"קטסטרופה של רעב": כך ולא אחרת כינה מנהל תכנית המזון העולמית של האו"ם את האסון הבא שעשוי לפקוד את העולם בעקבות המצור הרוסי על אוקראינה. לדבריו, 50 מיליון בני אדם ב-45 מדינות נמצאים כעת רק צעד אחד מרעב.
את הדברים האלו אמר ברקע המלחמה העיקשת של רוסיה על אדמת אוקראינה שנמשכת כבר חמישה חודשים, מלחמה שבעקבותיה לא פחות מ-25 מיליון טון של תבואה אוקראינית תקועה במזרח אירופה. ואם לא די בכך שהחיטה תקועה – הצבא הרוסי עובד קשה כדי לשרוף שדות חיטה, בניסיון ללחוץ עוד יותר על המערב.


כידוע, רוסיה ואוקראינה הן שתי מדינות הנחשבות ליצואניות החיטה מהגדולות ביותר בעולם כולו. אמנם לא כמו סין או הודו, אך במדינות המערב מסתמכים על החיטה שלהן שנים רבות. אין זה אומר שבלי רוסיה ואוקראינה סופנו קרב, אך נפילה של שתי יצואניות גדולות כמוהן משליכה באופן ישיר על מחירי החיטה בעולם. כך למשל הודו, שנחשבת ליצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, החליטה לא לקחת סיכונים והפסיקה לחלוטין את ייצוא החיטה.
שדות חיטה באוקראינה עולים באש. קרדיט: רויטרס
הבחירה של הודו לא נבעה רק בשל המלחמה באוקראינה, אלא גם בגלל בעיות פנימיות שלה עם החיטה. גל חום שפקד את המדינה הוביל לפגיעה חמורה ביבול, מה שתרם בהחלט להחלטה לאסור את הייצוא. בכך, החמירה הודו את המצב פי כמה, מאחר והמערב ראה בהודו יצואנית פוטנציאלית שתמלא את החסר בדיוק במצבים מעין אלו.

עד כמה חמור "אסון הרעב" – ואיך ישפיע על ישראל?
שוחחנו עם ד"ר רון אייכל, מרצה לכלכלה במכללה האקדמית גליל המערבי ומומחה לשווקים פיננסים כדי להבין את חומרת "אסון הרעב" על העולם, ואת חומרת המשבר החמור שפוקד את העולם המערבי. לדבריו, "זה תלוי באיזה מקום תופסים את האירוע הזה. אינפלציה במדינות מפותחות, בטח היום – היא כמובן מהווה נזק, אבל לא עד כדי כך. כלומר – יש לאנשים יכולת להתמודד, לדוגמה – באמצעות העלאות שכר, כמו שקורה בארה"ב. אם השכר עלה ב-5%, הוא מספק 50% מהאינפלציה. לאזרח בשוק מפותח יש יכולת להתגונן מהאינפלציה.
"הבעיה מתחילה בשווקים של עולם שני ועולם שלישי, שהם נמצאים אחרונים בשרשרת המזון תרתי משמע. חוסרים יגיעו אליהם הרבה יותר מאשר לארה"ב כי היא תשלם יותר, ולכן קודם יספקו להם. במקום ששוקי העבודה בעייתיים, שרמות האבטלה גבוהות, שאין יכולת להתגונן בצורה טובה נגד התייקרויות – קצבי האינפלציה הרבה יותר מהירים ואפשר להגיע לבעיות".
איפה ישראל נמצאת בסקאלה הזאת?
"ישראל במצב טוב, אפילו טוב מאד. ישראל נמצאת בשליש האחרון של האינפלציה בעולם. כל המדינות האירופאיות יש בהן אינפלציה גבוהה יותר".

