כולנו נתקלנו במושג עורך דין מתישהו בחיינו ואפילו השתמשנו פעם או יותר מפעם בשירותיו של עורך דין. אבל לא כולנו מכירים בדיוק מה אומר המושג ומה מורשה אותו עורך דין לעשות. עורך דין, לפי ההגדרה המילונית הוא אדם המורשה לעסוק בתחום עריכת הדין ובמתן של ייעוץ משפטים. זאת מתאפשר לו רק לאחר שלמד את תחום המשפטים והוסמך על ידי מוסד רשמי. עורך דין יכול לבחור תחום התמחות אחד כמו דיני משפחה או נדל"ן למשל ולהתמקד בו ורק בו, או שהוא יכול לעסוק בכמה תחומים נושקים זה לזה וחופפים כמו דיני עבודה, דיני חברות, דיני חוזים ועוד.
עורך דין והפעילות המשפטית שמותר לו לבצע על פי חוק:
בעוד במדינות רבות בעולם נהוג להפריד בין תחומי עריכת הדין וקיים עורך דין שמבצע פעולות משפטיות עבור לקוחותיו ועורך דין שתפקידו לייצג את הלקוחות בבית המשפט בישראל לא נהוגה ההפרדה ולכן עורך דין יכול לבצע את כל הפעולות המשפטיות הרלוונטיות. עם זאת תחום ההופעה בבית המשפט וייצוג לקוחות בבית הדין קרוי ליטיגציה – בתחום האזרחי, בתחום המנהלי ובתחום הפלילי.
נהוג כאמור בתחום עריכת הדין שכל עורך דין יבחר תחום התמחות ספציפי של משפט אך ניתן היום למצוא עורך דין עם מגוון התמחויות או משרד שבו חברים מספר עורכי דין עם תחומי התמחות שונים וזאת על מנת לספק מענה לקהל גדול יותר של לקוחות.
מי יכול להיות עורך דין בארץ ישראל?
עוד לפני שהחל ללמוד משפטים ועבר את המבחר של לשכת עורכי הדין ישנם תנאים בסיסיים לאדם המעוניין לעבוד במקצוע של עריכת דין. אדם המעוניין להיות עורך דין בארץ ישראל צריך להיות תושב ישראל ובגיר.
המקצוע של עריכת דין הינו מקצוע מוכר ומוסדר על ידי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961. על פי סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין קיימים שלושה תנאים שהקיום שלהם ביחד מאפשר לאדם לעסוק בתחום עריכת הדין ולהיות עורך דין במקצוע. שלושת התנאים הם:
- אותו אדם סיים לימודים השכלה גבוהה בתחום המשפטים- אם במכללה או באוניברסיטה מוסמכת בארץ ללימודי משפטים ועריכת דין.
- אותו אדם סיים תקופת התמחות בתחום עריכת הדין, תקופה שאורכת שנה וחצי (החל משנת 2016 שעד אז תקופת ההתמחות ארכה שנה בלבד). את ההתמחות עליו לעבור לקראת סיום לימודי המשפטים שלו ועליו להיות תחת הנחייה של עורך דין ותיק במקצוע או של שופט.
- אותו אדם סיים את לימודים ועבר בהצלחה את הבחינות של לשכת עורכי הדין. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות כאשר המבחן בנוי משלושה חלקים- חלק ראשון בו יש לנמק ולנסח תשובה, ושני חלקים נוספים בדין פרוצדורלי ובדין המהותי שהינם מבחנים עם מספר תשובות אפשריות.
לאחר עמידה בשלושת תנאים אלה במקביל על עורך הדין להתקבל כחבר לשכת עורכי הדין בישראל- כל עורך דין בישראל חייב על פי חוק להיות חבר בלשכת עורכי הדין, אך הלשכה יכולה לסרב לקבל עורך דין כאחד מחבריה אך עליה לשטח את עמדותיה בצורה ברורה.
עורך דין – אם אפשר לייצג את עצמך בבית המשפט אז מדוע בכלל צריך אותו?
לפי החוק בישראל כל אדם יכול לייצג את עצמו בבית המשפט וכן לבצע עסקאות כאלה ואחרות ללא שירותיו של עורך דין. עם זאת ההמלצה היא כמובן לשכור את שירותיו של עורך דין ממולח מקצועי מנוסה שמכיר את התחום ויכול לסייע בתהליך.
