מאז נפתחה עונת הרחצה בחודש אפריל השנה, עשרות בני אדם מצאו עצמם נלחמים על חייהם במים. בדרך כלל זה מתחיל כאטרקציה, כמה שעות על חוף הים או על שפת הבריכה, מדי פעם גיחה קלה למים – אך בין רגע החוויה הופכת לאחד הסיוטים הגדולים ביותר שהמים יכולים להציע לאנושות.
מכת הטביעות לא מתרחשת רק בים או בבריכה. לא מעט משפחות איבדו את בניהם ובנותיהם כתוצאה מטביעה בבריכות ביתיות, אמבטיות או בדליי מים. היסח דעת אפילו של שניות בודדות עלול להוביל לתוצאה הרת אסון.

מאז פתיחת עונת הרחצה בתאריך 8.4.22 ועד היום 20.7.22 החובשים והפרמדיקים של מד"א הוזנקו לטפל ב-133 בני אדם שנמשו מהמים בים ובבריכות רחצה, מתוכם: 21 שטבעו למוות, 5 שפונו במצב אנוש, 9 פונו במצב קשה, 21 מצבם בינוני, 77 מצב קל.
לשם השוואה, בכל עונת הרחצה בשנה שעברה (תקופת זמן של מעט יותר מחצי שנה) מתו סך הכל 40 בני אדם לאחר שטבעו במים. העונה, עוד לפני שהגיעה תקופת השיא של הקיץ, מספר התביעות עומד על 21.

כזכור, רק בשבוע שעבר נרשמו שבעה מקרי טביעה ביום אחד בלבד. אב ובתו טבעו למוות בחוף פלמחים, שלושה בני אדם טבעו באשקלון, ילד נוסף טבע בנחל הקיבוצים שבצפון, צעירה בשנות ה-20 לחייה נמשתה מחוסרת הכרה מבריכה בתל אביב, אישה בת 33 איבדה את הכרתה בבריכה במועצה אזורית דרום השרון, צעיר בן 21 טבע בחוף בחיפה וגבר נוסף טבע למוות בחוף סירונית שבנתניה.
הגורמים לטביעה
המכנה המשותף של מרבית האירועים הללו הוא כניסה למים ללא מציל. כידוע, במדינת ישראל כניסה למים בחופים שאינם מוכרזים או בכאלה שאין בהם מציל היא אסורה ומסכנת מחיים.

דוראל ארג'ואן, מציל ופרמדיק בכיר במד"א מציין כי "הגעה לחוף רחצה לא מוכרז בשעות שהן לא שעות הרחצה, בים זה עניין של זמן עד שנופלים למקום של מערבולת או משהו, ובאדם כמעט לא יכול להציל את עצמו אם הוא לא מוכשר על הים". לדבריו, "יוצא לי גם לראות כאלה שמסכנים את חייהם בזה שהם לא שומרים על הילדים שלהם, נגיד מישהו בחוץ והילדים בתוך המים מתרחצים. יוצא לי גם לראות כאלה ששותים אלכוהול, הם מסכנים את עצמם כי יש שיפוט גרוע במים".
בדרך כלל, טביעה עלולה להתרחש כאשר אדם נכנס לים, אגם, בריכת שחייה – שם מסיבות שונות כגון חוסר ידע בשחייה, או שחייה הרחק מהחוף והגעה למצב של אפיסת כוחות וחוסר יכולת להשלים את השחייה חזרה לחוף. גם כניסה עם כלי שייט למעמקי הים עלולה להעמיד את הנוסעים בסכנת חיים, כאשר רק אתמול דווח על כלי שייט שהתהפך סמוך לנמל אשדוד וכמעט שגרם למותם של בני המשפחה שהיו עליו.

במקרים נדירים יותר בישראל אך כאלה שכבר קרו לא פעם והובילו לאסונות, עלולים אנשים למצוא את מותם כתוצאה משיטפונות. במצבים כאלה היכולת של הטובע להציל את עצמו היא לא גבוהה במיוחד, בוודאי בתקופות בהן מזג האוויר קיצוני. דוגמה טראגית לכך היא האסון הנורא בנחל צפית בשנת 2018, כאשר קבוצת נערים מהמכינה הקדם-צבאית בני ציון יצאו לטיול גיבוש בנחל, אך עשרה מהם לא שבו הביתה לאחר שנקלעו לשיטפון עז בימים של מזג אוויר גשום וקיצוני.
לא רחוק מכאן, בירדן, מצאו את מותם 21 בני אדם לאחר ששיטפון הפתיע אותם בנחל ממזרח לים המלח, לצד 35 נוספים שנפצעו בדרגות שונות. חלק מההרוגים מצאו את דרכם עד לים המלח בעקבות השיטפון הפתאומי.

