לצד ההצלחה המבצעית: תחושת הישג מוגזמת ופטור ישראלי לחמאס

המבצע היה מוצלח ולפחות בהיבטים מבצעיים וטקטיים אך הוא איננו המבחן הגדול בעזה משום שחמאס, שכוחה נאמד ביותר מפי עשרה מכוחו של הג'יהאד לא השתתפה בעימות. תוצאות המבצע בחלקם נקבעו כבר בשנה שעברה ונזקי שומר החומות שניכרים עדיין ברצועה, הם שהניעו את חמאס לשבת על הגדר, גם במחיר האיבה מצד הג'יהאד, והם שהביאו את הג'יהאד לתצוגת נפל בכל מה שקשור במערך הרקטות שלו.

מוצלח ככל שיהיה אבל בלב המבצע עומדת ההחלטה הישראלית לאפשר לחמאס להישאר על הגדר משום משם שהיא סודקת את האסטרטגיה הישראלית הנשענת על התביעה לראות בחמאס גורם אחראי לכל מה שקורה ברצועה ולגבות ממנו מחיר.

הג'יהאד הפך לפרוקסי איראני לכל דבר ועניין והוא איננו הולך לשום מקום

כ-7000 אנשים חמושים מוסיף הג'יהאד האסלאמי להחזיק ברצועת עזה ולמרות שאיבד 12 מאנשיו, בהם שניים בכירים, לא חסרי תחליף, הרי שהצמרת המדינית של הארגון הקיצוני לא נפגעה. הג'יהאד איבד גם תשתיות, הוא שרוי במבוכה וסובל גם מסדרה של מכות איכותיות בצפון השומרון ונראה שאנשיו ירו את כל מה שיש להם כדי לצאת מהלם מכת הפתיחה ולקראת הפסקת האש.

הארגון נתפס לא מוכן והופתע ממכת פתיחה קשה וגם מלאי הרקטות שלו לא עשה את העבודה. קרוב ל 20 אחוז מהרקטות נפלו בשטח הרצועה, למרות שחלקם הגיעו עד לפאתי תל אביב. הג'יהאד רץ למצרים לקבל הודנה תחת לחץ ישראלי ולא השיג תמונת ניצחון.

אגב, במאי האחרון הייתה זו חמאס שספגה מבוכה כאשר איימה על ישראל והתקפלה מולה.

אבל בזמן שהתותחים רעמו בעזה התארח מזכ"ל הארגון באיראן ופגש את הצמרת האיראנית שמבטיחה להוסיף ולעזור לו. זה לא סוף פסוק ואיראן תפצה את הג'יהאד, כפי שהובטח למנהיג הארגון שיוכל להמשיך לפעול בצפון השומרון ולחזק את ה"גדודים", החוליות החמושות המשותפות לו ולחללי אל אקצא'.

הארגון הושפל מבחינה צבאית אך בעיקר תודעתית ופוליטית ולא הצליח לגרור את חמאס או גורמים אחרים לעימות ונותר לבד, חבול ומוכה ונתפס כמי שאיננו פועל בשירות האינטרסים הלאומיים של הפלסטינים אלא בשירות אינטרסים של גורם חיצוני (איראן).

ברצועת עזה רותחים על הג'יהאד האסלאמי בשל פגיעה בתושבים חפים מפשע, תוצאת הכשל ברקטות של הארגון והוא כבר מפגין נכונות לשלם פיצויים לתושבים שנפגעו.

ולמרות הכל, הג'יהאד האסלאמי תחת איראן "לא רואה אותם ממטר" והוכיח לרחוב הפלסטיני כי האינטרס האירני גובר על האינטרס העזתי ועל רווחת התושבים. אבל גם חמאס, שמאשימה את הרשות הפלסטינית בשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, מואשמת כעת בעצמה בכך, גם בתוך שטחי הרצועה ומוצגת כמי שבסירובה לקחת חלק בעימות מול ישראל היא משרתת את האינטרס הישראלי.

