הקטע ששודר בערוץ 13 ביום שישי האחרון לא מתאים לילדים. והאמת, שגם לא למבוגרים, לצעירים בשנות העשרים, לאנשים בגיל המעבר והבלות או קשישים בגיל הזהב. הצפייה גם אינה מומלצת לבעלי מעי רגיז, נפשות עדינות וטבעונים. אז אני מזהיר.
בקטע הבא מעורבים בו חמור, האובססיה של ליאור חורב לאבישי בן חיים ולנתניהו, ויחסים אינטימיים. וזה גרוע בדיוק כפי שזה נשמע. במהלך הדיון באולפן חדשות 13 אמר חורב לאבישי בן חיים את המילים הבאות: "אתה תנקה את נתניהו גם אם הוא יבעל חמור בגן העיר לאור היום".
מכל הדימויים שבעולם, בחר חורב, יועץ תקשורת הנוהג לכנות עצמו, ואני לא צוחק, "מומחה לתודעה", דווקא בבעילת חמור.
יש שני דברים שאתם צריכים לדעת על המנטליסט ליאור חורב. הראשון, לא מדובר במעידה, ולא פליטת פה חד פעמית, אלא יותר בדפוס שיטתי, שיטוט תודעתי עקבי בעולם הדימויים הלקוח מתחום היחסים בכפייה, קרי אינוס. בכל פעם שמצלצל פעמון הביבי בסביבת חורב, משתחררת לו תגובה גסה ומכוערת מהצד האפל של המוח האנושי. כמעט כמו בהתניה פאבלובית.
הנה הציוץ הנעוץ שלו, תעודת הזהות: "רצח רבין היה בבחינת מעשה אינוס שחילל מדינה שלמה, חרב את תומתה לנצח והחדיר, מעשה שטן, את זרעי החורבן השלישי. מעשה חווה והתפוח של דורנו".
https://twitter.com/liorchorev/status/1449950828450783237
בציוץ אחד כותב חורב שהוא מצטער על הדימוי ואז בכל זאת ממשיך "איש לא היה מעז לצפות מנאנסת להתפייס עם מי שתקף אותה, המדינה וחלקים רבים בציבור עברו אינוס קשה תחת נתניהו", באמת מזל שהצטער מראש על הדימוי.
בהזדמנות אחרת, תקף גורו התודעה חורב את עמיחי שיקלי וכתב שהוא ההוכחה "שליהדות הפונדמנטליסטית יש מוסר וערכים נזילים למדי, בשם משיחיות השקר היהדות הזו מכשירה מעשי אינוס".
בדיון אחד בטוויטר תיאר חורב התנהלות של השרה לשעבר מירי רגב כאינוס ממלכתי. את התנהלות נתניהו בקורונה ראה כבעילה אסורה בהסכמה, ובציוץ נוסף כתב בהקשר פוליטי לגולש אחר "מקווה שלא הרגשת כואב, כמו אחרי אונס".
ואלו רק דוגמאות, פירורי לחם על השביל שמוביל למסקנה המתבקשת, שאמן המחשבות הדגול חורב עושה השתדלות מיוחדת, הייתי אומר הוליסטית אורגנית, כדי להשתמש כמה שיותר בדימוי הנורא של אונס.
ליאור חורב נגד אבישי בן חיים. באדיבות ערוץ 13.
נדמה, שחורב נהנה להלביש את הדימוי ולהשתיל אותו באופן רציף גם בדיונים שאינו שותף בהם. מכאן, שהחמור הוא בסך הכל בונוס, תוספת קטנה ליקום התודעתי של חורב.
אבל הדבר השני שאתם צריכים לדעת על חורב, מעבר לסגנונו הפיוטי, היא העובדה שאין מדובר בדמות שולית, אזוטרית, פרינג'ית, כזו המנבלת את הפה ומנופחת על ידי כתב נמרץ בשולי הפגנת ימין. חורב הוא האדם שלחש על אזנו של המפכ"ל אלשיך ועוד קודם לכן ייעץ לראש הממשלה אריאל שרון והיה חבר בפורום החווה.
סבורני, שהמעשים שחורב עולל שם, חמורים בעיני, לא פחות מאובססיית היחסים בכפייה המשתקפת מציוציו. להזכירכם, את תפקידו כיועץ חיצוני למשטרה תמורת סכום דמיוני, קיבל חורב בזכות חוות דעת שכתב קצין בכיר במשטרה, שהיה במקרה שותפו העסקי של חורב טרם צירופו למשטרה. מין צירוף מקרים שכזה. אך כידוע ניגודי עניינים הם ענין לימנים בלבד, אז זבשכם.
1+שתבינו, המפכ"ל אלשייך העסיק והאזין למומחה התודעה חורב בתקופה בה נחקר ראש ממשלה, שאותו מומחה תודעה רואה בו, במצביעיו, ובשלטונו, אונס קולקטיבי.
שוטו על כנפי הדמיון ודמיינו ישיבת עבודה בין חורב לבין המפכ"ל, אלו דימויים נשלפו שם, כמה ארס נשפך, כמה קצף נזל על השפתיים, ומאיפה נולדו טענות פנטזיונריות כמו המעשייה על חוקרים פרטיים שעוקבים אחר חוקרי 433.
אולי תתפלאו להאמין אבל דימויי אונס ומין עם יונקים בגודל בינוני אינן הבעיה הגדולה ביותר של חורב. בתפקידיו הקודמים כבר הוכיח חורב שגם איומים הם חלק מהארסנל שלו. העיתונאי קלמן ליבסקינד סיפר בעבר, כי יום לאחר שפרסם כתבה לא מחמיאה על אריק שרון, התקשר אליו ליאור חורב, שעבד אז בלשכת שרון, והציע לו לשמור על עצמו בימים הקרובים, כאילו היה מינימום דון קורליאונה.
והיה גם את האירוע שבה חורב איים על אמנון גלולה, פעיל בעיירת אשקלון. "ביום שאני אבוא אליך" אמר חורב לגלולה "אתה תהיה מגובס מכף רגל ועד ראש".
1+בקיצור, הבנתם את הנקודה, הפרופסור לתודעה חורב, נע בין מטאפורות על אונס, קומבינות עתק עם המשטרה, איומים אלימים וייעוץ למפכ"ל. ויש עוד עובדה אחת שאתם צריכים לדעת על חורב. מותר לו. הוא יכול לדבר, לגדף, לטנף, לקלל ולאיים. הוא מהצד הנכון. כי סדר הדברים הטבעי הוא לעסוק ימים שלמים בתליון מגוחך, אבל הטינופת שיוצאת מהפה ליועץ למפכ"ל בשנים בהן הטלטל גורל המדינה, זה הס.