תמונת המצב העגומה של הטביעות בעולם
נתונים שמספק ארגון הבריאות העולמי אודות מקרי טביעה ברחבי העולם, מציגים תמונת מצב עגומה במיוחד. ע"פ ה-WHO, טביעה היא הגורם השלישי למוות כתוצאה מפציעה לא מכוונת. סך הכל, 7% מכמות הנפצעים בעולם קשורים לטביעה במים. כמו כן, מדי שנה מתים קרוב לרבע מיליון בני אדם כתוצאה מטביעה במים, מספר אסטרונומי לכל הדעות. נוסיף לכך את העובדה שאלו שמתו כתוצאה מהתאבדות ורצח במים או כתוצאה משיטפונות – לא נכללים במספרים הללו.
ע"פ הדו"ח העולמי לטביעה של ה-WHO, גיל הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטביעה. כך שילדים בגילאי 1-4 הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לטבוע. אחריהם – ילדים בגילאי 5-9 שנים. במקום השני ברשימת גורמי הסיכון נמצאים גברים, כאשר הם מעורבים במקרי מוות כתוצאה מטביעה פי שניים מאשר נשים.

הסיבה לכך היא הנוכחות המוגברת של גברים במים, לעומת זו של הנשים. כמו כן, בקרב גברים ישנו אחוז גבוה של כאלה שיצאו למים כדי לשחות לבד, או כאלה שישתו אלכוהול ולאחר מכן יצאו לשחייה.
שותים אלכוהול? אל תכנסו למים
דור ארג'ואן מסביר כי "במצב של שתיית אלכוהול לאדם יש שיפוט מאד אמיץ. אתה אומר בא נתרחק עוד קצת, וככל שמנתקים מגע עם הקרקע הים יכול להביא אותנו למערבולות ואנחנו יכולים להיסחף, להתקשות לחזור חזרה ולהילחם עם הגלים ומכאן הדרך להיות מותשים היא מאד קצרה.
"בנוסף, אדם שיכור שנמצא בים הוא גם לרוב אוכל ושותה, וכתוצאה מזה בים הוא קרוב להקאה, שיכולה לעשות את הדרך מהקיבה לריאות – וזה מאד מסוכן. הוא יכול להתחיל לשאוף מים, וכאשר אדם שתוי הרפלקסים שלו עובדים פחות טוב והקיא יכול לעבור לריאות".

תופעת הטביעות המבהילה אצל הבדואים והערבים
גורם סיכון נוסף על פי ה-WHO, הוא השיטפונות. כאשר אדם טובע בים או בבריכה, הסיכויים שלו להינצל גבוהים יותר מאשר אם היה מעורב בשיטפון. בעולם כולו ישנה מגמה של התגברות תקריות של שיטפונות, ובארגון הבריאות העולמי תולים זאת בין היתר גם בשינויי האקלים בכדור הארץ.
דור ארג'ואן מוסיף: "מנצח את כולם – אי ידיעת שחייה. אדם שלא יודע לשחות, לרוב באוכלוסייה רגילה בגילאי שנתיים/שלוש/ארבע, או באוכלוסיות שלא מוכשרות לשחייה כמו ערבים ובדואים שאפילו בגיל 18 יכולים לטבוע. אי ידיעת שחייה זה הגורם מספר אחד, ומכאן ההמלצות העולמיות לשלוח ילדים לשחייה כבר בגיל 4-5.

