אישים עצמאיים ממזרח ירושלים ופעילי פת"ח צפויים להריץ מועמד פלסטיני בבחירות לעירייה בשנת 2023 וכבר החלו לגייס תרומות ולנסות להגיע להסכמות על זהות ראש הרשימה. גם הצורך בהקמת עמותה שתנהל את הפעילות ואת גיוס הכספים, נדון.
הפעילים מהפת"ח, לצד אישי ציבור ואנשי עסקים ממזרח ירושלים, מקיימים באחרונה התייעצויות ומפגשים במשרדים ובבתים פרטיים בשאלת ההשתתפות בבחירות הבאות לעיריית ירושלים ונודע כי אף שרבים מבכירי הפת"ח ממזרח העיר תומכים ברעיון, הרשימה לא תוגדר כרשימת התנועה. התייעצות התקיימה בין פעילים ממזרח העיר לחבר כנסת ערבי אחד, לפחות.
הדיווח של ברוך ידיד מתוך המהדורה המרכזית
המועמדים ירוצו במסגרת רשימה ערבית עצמאית
בפגישות כבר עלו מספר שמות של מועמדים פוטנציאליים, פלסטינים ממזרח העיר, בעלי אזרחות ישראלית, או מקרב ערביי ישראל, שירוצו ברשימה הערבית כ"עצמאית" שבכך תעקוף את מדיניות הפת"ח הרשמית, שטרם השתנתה ועדיין מחרימה את העירייה.
4+הדיונים הפנימיים נכנסו להילוך גבוה גם לאור לקחי מה שפעילים במזרח העיר מכנים "אפקט מנצור עבאס" בכנסת ובמוקדי הכח של ישראל ואלו מוסיפים כי התייעצויות התקיימו גם עם מקורביו של אבו מאזן.
אחד מהפעילים השתתף באחרונה באירוע, בו נכח חבר הכנסת מרע"מ, מנצור עבאס, והוא אומר לנו "אפקט מנצור עבאס נוכח מאוד בדיונים הפנימיים שאנו מקיימים במזרח ירושלים בעניין ההשתתפות בבחירות. שמענו אותו ולמדנו ממנו".
לדבריו, "אין כל מעורבות מצידו של עבאס אבל ההשראה מכניסתו לקואליציה בהחלט קיימת".
אבו תאיה: "אפעל מטעם רשימה עצמאית"
וליד אבו תאיה, עורך דין ערבי ישראלי, בעל משרד במזרח העיר, הוא שמנהל את העניינים המשפטיים ומרכז את העבודה בעניין זה והוגדר "הרוח החיה" מאחורי היוזמה. הבוקר אמר אבו תאיה לחדשות 14 כי בכוונתו להגיש מועמדות וכי יפעל מטעם רשימה עצמאית "ללא קשר לפת"ח או לחברי כנסת ערביים או לכל גוף פוליטי אחר".
"אני מקיים התייעצויות עם מגזרים ציבוריים רחבים", אומר אבו תאיה "ורק בתום עבודתו של צוות חשיבה ורק אם יתברר כי צעד זה איננו נוגד את האינטרס הלאומי הפלסטיני, אחליט בדבר ההתמודדות בחירות ובכל מקרה לא אפגע באינטרס הלאומי", הדגיש. יודגש בזאת כי הדברים שנאמרו באשר להתייעצות עם חבר כנסת ערבי או למגעים עם מנסור עבאס אין כל קשר לעורך הדין וליד אבו תאיה.
4+כאמור, השיחות עוסקות כעת גם בזהותו של מי שיכול לעמוד בראש הרשימה, שכן עפ"י החוק, הוא חייב להיות אזרח ישראלי והפעילים מדגישים לחדשות 14 כי "טרם הוחלט מי המועמד שירוץ בראש הרשימה הפלסטינית שתתמודד בבחירות".
"זהו ביטוי ממשי לרעיון המדינה האחת", אומרים הפעילים לחדשות 14, "אנחנו שוקלים בכובד ראש את שינוי המדיניות שלנו שתמכה בהחרמת הבחירות ומחשבים מסלול מחדש, אבל הכיוון חיובי".
יעד הגיוס: 20 אלף מצביעים לפחות
היעד שהציבו הפעילים הוא גיוס של 20 אלף מצביעים לפחות, שיוכלו להבטיח את כניסתו של המועמד הערבי לעירייה "תוך ניצול של הפילוג ברשימות היהודיות והדתיות בעירייה". לפיכך, מתמקדים הדיונים כעת בדרכים להבטיח גיוס של 20 אלף קולות מקרב המגזר הצעיר במזרח העיר.
