש להן מסר לחייל היורה, הן מסרבות ובוחרות לפנות במסר דווקא לכל עם ישראל. "נתן היה צדיק, צדיק גדול. הוא היה לוחם גם בצבא וגם לוחם של הקב"ה. אנחנו רק רוצות שתמיד יזכרו אותו".
