שיר יפרח (23) היא אחת הנשים היחידות שעוסקת בתחום הפייטנות, תחום ששמור ברובו לגברים, היא החלה לשיר כבר בגיל 9: ״אבא היה לוקח אותי למופעים של התזמורת האנדלוסית מדי מספר חודשים, ושם נתקלנו באישה מקסימה שהיא נציגה מטעם הארגון קהילות שרות שהציע לנו להצטרף לקבוצת פיוט. זה היה לנו זר ונשמע מיוחד כי לפני כן לא ידענו שקיימת מסגרת כזו״ היא מסבירה מייד ומוסיפה ״התאהבתי בתחום וחיפשתי דרכים ללמוד ולהעמיק את הידע בתחום היום אני מופיעה במופעי פיוט שונים באופן פרטי וכמובן עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ועוד״.
זה מוזר, בכל זאת ילדה בת 9 בעולם של גברים. איך היו התגובות?
״התחום הזה עניין אותי מילדות, לא הבחנתי בעובדה שאני ילדה – בת. פשוט אהבתי את זה. היום במבט לאחור אני כמעט ולא, לא יכולה לזכור אנשים שהמליצו לי להפסיק. מי שמעוניין לשמוע שומע, ומי שמקפיד על עצמו, תבוא עליו הברכה. אנשים בדרך כלל מעריכים ולא מעירים לי, מה שכן אני חווה המון תמיכה מכל הפייטנים. ולא רק מהפייטנים, גם מהחברה המקיפה אותי. ואני שמחה מאוד על כך״.
ובכל זאת את אישה מאמינה, ויודעת שיש איסור נשים לשיר, איך מתגברים על זה?ֿ
״אני בחורה דתיה ומודעת לעניין שירת הנשים. אני גם יודעת שיש צדדים ודעות לכאן ולכאן בנושא הזה ומכירה פירושים שמקלים בעניין הזה. עם השנים מצאתי לי דרך בה אני מאמינה ושמחה ללכת במיוחד לאור העובדה שאני שרה שירת קודש״.
הופעת על בימות גדולות, כולל במרוקו. איך הייתה התחושה להביא שירת נשים לשם?
״נסעתי יחד עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מספר פעמים ושם עשינו שיתוף פעולה יחד עם הרכב אנדלוסי גדול מקומי כשלצידם זמרים מרוקאים. אני שרתי שם בשלוש שפות- ערבית מרוקאית, אלג׳יראית ועברית. זה היה כל כך מרגש. היו שם חיבורים מעניינים מאוד של – ״שלום עליכם״, שירים בערבית ולאחר מכן הבה נגילה, גם הפיוטים שאנחנו שרנו בערבית וגם אלה שהיו בערבית דיברו על אלו-הים״. זה היה איזה חיבור שמרגש לראות. חיבור בין שני צדדים שונים- שלא נוגדים זה את זה ושמביאים אחווה ואהבה״.
שיר יפרח תיקח חלק במופע ״"עם אחד בלב אחד ״– שיתקיימו בשבוע הבא בתל אביב ובירושלים. מדובר בהפקה מוזיקלית מבית "קהילות שרות" בהשראת תקופת שלושת השבועות בכלל, ותשעת הימים בפרט בשיתוף פייטנים מוכרים מהקהילה.
