מנכ"ל בית החולים איכילוב, רוני גמזו, מונה הלילה ל'פרוייקטור הקורונה'.
ההודעה על המינוי לתפקיד הגיעה הלילה (ה'), זמן קצר לאחר שהתפרסם כי המועמד הקודם שכבר נחשב למינוי סגור, פרופ' גבי ברבש, לא ימונה לתפקיד. המינוי של גמזו חותם סאגה ארוכה בה עלו וירדו שמות אפשריים לתפקיד בזה אחר זה.
פרופסור רוני גמזו בן ה-54 כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות עד לפני כחמש שנים. מאז, כאמור, הוא מכהן כמנהל בית החולים איכילוב. גמזו הקים את פרויקט 'מגן אבות ואמהות' להגנה על אנשי גיל הזהב מפני הנגיף בתחילת משבר הקורונה. בעקבות תפקודו ב'מגן אבות ואמהות' ברכה הלילה עמותת משפחות הקשישים על מינויו: "פרופסור גמזו היה ראש מטה מגן אבות ואמהות הראשון אשר שם סוף למחדלים הגדולים שנראו בתחילת המגפה, ובנה את המערך לטיפול מהיר ומקצועי בהתפרצויות בבתי האבות" נאמר בהודעת העמותה. "פרופ' גמזו התנהל ברגישות גבוהה, במקצועיות ובשקיפות מלאה כלפי משפחות הקשישים בבתי האבות והדיור המוגן,כניסתו לתפקיד ראש מטה מגן אבות ואמהות ציין את השינוי המיוחל".
בהודעת ראש הממשלה ושר הבריאות מהלילה נאמר: "ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין החליטו למנות את מנהל בית החולים איכילוב, פרופסור רוני גמזו, לתפקיד פרויקטור הקורונה הלאומי ולמנהל מרכז השליטה. פרופסור גמזו, בעל ניסיון ניהולי רב שנים במערכת הבריאות, כיהן בעבר גם כמנכ"ל משרד הבריאות, והקים בתחילת משבר הקורונה את פרויקט "מגן אבות ואמהות" להגנה על אנשי גיל הזהב מהקורונה".
1+בשורה נוספת שיצאה כמעט באותה שעה הגיעה מירושלים, בה הכנסת הצביעה בעד 'חוק הקורונה הגדול'.
מטרת החוק היא לפשט תהליכים חוקתיים כך שהממשלה תוכל לפעול באופן מהיר ומיידי במענה להתפתחויות במשבר הקורונה. החוק מגיע לאחר תקופה של מאבקים אינסופיים בין הממשלה ונציגיה לבין ועדות הכנסת השונות, ובראשן ועדת הקורונה. הוועדה, שהתערבה שוב ושוב בהחלטות הממשלה על סגירת מקומות העשויים להיות מוקדי הדבקה, חידדה אצל ראשי המאבק את הצורך בפישוט התהליכים. ביקורת רבה נמתחה מהאופוזיציה כנגד החוק, שתואר כדיקטטורי וכזה שנועד לנשל את הכנסת מסמכותה ולאפשר לממשלה לעשות ככל העולה על רוחה.
48 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, 35 התנגדו, ואף אחד לא נמנע.
1+החוק מקנה לממשלה את הסמכות לקבוע הגבלות חדשות במסגרת המלחמה בנגיף, ובכלל זה סגר מקומי ואף כללי. ועדת הכנסת הרלוונטית תוכל לאשר או לדחות את תקנת הממשלה תוך 24 שעות. במידה והוועדה לא תקבל החלטה בפרק זמן זה, התקנה הממשלתית תיכנס לתוקף, אך הוועדה תוכל עדיין לדחות אותה במשך שבוע עד שבועיים, בהתאם לסוג התקנה. במידה וגם בפרק זמן זה לא תדחה הוועדה את התקנה, תובא התקנה להצבעה במליאת הכנסת.
הממשלה קיבלה הערב גם את הסמכות להגביל תפילות או הפגנות אם יתעורר צורך כזה – אך לא למנוע אותן לחלוטין.
