ש' שירת במשך שנים ארוכות במחלקה היהודית של השב"כ, האחראית על סיכול מה שהם מכנים טרור יהודי. תקופת שירותו, בעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה סוערת במיוחד – וכללה את שנות האימה של האינתיפאדה השניה ואת הדרמה הגדולה של ההתנתקות ופינוי עמונה.
ישבנו עם ש' לשיחה מעמיקה, בה הוא הוקלט בידיעתו. דבריו של ש' הם מחרידים ומגלים הרבה יותר מטפח על התנהלות שירות הביטחון הכללי כנגד האוכלוסייה היהודית והימנית בישראל.
באיזה שלב השב”כ מגייס אותך?
"במרץ 2001 זרקו אותי למים בישיבת רמת-גן. השירות ראה בה את הסכנה הכי גדולה שיש". אוקי, ומה התפקיד שלך שם? "היעד היה ידידיה ליבוביץ’". ולא חשדו בך שם אנשים? כלומר לא… "לא, אני לא “נחתתי” בישיבה,אלא הם ראו שאני קשור לידידיה ונרגעו. ההתנגדות האלימה אז היתה של בצלאל סמוטריץ’, ידידיה ליבוביץ’, אשר גוטמן, משה וודקה ועידן בן גירן".
9+ש”אלימה” מה זה?
"הם חיבלו במקורות חשמל, מקורות של בזק, שמן על כביש אחד, נינג’ות, בנזין…".
המשימה הראשונה של ש', בימי השיא של הטרור הערבי הייתה חדירה להתארגנויות של נערים בגבעות ובמוסדות תורניים במה שהשב"כ ראה כ"תחייתה של המחתרת היהודית". "זה התחיל בכל הקטע של ההקמה של הגבעות", הוא מספר. "אין גבעה שלא הייתי בה, הייתי נודד בין הגבעות, עובד שם בהתנדבות בתור רועה צאן".
9+ומה בעצם השירות מנסה להשיג פה? ממה הם חוששים? "לעשות שם איזה סוג של מיפוי, על החבר’ה הקיצוניים בכל גבעה, מה הדיבורים בכל גבעה, מה קורה שם בתקופה של המסיק של הזיתים. קיבלתי אישור לצאת עם בנות בקטע מבצעי, כאילו אתה יוצא עם מישהי, לא זוכר מאיזה ישובים. אתה בא לשבתות, אתה מסתובב בישוב, אתה רואה מה קורה, אתה נשאב לתוך המערכת – אתה מאבד את הזהות שלך". הוא ממשיך: "לא יכולתי לחזור לחיים נורמליים. הייתי שקוע כל כולי בין עולם האמת לעולם השקר, אתה חי חיים כפולים".
כבן לציבור הדתי לאומי, ש' מצא את עצמו קרוע בין העולמות כאשר זהותו נשחקת אט אט תחת הלחץ. נפשו של ש' מצולקת, ותהליך החשיפה שלו בפנינו לא היה פשוט – אפילו הקלטת השיחה הזו היתה כרוכה בתהליך ארוך של רכישת אמון.
9+ש' מתחיל לתאר את התהליך שהוביל לפעילות כנגד מחאת ההתנתקות. "ב-2004 המפעיל שלי קרא לי לשיחה במגרש הרוסים לפני ההתנתקות", הוא אומר. "הוא אמר לי שהם' לא מאמינים שתהיה התנתקות, אין סיכוי שתהיה התנתקות' – אבל הם צריכים להתחיל להיערך".
צפו בתחקיר, מתוך 'הדו"ח של אראל סג"ל'
ומה זה אומר 'היערכות', מבחינתך?
"היה איזה פירסום שבגן הוורדים ליד הכנסת עושים הפגנה ראשונית. חילקו שם פליירים והכל, מי שרוצה לחזור לשיטת “זו ארצנו” נא להתקשר, מספר טלפון… ארגון “הבית הלאומי” זו היתה תנועה, מי שהקים אותה זה פייגלין, רק פייגלין באותה תקופה. הוא שינה תדמית, הוא התחיל ללבוש חליפות ולהיות מחוייט".