3+

חמאס מוכיחה שוב "כל האמצעים כשרים"

יש ששואלים האם חמאס משנה דרך ואסטרטגיה? לא בטוח, זה ארגון טרור שמטרתו לשמר את כוחו ואת שלטונו בעזה. במסגרת האסטרטגיה שטוענת שכל האמצעים כשרים בדרך להקמת אמירות אסלאמית רצועה, כך גם הבגידה בג'יהאד, ולכן בחר הפעם חמאס לשרת את מה שנראה ברצועה כאינטרסים של ישראל מול הג'יהאד האסלאמי.

אבל חמאס מזהה רווחים ממהלכיו ואלו משרתים את האסטרטגיה שלו. בחסות הרגיעה ואולי בחסות הפטור מישראל, אם אכן יוענק כזה לחמאס, יוסיף ארגון הטרור להתעצם ולגשר על הפערים שנפערו בו ב"שומר החומות", תוך ניצול השקט.

ייתכן שחמאס, שנהנית משפע הקלות אזרחיות, תקבל כעת גם פטור מאחריות לכל הנעשה ברצועה, העמוסה לעייפה בארגוני טרור שונים. הרי ישראל כבר אותתה שאין בכוונתה ואולי גם ביכולה לפגוע בו ולפחות לא בנסיבות הנוכחיות.

חמאס הרסה לג'יהאד האסלאמי את האסטרטגיה וזו עובדה ולכן שואלים גורמים פלסטינים האם בתמורה לכך החליטה ישראל לפטור את הארגון הקיצוני מהאחריות לכל הנעשה ברצועה? לכל הארגונים הסוררים?

השאלות במקומן משום שההקלות ניתנות לחמאס ולא לתושבי הרצועה וזה על מנת שיאכוף מרות וישמור על הרגיעה. האם כעת ייהנה הארגון מהקלות ויהיה בו בזמן פטור ממשימתו שהוגדרה במרכאות ע"י ישראל?

בזירה הפלסטינית תוקפים את חמאס כמי שלפחות מתיישרת עם האינטרס הישראלי. אם אכן ישנם סימנים מעודדים שהביאו בכירים בישראל לרמוז כי יש מגעים ואיתותים לקראת עסקת אסירים יש לשאול האם יש קשר בין שחרור הסרטון והמידע על מצבו של השאם אל סייד באחרונה, במפתיע וללא תמורה לפחות לא כזו שנראית לעין להתנהגות חמאס במבצע האחרון.

המבצע חשף את ניגודי המגמות בין ישראל לג'יהאד אך לא לחמאס. הג'יהאד ניסה לאחד את השורות ואילו ישראל שפועלת במוצהר לבידול בין זירת עזה לאיו"ש ובין הזירה הפלסטינית לזירה צפונית החלה כעת לפעול גם ובעיקר לבידול בין הארגונים ברצועה. אבל האם המדיניות ה"חדשה" הזו תעניק כעת לחמאס פטור מכל אחריות כוללת בעזה? ומה כאשר יפתחו ה"סוררים" באש לנתיב העשרה? "בהדרגה, פטרה ישראל את ממשלת לבנון מאחריות לחיזבאללה, פטרה את הרשות מאחריות לעזה ופטרה את חמאס מאחריות לג'יהאד האסלאמי", אמר גורם ישראלי.

נראה כי פרק חדש עומד להיפתח ביחסים המסובכים בין הג'יהאד האסלאמי לחמאס.

3+

הג'יהאד האסלאמי כשל בהשגת מטרתו המוצהרת, "איחוד השורות", אך מי שחתום על הכישלון של הג'יהאד היא חמאס שעמדה מנגד במסגרת מדיניות שמתוארת כעת כבגידה קשה בג'יהאד האסלאמי אף שזו איננה הפעם הראשונה. בזירה הפלסטינית כבר יש שטוענים כי חמאס משתף פעולה עם ישראל ממש כמו הרשות הפלסטינית שחתומה על התיאום הבטחוני.