הסיבות לשכור את שירותיו של עורך דין בתחום מסוים הן אלה:
- עורך דין מכיר את המערכת המשפטית, כיצד מתנהל בית המשפט ואף יודע לתרגם את הטענות ואת התביעה או ההגנה לשפה משפטית. הוא מכיר את הניסוחים המתאימים
- עורך דין מנוסה ידע להגיש את כתב התביעה או את כתב ההגנה בצורה המקצועית והטובה ביותר וידאג לאינטרסים של המיוצג שלו ובכך ימנע הוצאות מיותרות ויחסוך בזמן
- אדם פשוט מן המניין שאינו מיוצג על ידי עורך דין יכול לבצע טעויות ולשגות בצורה שבית המשפט לא יאפשר לו לתקן ועליו יהיה לשלם קנס כבד או לוותר על פיצוי שמגיע לו
- עורך דין ממולח ומקצועי ידע להשיג את הפיצוי המרבי עבור הלקוח שלו אף מכיר נתונים שאדם רגיל לא יודע ולכן ידע לייצג אותו בצורה הטובה ביותר.
- עורך דין בעל ניסיון בתחום ידע כיצד לנסח את החוזה בצורה נכונה, להשיג ניירת רלוונטית, להוכיח טענות ולהגיע אל האנשים הנכונים עקב קשריו הרבים.
גם אדם שמכיר את התחום ובטוח שהוא יודע כיצד לנהל משא ומתן, לערוך חוזה או שבטוח שיזכה במשפט- מומלץ לפחות שייוועץ עם עורך דין טרם הפניה לבית המשפט על מנת להגיע כמה שיותר מוכן.
למרות שאף אדם לא מחויב להשתמש בשירותיו של עורך דין בעת הופעה בפני בית המשפט, שמורה לכל אזרח במדינה הזכות להתייעץ ולהיוועץ עם עורך דין לפני מצבים שונים כמו לדוגמא חקירה משטרתית או חתימה על חוזה.
חיסון משפטי בין עורך דין לבין הלקוח שלו:
למקצוע של עורך שין יש מאפיין מיוחד וייחודי והוא שקיים בינו לבין הלקוח שלו חיסיון על פי חוק. חיסון זה קיים במעט מאוד תחומים בארץ, בעיקר בתחומים טיפוליים למיניהם. על פי חוק חיסיון עורך דין לקוח הוא חייב לשמור בסודיות את כל המידע אודות הלקוח שלו וכן כל העובדים במשרד שלו וכל האנשים מטעמו שבאים במגע עם הלקוח. החיסיון נועד על מנת שהלקוח יוכל לגלות לעורך הדין שלו את כל המידע הרלוונטי בצורה גלויה וכנה מבלי לחשוש ומבלי שהמידע או חלקים ממנו ישמשו נגדו במהלך המשפט או לאחריו.
הפעם היחידה בה לא רק ניתן אלא חובה להפר את החיסיון בין עורך דין לבין הלקוח שלו הוא כאשר הלקוח מיידע את עורך דינו על עבירה שהוא מתכנן לבצע בעתיד או על עבירה שהוא יודע שהולכת להתבצע על ידי צד שלישי בעתיד. עורך דין שלא מפר את החיסיון במצב שכזה הוא שותף לפשע.
הסמכויות השונות של עורך דין בארץ ישראל:
על פי חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א 1961 ישנן סמכויות ספציפיות ומוגדרות לכל עורך דין והן מוסברות בצורה ברורה בסעיף מספר 20 לחוק. הסמכויות של עורך דין בארץ ישראל הן הסמכויות הבאות:
- כל פעולה משפטית הנעשית בבית המשפט כגון בוררות, שימוש כסמכות שיפוטית, טיעון בפני בית המשפט או ייצוג של אדם אחר בפני בית המשפט.
- כתיבה ועריכה של מסמכים בעלי אופי משפטי ועריכה של חוזים, כולל מתן ייעוץ טרם חתימה על חוזה או מסמך כלשהו
- ייצוג של אדם אחר בעת משא ומתן
- מתן ייעוץ משפטי על פי דרישה ומתן חוות דעת משפטית לפני חתימה על חוזה או הופעה בפני בית משפט או כל פעולה משפטית אחרת.