מה הסיבה?
"אני חושב שזה נובע מזה שהמחירים של יצרניות המזון היו מלכתחילה גבוהות בישראל, והן צמצמו לעצמן את נתח הרווחים. גם השקל הישראל מול האירו כמעט ולא זז השנה, ושער החליפין שומר עלינו. פער נוסף זה עניין השכר שפשוט לא עלה".
בעקבות המשבר: ממשלות במערב יקרסו?
עליית מחירי החיטה היא רק חלק קטן, קריטי אמנם, מההשלכות הרבות שניתזו על העולם המערבי בעקבות המלחמה. אל משבר החיטה מצטרפות כמובן עליות מחירים בתחומים נוספים כגון תירס, דלק, חומרי גלם, נפט וגז טבעי. ממשלות רבות באירופה כמו גם בארה"ב מתמודדות עם עליות מחירים לא פרופורציונאליות בכל התחומים הללו.

עליות המחירים הללו מקבלות משנה תוקף בייחוד במדינות בהן הממשלות לא יציבות, חבוטות וכאלו שלא זוכות לאמון רב מהציבור. עליות המחירים הן מכה קשה עבורן, משום שכעת עליהן להתמודד עם טענות וביקורות בסדר גודל שכבר לאף אחד מהציבור הרעב, שמשלם ביוקר – אין כוח לשמוע הסברים. האזרחים רוצים לשמוע רק על פתרונות, הקלות, הטבות ומענקים, שום דבר אחר לא יספק אותם – ובצדק.
עם זאת, ד"ר רון אייכל טוען שהדרך עד שממשלות יקרסו בגלל המשבר באוקראינה ארוכה. "לפי מה שאני רואה, אין חוסר שביעות רצון של האזרחים מההתנהלות של הממשלות שלהן. הממשלה האיטלקית נפלה לפני שבוע, אבל לא בגלל הדברים האלה. אני לא מזהה משהו כזה".

האזרחים ישתמשו בעניין הזה של העלאות המחירים כדי לקדם הפלה של ממשלות שהם לא אוהבים.
"כל תקופה של לחצים יוצרת פוטנציאל, כל איום הוא הזדמנות ולאופוזיציה קל לנגח את הממשלה המכהנת בגלל עליות המחירים. לא רואה משהו כזה קורה באירופה. אם זה יימשך לאורך זמן – אזרחים במדינות מפותחות יכולים להחליט שהם רוצים להחליף ממשלות, אבל כרגע אין סחף ציבורי כזה".

רוסיה עצמה ניכסה לעצמה קריסות של ממשלות שניסו לנגח אותה. גם יש לא מעט שאומרים שאם ביידן לא ידאג להורדת מחירי הדלק, התמיכה שלו תצנח.
"בסוף זה פוליטיקאים. כמו שליברמן מבין שהוא חייב לעזור לאזרחים אז הוא מוריד מיסים על הדלק. הפקטור המרכזי שאני הייתי עוקב אחריו זה שיעורי האבטלה. כל זמן שהציבור עובד – גם אם יש התייקרויות הוא מתמודד איתם. אם אדם לא עובד – מתחילות הבעיות".

זינוק של 300 אחוז במספר האנשים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חריף
תכנית המזון העולמית ציינה כי מספר האנשים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חריף עומד על לא פחות מ-345 מיליון בני אדם, זינוק של למעלה מ-300% תוך 3 שנים בלבד. לצד זאת, ישנם לא פחות מ-800 מיליון בני אדם שהולכים לישון רעבים מדי ערב, מספר שעולה בהתמדה כבר שבע שנים ברציפות.
כאמור, הגורמים העיקריים לזינוק האדיר במספרים הללו הם הזעזועים במחירי הנפט והאינפלציה שפוקדת לא מעט מדינות בתקופה האחרונה. הפלישה של רוסיה לאוקראינה היא ללא ספק הטריגר העיקרי לעליות המחירים הקיצוניות. אך האם המשבר החמור שפוקד את העולם תלוי רק במלחמה במזרח אירופה? לא בטוח. ישנם כאלו הטוענים שגם ספקולציות מוגזמות של מה עלול לקרות בהמשך, הן מהגורמים העיקריים ליצירת משברים.