9+"הוא לקח שני חבר’ה, שי מלכא, ואריה וונגובר מישיבת עותניאל. בעצם זה היה הפלג הממשיך של תנועת “זו ארצנו”, של החסימות כבישים, של לעצור את כל המדינה". ש' מתאר את הטכניקות בהן השתמשו פעילי המחאה: "בשביל להוציא את החבר’ה – הם היו מדפיסים מודעות לחתונה, יצחק מתחתן עם וורד נגיד, ריקוד האש לכבוד החתן וכלה בשעה כזו וכזאת, יוצא מפה ומפה – ואנשים היו יודעים, ההזמנה היתה קודים לחסימות כבישים. ואז הייתי מתקשר למודיעין ואז אני אומר לו “לא היו הרבה אנשים בשבת חתן”. “היו בסה”כ איזה ארבעים גברים והביאו סה”כ איזה שמונה חבילות של טופי”, ואז הוא יודע שיש איזה ארבעים אנשים ושמונה צמיגים.
ההתנתקות
בדצמבר 2003 חושף ראש הממשלה אריק שרון את תכנית ההתנתקות ואת הכוונה לפנות את המתיישבים מחבל עזה ומצפון השומרון. ש', כאמור פעיל בשב"כ ובמקביל בתנועת המחאה נגד ההתנתקות, מספר על הפעילויות שבוצעו בשב"כ כדי להתסיס את המחאה ולפגוע בה.
9+"כפר מימון זה היה עבודה בעיניים. כאילו לעשות איזה אירוע בכפר מימון ומשם לפרוץ לגוש. לכל מועצת יש”ע, היה סיכום עם השב”כ בשיתוף עם המשטרה והכל". השב"כ מקבל את ההוראה להיערך, ולש' תפקיד מרכזי באירוע. "זה היה תרגיל מתוכנן, למשוך את כולם ולסגור אותם כדי שלא יגיעו לגוש כי הם ידעו שהם יכנסו לגוש. הם שמו אותם שם שבועיים בתנאים מטורפים, זה היה קיץ, בלי מקלחת בלי כלום – בשקי שינה. כלאו את כולם בתוך כפר מימון ולא נתנו להם לצאת בשביל להתיש אותם, עד שאנשים יתיאשו".
9+האירוע עליו מדבר ש' הוא הצעדה שכונתה "צעדת ההתחברות", במסגרתה צעדו ביולי שלפני הגירוש עשרות אלפי מתנגדים להתנתקות מנתיבות לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף המסוגר. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. המשטרה, שניסתה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים, ספגה ביקורת חריפה על פגיעה בחופש הביטוי וחופש התנועה. ש' מסביר שהאירוע היה מתוכנן מראש במטרה לייאש את המוחים כדי שלא ישהו בגוש בזמן הפינוי.
"היו אנשים כאילו, שצעקו לא להקשיב והרב אבינר הלך והוריד להם סטירות. גם בנווה דקלים בבית כנסת וכל אלה – הרב אבינר הלך, הביא מכות לאנשים, הביא סטירות לאנשים שם. שמע, אני לא יודע איך אנשים עדיין מאמינים לו".
9+אתה ראית ממש שיחות של השב”כ מתאם איתו את המהלכים בכפר מימון?
"עם כל מועצת יש”ע, זה לא איתו. הקצין מודיעין שלי היה והוא עידכן אותי בהכל. הוא הביא לי תמונות והקלטות גם, אתה מבין?".
ש’ לא היה סוכן רגיל ובמקרים רבים שימש גם כסוכן מסית, כזה המדרבן גורמים קיצוניים ומעודד אותם לבצע פעולות לא חוקיות ומסוכנות – במטרה להוציא את הקיצוניים מה'חורים' ולהקל על השב”כ להציג הישגים. "אחד האירועים היה ב-2006 כמדומני. היה את הפינוי של עמונה, היתה צריכה להיות חסימת כביש מול אוניברסיטת בר אילן. את הצמיגים אנחנו החבאנו בשכונת אור החיים, אני העברתי את הדברים עם הרכב של השירות – את הבנזין ואת הצמיגים ואת הכל.
