בשבוע הבא ינחת בישראל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, על השטיח האדום שייפרש בתחתית כבש מטוס האיי פורס וואן בנתב"ג ימתין לקבל את פניו ראש ממשלת ישראל הטרי יאיר לפיד.
כך לראשונה מאז העשור הראשון של המאה העשרים ואחת יפגוש נשיא אמריקני ראש ממשלה ישראלי מהשמאל, הוא גם יהיה הנשיא הראשון מאז ג'ורג' בוש שיתנהל מול ממשלה כחול לבן שבה יש רוב לשמאל.
המונולוג של ברדוגו
ואתם יודעים כבר מה זה אומר, איזו מנגינה נושנה הולכת לשוב אל חיינו, איזו רוח הולכת לנשב במסדרונות הפוליטיים ובאולפני התקשורת וניתן לסכם אותה בארבע מילים: שובו של התהליך המדיני. כבר לא מדובר בתאוריה ימנית קונספירטיבית או בפרשנות פוליטית אלא במציאות בשטח.
1+בפגישתו עם הנשיא מקרון מוקדם יותר השבוע כבר הביע הנשיא הצרפתי בפני יאיר לפיד את רצונו בקידום מהלכים מול הפלסטינים ואף הבהיר שהוא רואה בו המנהיג שיכול להגיע להסכם שלום מול שכנינו ממזרח.
אתמול כבר הצהיר השר לשיתוף פעולה עיסאווי פריג' מבלי להרחיב שהנשיא ביידן צפוי להגיע לישראל עם "הפתעות נעימות" בזירה הפלסטינית, פריג' גם הבהיר שלפיד העלה את הנושא למקום גבוה בסדרי העדיפויות שלו.
מה בתפריט? אין לדעת בשלב זה, אך הריח החמוץ של אוסלו שב ועולה בנחיריים. ביידן שנואש להישגים נוכח מצבו הפוליטי בארצו לא יהסס ללחוץ להענקת "מחוות", ל-"צעדים בוני אמון", ל-"הגברת שיתוף הפעולה" ועוד מילים יפות שמסתיימות תמיד באסון.
1+בתמורה יסייע ללפיד במסע הבחירות שלו, אולי יכריז על הרחבת הסכמי אברהם, אולי יבטיח פיתוח מערכות הגנה חדשות שהן תוצאה של סבבים קודמים של "תהליך מדיני", אולי ייקח במטוסו את לפיד לביקור בבירה הסעודית, הכל על השולחן והכל אפשרי.
הממשלה שרקח לנו הימין הממלכתי שעדיין נהנה ממנעמי השלטון, היא כעת לא רק ממשלת שמאל על הנייר אלא ממשלה שמיישמת מדיניות שמאל בשטח. בנט, שקד, סער, הנדל ואלקין פרשו שטיח אדום לתהליך המדיני והוא חוזר בגדול וצפוי לככב על המסכים לאורך השבוע הבא, בהצהרות מחויכות ומתק שפתיים. נשאר רק לקוות שלא יחזור לככב גם ברחובות, באוטובוסים ובבתי הקפה.
