היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לפני זמן קצר לשר הביטחון, ח"כ בני גנץ, כי הגם שהמשך הליך מינוי הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל בתקופת בחירות כרוך בקשיים משפטיים משמעותיים, הרי שבנסיבות העניין הקונקרטיות, ובפרט נוכח האמור בחוות הדעת המקצועיות-ביטחוניות הסודיות שהובאו בפניה, הנוגעות לאתגרים ביטחוניים ייחודיים חריגים העומדים כעת בפני צה"ל, ולאחר שבחנה את מכלול נסיבות העניין עם כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, הגיעה לכלל מסקנה כי קשיים אלה אינם עולים כדי מניעה משפטית.
כזכור, זמן קצר לפני ההודעה על הקדמת הבחירות, ביקש שר הביטחון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בשאלה האם ניתן, מבחינה משפטית, להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל שהחל לפני מספר חודשים. היועצת המשפטית לממשלה ביקשה משר הביטחון לבחון את האפשרות להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי, באופן חריג, לתקופה העולה על ארבע שנים, וזאת נוכח הדינים הייחודיים החלים בתקופה זו על מינויים של ממשלת מעבר.
2+לאחר ששקל את הדברים, ביקש שר הביטחון להמשיך ולקדם את הליך מינוי הרמטכ"ל. זאת, בעיקר נוכח עמדתו לפיה החלפת רמטכ"ל במועד מאוחר יותר תפגע פגיעה מהותית באפשרותו של צה"ל להיערך לאתגרים הביטחוניים הייחודיים הצפויים לו בשנת 2023 ואילך, וברציפות התפקודית האפקטיבית.
במכתבה לשר הביטחון ציינה היועצת המשפטית לממשלה, כי הליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו מעורר מתח בין שתי מערכות של שיקולים: האחת – התומכת במינוי רמטכ"ל בעת הזו – מבוססת על עמדתו המקצועית של שר הביטחון באשר לנסיבות הייחודיות המתקיימות בעת הזו, לפיה קם צורך של ממש למינוי רמטכ"ל במועד הקבוע על פי החלטת הממשלה, ולצד זאת החשיבות שביישום ההחלטה העקרונית של ממשלת ישראל לפיה משך כהונת רמטכ"ל לא יעלה על 4 שנים; השנייה – התומכת בהארכת כהונתו של הרמטכ"ל המכהן – מבוססת על דרישת האיפוק והריסון בתקופת הבחירות, כפי שנקבעה ויושמה במשך השנים בפסיקת ביהמ"ש העליון.
המתח האמור בהקשר של מינוי בעלי תפקידים בכירים בתקופת בחירות נבחן לא אחת בעבר. בחינת מקרים אלו מעלה, כי החלת עיקרון האיפוק והריסון ביחס למינויים אלו אינה מונעת אותם אפריורית. במקרה הנדון, כותבת היועמ"שית במכתבה, על הפרק שתי חלופות, שתיהן אינן אופטימליות ואינן חפות מקשיים משפטיים ומעשיים. בראי דיני הבחירות – החלופה של מינוי רמטכ"ל כבר עתה, מעוררת קשיים משפטיים.
2+עם זאת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, היא אינה מוצאת שקיימת מניעה משפטית להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו, וזאת בראש ובראשונה לנוכח האתגרים בפניהם עתיד הצבא להתמודד במהלך 2023 ואילך, וקביעתו של שר הביטחון, הוא השר הממונה על צה"ל, לפיה קיימות נסיבות חריגות של חיוניות ודחיפות למינוי רמטכ"ל שיחל לכהן בינואר 2023.
שיקולים נוספים התומכים במסקנה שאין מניעה משפטית להמשיך בהליך המינוי הם העובדה שמדובר במינוי מקצועי, שהמועמדים לו הם חלק מקבוצה מצומצמת של אלופים המכהנים במטכ"ל (שניים מהם סגני רמטכ"ל בעבר ובהווה); והעובדה שתפקיד הרמטכ"ל כולל סמכויות ביצוע רבות, ללא סמכויות שיש להפעיל ישירות מול הדרג המדיני הממנה את הרמטכ"ל. זאת, בשונה, למשל, מתפקיד המפכ"ל, העומד בראש גוף האמון על אכיפת החוק. היבטים אלה, יש בהם כדי להפחית את החשש מפני השפעתם של שיקולים פוליטיים על המינוי.
2+כן הובאה בחשבון כוונתו של שר הביטחון לקיים הליך התייעצות סדור, טרם קבלת ההחלטה בדבר המועמד שיבחר להביא בסופו של דבר לאישור הממשלה, עם ראש הממשלה, עם שרי הביטחון בעבר ועם הרמטכ"לים בעבר.
