מזיעים וחסרי סבלנות הגיעו יובל דיין ומשפחתה לבסיס של עדי דיין – אחותה של יובל, שבמסגרת תפקידה בצה"ל קיבלה ארון שני והפכה לסגן. "הגענו לבסיס שלה עם שקיות בד מלאות בדברים שהיא אפתה, בקבוקי שתייה פירות חטיפים. מזיעים כי החננו בשרונה, באנו ברגל ולא באמת ידענו כמה זה זה ייקח ובואו, היינו קצת חסרי סבלנות כי זו שעה של פקקים וקבענו מסעדה ובואו נצטלם ונתקדם…" כתבה יובל על תהליך ההגעה.
אך מעבר לתלונות המינוריות אותן ציינה – כל הפוסט הוקדש לפרגון ותמיכה באחותה, שלאור סיווגה לא ניתן לדעת מה תפקידה בצבא. כך כתבה יובל: "אני רוצה לספר לכם על הפלא הזה שנקרא עדי… כשמה כן היא, פשוט תכשיט שהעולם עונד לו". "הגענו למעגל בדשא עם אנשים חשובים ומסווגים, עם חיילים שעדי פיקדה עליהם, או אפילו כאלה שלא היה להם חיבור מקצועי וסתם באו לפרגן לה על החיוך במסדרונות והאור שהיא מפיצה לכל עבר".
"הם התחילו לשפוך שם מחמאות באצילות ואינטיליגנטיות הם דיברו על האופי הזך שלה, כמה שהיא דואגת לכולם ואימהית, וכמה שאכפת לה מהזולת והיא ממוקדת ונחושה, אסרטיבית וצנועה בו זמנית, כמה יוזמה היא לוקחת וכמה היא יודעת להזיז הרים. כמה הם מעריכים אותה ואת פועלה וכמה היא תחסר להם בתפקיד הבא. עמדנו שם משתאים, לא כי הם חידשו לנו משהו אלא כי פתאום כל השעות שהיא משקיעה שם, הבכי התסכולים הצחוקים והתואר הנחשק שנקרא להיות קצינה בצה״ל הסתכמו למעגל אחד, של הערכה ופרגון, של אנשים שכולכם הייתם רוצים להיות חברים שלהם. ואני הרגשתי בטוחה שאחותי נמצאת בידיים כאלה. שהמדינה שלי מובלת ביידי אנשים טובים כאלה".
לפוסט המלא:
