הפריימריז בליכוד יוצא לדרך ואיתו מתח גדול וקרבות עקובים מדם. חברי הכנסת המכהנים נלחמים על מקומם ברשימת המפלגה לכנסת הבאה וידוע שחלקם לא יזכה להיות חלק מהפרלמנט הקרוב אחרי תוצאות הבחירות הפנימיות. הסיבה: בליכוד ישנו מנגנון של רענון והתחדשות, של מתן אפשרות למתמודדים חדשים להיכנס לרשימה על פני חברי הכנסת הקיימים.
כחלק משיטת הרענון של הליכוד, ברשימת המקומות הריאליים של המפלגה, העומדת על 28 מקומות כיום, ישנם מקומות שמורים לאנשי מחוזות, מגזרים ואף אישה חדשה. המציאות הזו מאפשרת למתמודדים חדשים להיכנס ביתר קלות לרשימת הליכוד לכנסת על פני אלו הנמצאים בה כיום.
נתניהו בטוויטר קורא לצאת להצביע בפריימריז. צילום: מתוך עמוד הטוויטר של נתניהו
מתמודדים חדשים לרשימת הליכוד הנחשבים לחזקים ובעלי סיכויים רבים להיכנס לכנסת בפריימריז הקרובים הם העורך הראשי של העיתון 'ישראל היום' בועז ביסמוט המתמודד במחוז תל אביב והשגריר לשעבר דני דנון. יחד איתם, במשבצת האישה החדשה בליכוד מתמודדות מספר נשים, בהן הוותיקות יותר – מטי יוגב והיידי מוזס, ובהן חדשות יותר – עו"ד טלי גוטליב והפעילה החרדית ללי דרעי.
הרשימה המתגבשת היא במובן מסויים עתידה להכריע את אופי הליכוד ומקומו על מפת הימין. מצד אחד ובו עומד יו"ר המפלגה בנימין נתניהו, יש הרוצים מפלגה מתונה ובעלת שיח ממלכתי יותר ופחות לוחמני, פנייה לקהל "הימין הרך" כפי שהתגבש המושג לאחרונה. המטרה ברורה: לאסוף את מתלבטי ההצבעה בימין אל הליכוד ובכך לקבל עוד 2-3 מנדטים נוספים.
מאידך, יש את המדברים "מדם ליבם" ובגלוי ומביאים שיח יותר לאומני, חד וחריף, בהם חברי הכנסת דודי אמסלם, גלית דיסטל-אטבריאן ומאי גולן. נראה כי השיח המדבר מעומק הלב על הפערים החברתיים, על הזהות היהודית ועל דריסת הדמוקרטיה השמאלנית מביא להם תמיכה רבה וחשיפה תקשורתית גבוהה.
כמו כן, חשוב לזכור כי חלק מהמקומות שמורים לשיריונים של ראש המפלגה נתניהו, להם מיועדים נכון להיום חברי הכנסת עידית סילמן ועמיחי שיקלי אשר סייעו רבות בהפלת הממשלה האחרונה אשר התנגדו למפלגתם 'ימינה' ואף פרשו מהקואליציה במטרה למוטט את הממשלה. לנתניהו שלושה שריונים במקומות הריאליים, במקומות 14, 16 ו-28.
ח"כ גלית דיסטל בריאיון אצל בועז גולן
בסוף ישנם חברי ליכוד המסתמכים על תבונת המתפקדים וכושר ההצבעה החופשי שלהם למתמודדים אהודים וידועים. בין חברי הכנסת הללו עומדים ניר ברקת, יריב לוין, יואב גלנט, יולי אדלשטיין ועוד. להם ישנה פופולריות רבה בקרב הציבור ולא על בסיס דבריהם בלבד אלא בהסתמך על פועלם בכנסת וניסיונם האישי והציבורי.
למפלגת הליכוד ישנם 140,000 מתפקדים בעלי זכות הצבעה והדבר מהווה נקודה דמוקרטית חשובה. אם פעם לחברי הליכוד אשר היו להם דילים כאלו ואחרים ובכך הצליחו לבסס את מעמדם ומקומם ברשימת הליכוד, היום המציאות קשה יותר, הן לאנשי הדילים למיניהם והן לחברי מרכז הליכוד אשר הוחלט כי ההצבעה להם תעשה גם כן ע"י מתפקדי הליכוד ולא ע"י חברי המרכז בלבד.