המשבר בעולם המערבי – כדור שלג, או שהמערב יצליח להתייצב גם במקביל למלחמה?
לדעתו של ד"ר רון אייכל העולם יצליח לייצב עצמו – אך לא כפי שהיה קודם המלחמה. "ברור שאתה מייצב את עצמך, השאלה באיזה מצב תהיה. אני מאמין שבסופו של דבר, אם האוקראינים לא יצליחו לנצח צבאית – יקומו האנשים שיגידו "זהו מספיק". יצטרכו את האמריקאים והגרמנים שיחתמו על מחיר פוליטי שאוקראינה תשלם, וכך יורידו את פוטין מהעץ. השאלה אם אוקראינה תסכים לזה.

"הרוסי שיושב במוסקבה, שלא לדבר על ערים אחרות, הדבר היחיד שהוא סובל מהאירוע הזה – זה המחירים, האינפלציה שהיא דו-ספרתית, חוסרים. אבל המלחמה היא לא על הבית שלהם, ולכן זו מלחמה שיכולה להתנהל. אבל הדרך היחידה בסוף תהיה רק צעד פוליטי, כמובן במידה שאף אחד מהצדדים לא יצליח להכריע את המלחמה".
כלומר, כל עוד פוטין לא יכריע את אוקראינה או שיהיה איזשהו פתרון מדיני – יש פה כדור שלג.
"כן, מצב של מלחמת התשה. העולם לא יצליח לחזור למצב של לפני המלחמה כל עוד היא לא תסתיים. אנחנו כבר בעולם שכל מדינה דואגת לעצמה, וזה תהליכים אפורים. הלאומנות בעולם מאד התגברה, כמו בריטניה שלא רצתה להיות באיחוד האירופי. גם האיטלקים, ההונגרים והפולנים. יש יותר בידול, להציף את השונה ולא את המאחד".

כשביידן דיבר על עליות המחירים הוא אמר שכאשר המערב הטיל סנקציות על רוסיה, הוא ידע שיהיו השלכות. הם תיארו לעצמם דבר כזה?
"אני הייתי הראשון להגיד שהולכת לפרוץ מלחמה. אף אחד לא יכול לדעת, אני אמרתי בכל מיני פורומים שהמלחמה תיקח חודשים ולא האמינו. אני חושב שכן העריכו שזה ייקח זמן, כי מצד אחד יש פה רצון מאד ברור של הצד הרוסי להראות מי בעל הבית במזרח אירופה, ואנחנו רואים את זה פעם אחר פעם.

"לרוסיה ופוטין יש אג'נדה מאד ברורה, והוא לא יכול להתקפל. מבחינתו התקפלות זה הפסד טוטאלי. חוץ מניצחון שום דבר אחר לא קיים אצלו. הוא צריך ניצחון מדיני, לאו דווקא צבאי. לצורך העניין אם אוקראינה הייתה נכנעת אחרי יום אחד – הכל היה נגמר. בכל מקרה, פוטין לעולם לא יודה בכך שהפסיד. אם יודה – רוסיה מתה, כל המעצמות יזלזלו בו.
"מצד שני, פוטין נפל על העם הכי לא מוצלח להילחם בו. הם היו המדינה השלישית בעולם עם ראשי נפץ גרעיניים. זו הייתה מדינה שעל פניו מסוכנת מאד לעולם והם בחרו דרך אחרת. אבל הם הפכו להיות אזרחים סופר-לאומניים, הם לא מוכנים שישלטו בהם, הם מוכנים שרק הם יקבעו לעצמם את העתיד, ולכן ההתנגדות שלהם בכלל לא מפתיעה".
מצבו הכלכלי של המערב לפני שהתחיל המשבר במזרח אירופה
המלחמה במזרח אירופה פרצה מעט זמן לאחר שהעולם כבר התחיל להשתחרר מהגבלות הקורונה. "המשבר בחזית הרוסית-אוקראינית הגיע ממש בקצה של מגפת האומיקרון כשהעולם כבר יוצא מגלים חוזרים ונשנים לשגרה. משום מקום הגיע האירוע הזה. אפשר לומר שהמצב היה נראה טוב, שיעור האבטלה ירד לרמות של טרום המגפה, הפעילות הכלכלית התחדשה, התיירות העולמית מתחדשת – ואז המשבר פורץ" אומר ד"ר רון אייכל.