"לרוב מדובר על ילדים, הם נכנסים בבריכה הביתית או בים, ההורים מאפשרים כי הם קרובים לחוף וזה נראה בסדר. דבר שני זה בדואים וערבים שבגיל 18 שהם "ילדים גדולים" הם הולכים לים וטובעים במים העמוקים".
למה דווקא אצל הבדואים והערבים יש את התופעה הזו?
"אין להם מודעות לשלוח את הילד לשחייה. האחוזים הכי גבוהים של לא לשלוח ילדים ללימודי שחייה זה אצלם".
האם אנשים לא לומדים לקח? אין מודעות?
ד"ר איב ביטון, המייסד והמנהל הרפואי של שרן רפואה עד הבית, המשמש גם כרופא ימי, מסביר כי "האופי האנושי, אנשים הולכים לים או לבריכה, רוצים ליהנות ולא חושבים. נכנסים למים כאשר אין כבר שירותי הצלה. שוחים לעומק ומתעייפים ולא מצליחים לחזור ואז לצערנו מתרחשים מקרים של טביעה".
דוראל ארג'ואן: "אני חושב שיש מודעות. יש פרסומות ועלוני מדע, זה מפומפם חזק כמו שאומרים אם אתה לא רואה את המציל הוא לא רואה אותך וכן הלאה. אין זלזול כי יש מודעות. אבל יש לדוגמה סלולרי והסחות דעת ועיסוקי יתר, חלוקת קשב וריכוז ותשומת לב על מספר דברים/ילדים, ויוצא שאותו בן משפחה זוכה לפחות תשומת לב. וזו אחת הסיבות שנדרש מגע צמוד של ההורה עם הילד בתוך המים".

הבחנתם באדם טובע? כך תפעלו
מה יעשה אדם אם הבחין באדם טובע בים או בבריכה?
ד"ר איב ביטון: "במקרה של טביעה, הדבר הכי חשוב הוא קודם כל לנסות להוציא את האדם מהמים כמה שיותר מהר. כאשר מגיעים לחוף מבטחים, להנשים אותו ולבצע עיסוי לב ובמקביל להזעיק עזרה רפואית שתגיע כמה שיותר מהר.
"כאשר מזהים כי האדם שלפנינו טובע, ההמלצה שלי היא לנסות לשחות אליו, להפוך אותו כשהפנים של האדם מחוץ למים. להגיע איתו לחוף מבטחים ולבצע בו החייאה. וכמובן במקביל להזעיק עזרה מקצועית – מציל, מד"א. על מנת למנוע מצב שבו האדם שמבצע החייאה יתעייף ופעולת ההחייאה לא תצלח. ההמלצה היא אך ורק במצב בו אפשרי וזה בטיחותי לשחות לעבר הטובע.

ד"ר איב ביטן מאמין שבדיוק בגלל מצבים מעין אלו, כל אדם צריך לעבור הכשרה בהחייאה. לדבריו, "לאחר החילוץ כאמור צריך לנסות לבצע החייאה, ולהזעיק עזרה מקצועית במקביל. מבחינתי כרופא ימי, אני מאמין שכל אדם היום צריך לעבור הכשרה בסיסית בהחייאה על כל מקרה שלא יבוא".
דור ארג'ואן מוסיף: "אם הטובע חסר הכרה, כדאי להפוך את הפנים והבטן שלו כלפי השמיים ואנחנו גוררים אותו עם שתי כפות הידיים על הראש, אבל צריך מיומנות כדי לעשות את זה, ולכן מי שלא מיומן כדאי שלא ינסה להציל את הטובע.
"בקורס מצילים יש 2 סגנונות של הצלת טובע, אבל אדם שלא למד עלול להשתמש באינסטינקטים שיטעו אותו ויגרמו לו להתשה, לטביעה בעצמו. זה מאד נפוץ שהטובע עולה על המציל מה שנקרא. לכן בים אסור להיכנס למים להציל, צריך להסב את תשומת לב המציל. אם אין אף אחד, צריך לחייג 101 והם מזעיקים את השיטור ימי.

"בנוסף, אם זה בבריכה צריך להיכנס ולהציל. אם זה במים עמוקים, להסב את תשומת לב המצילים ושהם יעשו את העבודה. עדיף לנו מטופל אחד ולא שניים, זה קורה לא פעם ולא פעמיים".
לדבריו, "מתוך רצון טוב רוצים להציל אדם טובע. זה קרה גם לי עוד לפני שהייתי מציל. 30% מהמקרים האלה מסתיימים בסכנת חיים/מוות. יש דוגמאות גם על אנשים בריאים וחזקים וצעירים שנכנסו להציל ומתו – ולכן צריך להחמיר ולא להיכנס ולהציל אדם טובע בים אלא להסב את תשומת לב המצילים".
איך ייתכן שאדם שהציל אדם, טובע בעצמו בזמן שהטובע ניצל?
דור ארג'ואן: "בים למשל, אדם שנכנס להציל טובע והוא עוזר לו ומרים אותו ומשתמש בכל מיני אינסטינקטים, הוא מעניק לטובע זמן התאוששות וקרבה לחוף, ולפעמים זה מה שמספיק לטובע כדי להסתדר לבד. אבל בינתיים המציל כבר אין לו כוחות ולכן הוא טובע".