הסבב האחרון לא הוסיף לחמאס נקודות בקרב "ציר ירושלים" הקיצוני בהובלת איראן והיא תמצא קושי נוסף במאמציה לפתוח את הדלתות לסוריה, שם כבר העיתונים משפילים אותה וברשתות לועגים לה.

הג'יהאד האסלאמי כובש את כעסו אבל בהדרגה מתפתחת איבה בשני הארגונים הקיצוניים. בשלושה עניינים נבדלים הארגונים: ביחס להסכמי אוסלו ולהשתתפות ברשות הפלסטינית,  במידת הקרבה וההשתייכות לאיראן ובמחויבות לרגיעה. אין לשלול מצב בו הג'יהאד, לאחר שילקק את פצעיו, יפר את הרגיעה ויגרור את חמאס לסבב נוסף. הפעם תהיה חמאס חזקה יותר והג'יהאד הוא ממילא פרוקסי איראני על גבולנו הדרומי.

3+

ובאשר להסכם: בג'יהאד טוענים כי האסירים ישוחררו ומאיימים לחדש את האש, אם לא. זה איום סרק, כנראה. מעצרו של סעדי הוארך עוד טרם המבצע עד ל 11 באוגוסט. מצד אחד ההאשמות הכבדות ששב"כ מייחס לו, הקמת כוח צבאי בשומרון, מחייבות את כליאתו לזמן ממושך אולם בעבר הוא כבר נכנס ויצא לכלא הישראלי 7 פעמים ובילה 15 שנים מאחורי סורג ובריח. האם הדבר יחזור על עצמו וישראל תבחר שלא להאריך את מעצרו מסיבות משפטיות?

ובאשר לעוואוודה שובת הרעב, הרי כבר ראינו כאן אסירים כבדים ששוחררו רק כדי למנוע הסלמה, גם אנשי ג'יהאד אסלאמי.

אבל בכל זאת עולה השאלה האם תביך ישראל את מצרים ותסרב לשחרר את בסאם סעדי ואת ח'ליל עוואוודה, או שההסכם הוא דווקא איננו אלא סולם לג'יהאד לרדת בו מהעץ הגבוה לאחר שספגו מהלומות כבדות, או שמצרים תתאמץ ותתאמץ ותתאמץ עד שהעניין ישכח מסדר היום או עד הסבב הבא? כך או אחרת, בישראל טוענים כי השניים לא ישוחררו – נראה בקרוב.

זהו מבצע מוצלח אבל לא משנה מציאות וישראל לא תיהנה משקט מול הזירה הפלסטינית: הרשות הפלסטינית איננה פועלת בג'נין ומאלצת את צה"ל לפעול מול הטרור.

למרות היחסים המתוחים בין החמאס לג'יהאד, אלו הם עדיין שני הארגונים הגדולים והחשובים ברצועה. הרשות הפלסטינית מצטמצמת לכוח שלטוני סביר רק למרכז שטחי איו"ש וחלום המדינה האחת, זו הפלסטינית, רחוק מאי פעם.

3+

תם ולא נשלם

וייתכן כי כבר בספטמבר אז נעמוד מול האתגר הגדול עוד יותר, זה מצפון, בצל איומי החיזבאללה לפגוע באסדת "כריש", גם בניגוד לעמדת ממשלת לבנון וכדי להפוך למגן לבנון. זהו המבחן הגדול. עד כה ראינו את הקדימון.

מדינות ערביות, גם השכנות ירדן ומצרים, וגם המפרציות ובהם בחריין, גינו את ישראל אבל לא יותר מכך. מועדון הסכמי אברהם לא הושפע לחלוטין מהאירוע בעזה מה גם שממילא במפרץ מוחאים כפיים לכל פגיעה בפרוקסי האיראני.

התוצאות טובות אבל מוגבלות בעיקר לתחום המבצעי והמיקרו טקטי ובכל זאת מה שהיה היה טוב וטוב שהיה וכעת ולאתגר הבא שייתכן ומחכה לנו כבר בספטמבר. "הרי גם הישג צבאי משמעותי לא מוסיף קומה של ממש להרתעה הישראלית", אמר חוקר מומחה לזירה הפלסטינית.