תארו לכם שאתם נמצאים באצטדיון המכיל 10.000 מקומות, ובעלי המקום החליטו לערוך הגרלת ענק בין כל המשתתפים – רכב יוקרתי, חדש מהשנתון האחרון, רכב שאפילו בחלומות עדיין לא הגעתם אליו, מה שעובר לכולם בראש מיד הוא כך – הלוואי! הלוואי! שאזכה, איזה רכב, בבקשה ה', הלוואי! ומיד לאחר מחשבה זו, חושב בראשו – איפה, אבל אין לי כמעט שום סיכוי הרי יש פה 10.000 איש, למה שאני בדווקא יזכה מתוך כולם?!
ואם לא היה מדובר רק ברכב, אלא רכב + ביטוחים + תחזוקה שוטפת הכוללת דלק וכן משכורת מלאה לשנה?! שיגעון!! הרצון לזכות עולה מאוד, וכן המחשבה – שאין סיכוי.
חברים אהובים!
אתם, אנחנו, כולנו! כבר זכינו!! ולא ברכב + אלא בהרבה יותר מזה, ולא אחד מעשר אלף אלא אחד מתוך תשע מיליארד.
ולמה כוונתי אם לא עליתם על העניין לבדכם?
בעולמנו יש תשע מיליארד איש, כמה יהודים יש מתוכם? כ – 16.000.000 איש, פער עצום ובלתי נתפס! 0.02 אחוז מהעולם.
ואם נחשב את האחוזים כלפי אדם יחידי, שזה בעצם אתה או אני, הפערים של האחוזים יהיו בלתי נתפסים בעליל.
יוצא, שלפני שיורד תינוק לעולם רוב הסיכויים המוחלט שהוא יוולד – גוי, יותר סיכוי לזכות בהגרלה הראשונה בלוטו מאשר להיוולד כיהודי.
אז למה ה' יתברך בחר דווקא בנו?! מה המיוחדות שיש בנו?
בפרשתנו השבוע – פרשת ואתחנן, יש תשובה!! כתוב כך – "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה" וממשיכה התורה ואומרת – "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים" וממשיכה – "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה וכו'.."
מגלה לנו התורה, לא בגלל שאתם הרוב הקב"ה בחר בכם, כי זאת לא המציאות שהרי אתם המעט מכולם (בדרך אגב, כאן הוא אחד מתוך אין סוף מקומות המעידים על אמיתות התורה שדבריה דברי נצח, הרי נכתבו דברים אלו לפני אלפי שנים ושום דבר לא השתנה מאז, גם היום אנו המעט מכולם).
אז מדוע?
הסיבה הראשונה – מאהבת ה' אתכם, הסיבה השנייה – הקב"ה מקיים את השבועה שנשבע לאבותינו, שנשבע – להיות לנו לאלוקים, ושידביק שכינתו בדווקא – בנו.
הוציא אותנו מארץ מצרים על אף שיכל להשאירנו שם לאחר שהתנקם במצרים על מעשיהם הרעים, אך לא! הוציאנו והביאנו לארץ ישראל כדי שנקבל את מה שהבטיח לאבותינו, וכן כדי להפרידנו מאומות אחרות, שנהיה אנחנו – "עם לבדד ישכון".
אז מה אנחנו באים לשדר? שהגויים לא שווים כלום ואנחנו כן? אז ברצוני לשאול עוד – הענפים והעלים של העץ לא שווים כלום? רק הפירות? בוודאי שהם שווים, אך מהו העיקר? הפרי! בשבילו נועד כל העץ.. היהדות הם הפרי של העולם.
נחזור להגרלה על הרכב, בוא נאמר שאחד יחיד זכה – כולו מאושר, עיני כולם נשואות אליו, והוא בטיפשותו לוקח את הרכב ומדרדרו לתהום, ואת הכסף נותן לחיות היער לאכול, מה נגיד על אחד כזה?
מהי הזכות קיום שלנו?
בברכות השחר אנו אומרים כל יום – "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", מכל העמים הקיימים בעולם דווקא אנחנו זכינו לקבל את תורת ה', ומשכך להיוולד באופן חריג וחסר סיכויים לאומה המועטה והמיוחדת – היהדות, התורה – היא זכות קיומנו להיות חלק מהמועטים מכל העמים, האם לא נשתדל לקיימה כדי להוכיח את הזכות שיש לנו להיות חלק מהאחוזים החריגים הללו? האם נהיה כאותו זוכה ברכב שדרדר את זכייתו לתהום?!?
פירות יקרים!
אל תתנו לעצמכם להתרקב, שימרו על האיכות ועל תתרגשו מהכמות.