הצורך בהעמדת ערבי בעל אזרחות ישראלית בראש הרשימה עולה מדרישות החוק בישראל שמחייב ראשי ערים בישראל וראשי רשימות להיות אזרחים. דרך אחרת שנשקלת היא פנייה לבג"צ בעניין זה אבל היעד כבר נקבע בדמות "20 אלף קולות של ערביי מזרח העיר", כדברי אחד הפעילים.
4+סאמר סנג'לאוי, פעיל פת"ח וראש הקרן לפיתוח מזרח ירושלים, אומר לחדשות 14 "אחרי 55 שנים בהן אנו מחרימים את הבחירות לעירייה הגיעה העת לבחון את המדיניות הזו ואולי גם לשנות אותה, בצל ההתפתחויות.
באחרונה אנחנו מקיימים דיון רציני בעניין זה והשאלה בדבר הצורך להשתתף בבחירות עולה אבל יש לנו שנה וחצי כדי לבדוק את הדופק ברחוב ולהעריך את מידת התמיכה – והתשובות לכך יכתיבו את ההחלטה שלנו. ייתכן מאוד שנראה השתתפות פלסטינית וגם רשימה עצמאית כבר בבחירות הקרובות", אמר לחדשות 14.
"נגייס תמיכה מצד אישי ציבור במזרח ירושלים"
גורמים במזרח העיר אומרים כי "ישנה כוונה לגייס תמיכה מצד אישי ציבור בעלי מעמד ושל המשפחות החשובות במזרח העיר". בהקשר זה מדברים כעת במזרח ירושלים על משפחת נסיבה וגם שמו של עבד קאדר אל חוסיני, בנו של פיצל אל חוסיני, שעמד בראש האורינט האוס, עלה כמי שנקרא לקחת חלק ברשימה ועמדתו טרם ברורה.
במהלך הבחירות בשנת 2018 נכרה תכונה רבה בקרב צעירים מזרח ירושלמים, שביקשו להשתתף בבחירות ולהשפיע על התוצאות, מולה פעלו אנשי חמאס והחזית העממית כדי למנוע את ההשתתפות בבחירות, שיש בה משום הכרה בלגיטימיות של עיריית ירושלים. עזיז אבו סארה הכריז כי יתמודד על ראשות העיר.
4+כיום מהווים היהודים בירושלים 60% מכלל האוכלוסייה לאחר שהרוב היהודי איבד 24% ב 40 השנים האחרונות. לצד הירידה בתחום זה עולה מגמת השילוב של תושבי מזרח העיר בחיים האזרחיים והיא מוצאת ביטוי במחקרים ובסקרים שנערכו באחרונה בישראל.
כפי שגם דיווח עמיתנו אוהד חמו, באחרונה, יש עלייה בשיעור הפלסטינים המבקשים לקבל אזרחות ישראלית כמו גם בשיעור הפלסטינים המבקשים ללמוד את תוכנית הלימוד הישראלית ואת השפה העברית. אוהד חמו דיווח בערוץ 12 כי קרוב ל 20 אלף מתושבי מזרח ירושלים הם בעלי אזרחות ישראלית.
זינוק במקבלי האזרחות בעשור האחרון
בעשור הראשון של שנות האלפיים קיבלו למעלה מ-3200 איש אזרחות, ובעשור השני זינק המספר זינק פי שלושה, עד למעלה מ 9600 איש. על פי נתוני העירייה לשנת 2021, למעלה מ-13 אלף תלמידים פלסטינים ילמדו את תוכנית הלימודים הישראלית שתחת פיקוח משרד החינוך, בהשוואה ל 11 אלף תלמידים בשנת 2020 ולכ-5,000 בלבד בשנת 2017, מה שמהווה עלייה בשיעור מרשים של 160%.
לפי מחקר של מכון ירושלים, ב-2018, למדו 92% מהתלמידים לפי התוכנית הפלסטינית. ואילו כיום לומדים 14.7% מהתלמידים לפי תוכנית הלימוד הישראלית.
4+שיעור התלמידים בתוכנית הישראלית בכיתה א' עלה מ-6.5% ב-2018 ל-16.5% כיום. שיעור הזכאים לבגרות ישראלית עלה מ-19% ל-27%. מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי, שכמעט אינו קיים בתוכנית הפלסטינית, עלה מ-1,950 ל-2,499 תלמידים ושיעור הזכאים לתעודה טכנולוגית עלה מ-37% ל-51%.
מעורבות פעילי פת"ח בעניינים מוניציפליים איננה חדשה: עיריית ירושלים מנהלת את השכונות שמחוץ לגדר הביטחון אבל מצויות בתחומיה באמצעות מנהלת מיוחדת שיושבת במעבר קלנדיא. פעילי תנזים מהשכונות אומרים כי הם שותפים מלאים בניהול העניינים האזרחיים ובעירייה מודים "לא ניתן לפעול אחרת ולא ניתן להתעלם מהשפעת של אנשי הפת"ח".