ההשפעה הזו של המלחמה פגעה באותם התחומים בהם פגעה הקורונה?
"הפגיעה היא אחרת. כרגע אנחנו לא חווים עצירה של הפעילות הכלכלית וסגרים, להוציא את מה שקורה באוקראינה. מפולין ומערבה – הפעילות הכלכלית נמשכת, אבל כמובן נעשות התאמות למציאות החדשה כמו לדוגמה בעיות באספקת האנרגיה, חשש מפני אספקת אנרגיה. יש דברים שהם יצטרכו להתמודד איתם בעקבות מה שקורה שם.
"צריך להסתכל על המשבר של המערב מול רוסיה בקונטקסט הרבה יותר רחב. כלומר לא רק בקונטקסט שיש כרגע מערכה צבאית ובעיות אספקה. האירוע הרוסי במידה מסוימת יש לו המשך לאירועי הקורונה, כי הוא מחדד משמעותית את השוני בעולם. הוא מפריד ולא מאחד. בקורונה ראינו שמדינות שלא דאגו לעצמן, חוו מחסור.

"מדינות דואגות קודם כל לעצמן. האירוע הזה מחדד שאם תבוא עוד קורונה – מדינות ידאגו לעצמן ולא לאחרות, וזה יוצר בעיה. המלחמה באוקראינה מחדדת את זה פעם נוספת – מדינה שלא תדאג לעצמה מבחינה צבאית – אף אחד לא ידאג לה. אוקראינה חשבה שמישהו ידאג לה – ולא כ"כ דואגים. האם האמריקאים יהיו מוכנים להיכנס למלחמה על יבשת אירופה? אולי כן, אולי לא, אף אחד לא יודע. אבל המדינות מגדירות את תקציבי הביטחון מחדש, גרמניה בולטת בזה.
"המחיר שהעולם משלם זה אינפלציה. זה נכון שהאינפלציה התחילה בקורונה, אבל ייתכן שהיא הייתה מתמתנת. בגלל המערכה שפרצה בפברואר אנחנו חווים גל נוסף של התייקרויות. הנפט האמריקאי הגיע ל-120$, הוא עלה משמעותית בעקבות האירוע באוקראינה. גם מחירי הסחורות החקלאיות עלו, העולם משלם מחיר כבד".
מה ההשפעה של הסנקציות עצמן על הכלכלה המערבית?
"הסנקציות יוצרות מציאות כלכלית קשה, הן יוצרות מחסור. כי מגיעים לרוסיה ומטילים עליה סנקציות, ורוסיה מצידה מקשיחה את התנאים. היא באה למדינות ואומרת להן "מהיום אנחנו מקבלים תשלומים רק ברובל". גם הסיפור של צינור העברת הגז המרכזי שכבר לא עובד. הם משחקים עם האירופאים, ולכן משלמים מחיר כלכלי, מחיר אינפלציוני.

"מי שנהנה מזה זה תעשיות הביטחון. אלו ענפים שהיו באירופה יחסית בשוליים בעשורים האחרונים, בטח מאז קריסת בריה"מ לשעבר, וכל תעשיית הביטחון אלו תחומים שיהיו לדעתי בפוקוס בעשור הקרוב".
בגלל החשש של המדינות?
"הם עכשיו יתחילו להגדיל תקציבי ביטחון. הכסף יתחיל לנוע לעבר תעשיות שיספקו למדינות את המוצרים הללו".
הצורך של המדינה להשקיע בביטחון – מוביל לעוד עליות מחירים?
"בדיוק. במקום שהיו משקיעים בהורדת מיסים ורפורמות לצרכן – הכיוון השתנה להתחמשות צבאית, ופתאום אתה רוצה לקחת מהאזרחים אפילו יותר כדי לבנות את הצבא".