- קבלת ייפוי כוח מלקוח על מנת לייצג אותו על מול גופים ציבוריים ופרטיים ולבצע פעולות בשמו. הפעולות המקובלות הן:
-רישום בלשכת מרשם המקרקעין
-רישום שותפויות ואגודות שיתופיות
-פנייה וייצוג מול רשם ההוצאה לפועל
-פנייה וייצוג מול המפקיד המוסמך לענייני חוק בתים משותפים
-רישום פטנטים וסימני מסחר
-ייצוג של לקוח מול פקידי שומה ונציגים של מס הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה
-פנייה וייצוג מול המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין
-ניהול מס עיזבון
קיימים עוד הרבה מאוד סמכויות ולכן חשוב מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין אחרת תוכלו למצוא את עצמכם מחפשים אדם שייצג אתכם מול גוף מסוים או רצים הלוך וחזור ומתמודדים עם הרבה מאוד בירוקרטיה- כזו שהיתה יכולה להיחסך לכם ולחסוך לכם זמן רב וכסף רב אם רק הייתם שוכרים עורך דין לבצע את הפעולות האלה עבורכם. חשוב לזכור שקיימים בתי דין אזרחיים ובתי דין דתיים וגם בתי דין צבאיים ואל לסמכות של עורך הדין לפגוע בסמכות של אנשים אחרים ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.
עורך דין בארץ ישראל נתון ומחויב לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין:
עורכי הדין בישראל עומדים בכללי אתיקה גבוהים ונוקשים. ראשית- על כל עורך דין בישראל להיות כפי שכבר צוין חבר בלשכת עורכי הדין. ברגע שעורך דין הצטרף לשירותיה של לשכת עורכי הדין הוא כפוף לחוקיה ולהחלטותיה. לשכת עורכי הדין היא הגוף הראשי שמסדיר את מקצוע עריכת הדין בישראל והיא זו שמפקחת על התנהלותם של עורכי הדין ומחילה עליהם רגולציות שונות.
בישראל עורכי דין רבים עובדים במשרדים עצמאיים אם לבדם או אם כשותפים אך עדיין כפופים למרותה של לשכת עורכי הדין. אותה לשכת עורכי דין קבעה כללים שונים בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין ובאישור שר המשפטים ועל כל עורך דין החבר בשירותיה לבצע את אותם הכללים. אחד הכללים העיקריים הוא כללי לשכת עורכי הדין שנוגעים בתחום האתיקה המקצועית שעל פיהם חייב כל עורך דין בארץ ישראל לפעול.
לשכת עורכי הדין בישראל מוציאה מדי פעם כללים והנחיות המאושרות על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ואלה נשלחים אל כל עורך דין שעוסק במקצוע בארץ. עורך דין אשר מפר את כללי האתיקה שנקבעו על ידי לשכת עורכי הדין בישראל יכול להיענש במספר דרכים בהתאם להחלטת ועדת האתיקה- הוא יכול להיקנס קנס כספי גבוה או אפילו לקבל הרחקה מלעסוק במקצוע של עריכת דין לתקופה קצובה של מספר חודשים או מספר שנים ובמקרים מסוימים אף להיות מורחק מלעסוק במקצוע של עריכת דין בקביעות ולצמיתות. על החלטת הלשכה לעורכי דין לא ניתן להגיש ערעור בבית המשפט ועל עורך הדין לקבל עליו את גזר הדין ללא עוררין.
לסיכום, עורך דין הינו מקצוע אשר נדרשת בו אמינות, נאמנות, אתיקה, מקצועיות והבנה רבה של תחום המשפטים באופן כללי ותחום ההתמחות הנבחר באופן ספציפי. ככל שלעורך הדין יש יותר ניסיון, וותק קשרים והבנה בתחום הספציפי בו הוא עוסק- כך הלקוח שלו ירוויח מכך שישכור את שירותיו. עורך דין תפקידו לסייע לקהל לקוחותיו ולהגן עליהם וכן לייצג אותם בצורה הטובה ביותר אם במשא ומתן מול צד שני, כתיבת חוזה התקשרות כלשהו, קביעת תנאי העסקה או ייצוג בבית משפט. למרות שהחוק בארץ ישראל לא מחייב אדם לשכור את שירותיו של עורך דין לא בהתנהלות מול צד אחר ולא בייצוג בבית המשפט, ההמלצה היא לפחות להיוועץ עם עורך דין מקצועי מנוסה ובעל הכרות עם מערכת המשפט על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה לזכות במשפט.