הסיוט התגשם: נקלעתם למערבולת. מה עושים?
מה עושים במקרה שאדם נקלע למערבולת?
ד"ר איב ביטון: "חשוב לדעת: אסור לנסות להילחם במערבולת מאחר והמערבולת חזקה. במקרה כזה, ההמלצה היא לא לאבד את העשתונות, אלא לנסות לצלול לתוך המערבולת ולנסות לצאת ממנה מהצד".
דור ארג'ואן: "לא נלחמים איתה. האינסטינקט הראשוני זה להילחם איתה, לנסות לצאת החוצה. בלתי אפשרי כי המים יתישו אותך. לכן צריך לזרום עם המערבולת עד יעבור זעם – כלומר עד שהיא מושכת אותך לאזור סכנה, שלאחריו אתה נפלט למים העמוקים שם חוזרת לך השליטה. לאחר מכן אתה צריך לשחות הצידה".
מה זה בעצם מערבולת?
דור ארג'ואן: "סחף פנימה = מערבולת, היא סוחפת אותך לתוך המים העמוקים. לאחר מכן היא משחררת אותך ולא נוגעת בך יותר. כאשר אתה במים העמוקים צריך לשחות הצידה, לא לשחות על אותו מסלול, ואז משם לחזור לחוף".

אדם שפועל ככה, זה ודאי שיינצל?
דור ארג'ואן: "אין דרך אחרת, כי להילחם אי אפשר, הוא נהיה מותש ומכאן הדרך למוות קצרה. לכן הדרך היחידה היא לזרום עם המערבולת".
אדם רגיל, בריא וחזק – צריך לחשוש משחייה הרחק מהחוף?
דור ארג'ואן: "לא אמורה להיות. אבל אם אתה הולך לחוף לא מוכרז, אתה לא מוגן מבחינת מערבולות וכדומה. כשהעירייה מכריזה על חוף כמוכרז היא עושה את זה על סמך התנאים של החוף ועל סמך היעדר מערבולות. בחופים לא מוכרזים סיכוי גבוה יותר להיתקל במערבולות, אותן נמצא למצוא בים התיכון. בחוף רגיל סביר להניח שלא תהיה מערבולת".

מה קורה לאדם שטובע מבחינה רפואית?
ד"ר איב ביטון: "כאשר אדם טובע נכנסים לו מים לריאות והאדם נחנק כי החמצן לא מצליח להיכנס לתוך זרם הדם. הריאות בשל העובדה שהתמלאו במים לא מאפשרות לאוויר להיכנס. כמויות המים מהן ניתן לטבוע יכולות להיות מזעריות, לכן רואים גם מקרים בהם פעוטות וילדים לצערנו טבעו גם בגיגית או אפילו בדלי.
"ישנם גם מקרים של טביעה יבשה – בו הגרון מתכווץ והאדם לא מצליח לנשום ולא מגיע חמצן למוח, ומכאן מתרחשת עצירה של הלב. במקרה נדיר יכולה אף להיות טביעה בים המלח – בליעה של כמות אדירה של מי מלח ובשל כמות המלחים האדירה שנכנסת לגוף, האדם לא שורד".

מה המקרה הקשה ביותר שנתקלת בו?
דור ארג'ואן: "בת 10 שטבעה בבריכה בים המלח. אבא שלה הביא אותה איתו לעבודה, ובזמן שהוא היה עסוק היא טבעה למוות, זה היה בשעת בוקר והמצילים היו עסוקים בניקיון הבריכה ובשלל עיסוקים. אחד מעוברי האורח שהתרחצו בסמוך שם לב לכך והוא הסב את תשומת לב המצילים. כפרמדיק, הגעתי תוך דקה וחצי לאירוע, הזנקתי מסוק מד"א, אבל הוכרז מוות וזה היה באמת מזעזע. סך הכל הצטרפה לעבוד עם אבא – ומתה, כי לא ידעה לשחות".
