גדעון סער הצביע נגד הממשלה

לאחר דיון סוער וועדת החוקה נקבע ברגע האחרון כי יהיה פיקוח פרלמנטרי של 24 שעות מראש על התקנת התקנות.

ועדת החוקה סיימה את הקראת סעיפי החוק; יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הודיע כי הוועדה תתכנס ב-8:20 בבוקר להנמקת הסתייגויות והצבעות; יועמ"ש הוועדה ד"ר בליי: "הסדר חריג וחסר תקדים"

התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת.

לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין.

במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.

ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. ה

תקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.

נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.

2+

עוד לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.

לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.

הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.

2+

יו״ר מרצ ח״כ ניצן הורוביץ, חבר הוועדה, קרא בדיון ועדת החוקה לחברי הכנסת להתנגד לחוק הקורונה הגדול:

״במדינות דמוקרטיות לא מעבירים חוקים דרקוניים מסוכנים כאלה. הכנסת היא הגוף הנבחר ובאופן מופקר היא מאפשרת לממשלה לנשל אותה מסמכויותיה, להעבירן לממשלה חולת כח שמתחילת המשבר מוכיחה שפעולותיה נעדרות כל שכל והגיון.

בושה וחרפה שעובר פה חוק כזה היום, אני קורא לחברי הכנסת לא להצביע בעד החוק הרע הזה״

חברת הכנסת איילת שקד תקפה אף היא את החוק וכתבה כי "לפני שהתקנה נכנסת לרשומה צריך לאפשר לועדה 48 שעות לדון בה במקום 24 שעות במצב הקיים.
העובדה שהממשלה לא מוכנה לתת לכנסת זמן לדון בהחלטה זה רק מעיד על כך שראשי ועדות לא מתכוונים להיות עצמאיים אלא להיות בובות על חוט ולהכפיף את עצמכם באופן מלא להחלטות הממשלה.
אם זה מה שאתם מתכוונים לעשות אז אל תבזבזו את הזמן של כולם.

2+

הממשלה מקבלת החלטות, הן נכנסות לתוקף ולאחר מכן הכנסת מחליטה לשנות אותן. זה עושה נזק לציבור שלם, מטרטר ומשגע אותם וכך נראת ממשלה שלא שולטת במה שהיא עושה.
אין כאן הבדל של קואליציה ואופוזיציה – כולם באותה הדעה, יש לנו אינטרס משותף. בשיחות סגורות חברי הקואליציה מסכימים איתנו.
48 שעות זו פשרה סבירה. אם לא תקבלו את זה אנחנו נתנגד לחוק."