9+כשהחסימה יצאה לפועל, פרצנו לכביש ותוך שניה כולם היו עצורים. המשטרה חיכתה שם בכוחות מטורפים, מסתבר שהיו שם שמונה קציני מודיעין ושמונה רכזי שב"כ. קצין מודיעין ורכז מגיעים רק אם יש את הסוכנים שלהם שם בפועל, והיו שם לפחות עוד עשר סוכנים. אז אני התעצבנתי כי אמרתי 'זה לא שמנעתם את החסימה, אתם יצרתם את החסימה!'. והכותרת שלמחרת בעיתון הרגיזה אותי, לא שהמשטרה מנעה, והשב”כ מנע – אלא, מי שהזיז את כל החסימה הזו ומי שהבעיר את הצמיגים ואת הבנזין ואת הכל זה הייתי אני, עם הרכבים של השירות עם הקציני מודיעין. הם עשו את החסימה ומנעו את החסימה".
למה הם עשו את זה? מה הסיפור? מה הקטע?
"אלו היו יחסי ציבור כדי לתקן את השם שנוצר ל”חטיבה היהודית”, בשביל להראות 'הנה אנחנו עובדים ואנחנו מונעים פה את הטרור במדינה'. הכותרת שלמחרת בעיתון אז אני הבנתי, שכל מה שהיה – זה היה בשביל התקשורת".
9+בזמן אמת הבנת שזה הסיפור, שזה בלוף?
"בזמן אמת אתה עובד על אוטומט, אתה עובד כמו רובוט. אתה עובד בצורה מאוד מחושבת וזהירה כדי לא להיחשף. אתה כן נחשף לכל מיני אנשים קיצוניים עם כל מיני דעות קיצוניות, אבל השאלה אם לאותם אנשים קיצוניים באמת יש את היכולות – בלי עידוד, בלי סוכן מדיח, בלי מימון ובלי אמצעים הדברים האלה לא יצאו לפועל. אז מה שהשירות עשו – הם לקחו את אותו משוגע, ודירבנו והסיתו והסיתו וזה מה שנקרא “סוכן מדיח”. היום אני יכול להגיד לך שזה מפחיד, אני לא חושב שאתה מודע בכלל מה זה שירות הביטחון. אנשים לא מבינים עד כמה, זה כמו סוג של האח הגדול – הם עוקבים אחרי אנשים ברמה מטורפת.
איך יכול להיות שפועלים ככה? מי נתן לזה אישורים?
"מי שאישר את כל הפעילות הזו והכל – זה שי ניצן".
—
העדות של ש’ מטרידה מאוד ומעוררת שאלות רבות. האם ניתן לגייס עד כדי כך את מערכות הביטחון של מדינה דמוקרטית לקידום אג’נדה פוליטית? ובכלל, איזה לקח נלמד מההתנתקות? האם סיפורו של ש’ יכול לחזור גם כיום? השאלות קשות, ותשובות אין.
את הכתבה ערך וביים אופיר דרעי
תגובות
מהרב שלמה אבינר נמסר בתגובה: "לא היה תיאום עם השב"כ או המשטרה. הרב חשב שיש למנוע התנגשות עם כוחות הביטחון ופעל למנוע זאת. הרב חשש מאירוע של דריסה המונית בניסיון היציאה מכפר מימון בשל הדוחק, בדומה לפסטיבל ערד, והורה לאנשים לשבת במקומם. הרב לא היכה אף מפגין, אלא דחף אדם שניסה לפגוע ברכב צבאי".
משירות הביטחון הכללי נמסר: "בפנייתכם לא הובאו פרטים קונקרטיים המאפשרים התייחסות פרטנית לטענות אנונימיות. השירות פועל מכח הדין ובהתאם לו, וכל ניסיון לייחס לפעילותו מניע אחר, אינו הולם את המציאות".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הגיב לכתבה ומסר כי "הפעלת שירות הביטחון הכללי נגד מתנגדי הגירוש, נועדה לעשות דמוניזציה לאחד המאבקים הצודקים שנוהלו במדינת ישראל ולהציג אנשים אידאליסטים ושומרי חוק כאויבי העם. כל זאת במטרה להכשיר את הלבבות לגירוש ולדכא את ההתנגדות לו. אני גאה על חלקי במאבק הזה שצפה מראש את תוצאותיו הרות האסון של הגירוש לביטחונה של ישראל".
