בוקר טוב לכל מערכות התקשורת בישראל. שמחתי מאד לצפות ולקרוא ולהאזין אתמול לסיקור של משפט נתניהו בפלטפורמות השונות שלכם. באמת: זו הייתה ממש חגיגה לדמוקרטיה. המשפט שכבר איבדתם כל עניין בו. המשפט שעברו ימים שלמים בהם לא כתבתם עליו ולו מילה אחת, או אפילו טרחתם לעדכן שהתקיים דיון.
המשפט הזה, שבחודשים האחרונים הפך לבית מטבחיים משפטי מטאפורי עבור הפרקליטות; בו עדויות נכתשו, עדים הביכו והובכו, שיקרו ונתפסו בשקר; שיטות חקירה מצמררות נחשפו; ולקינוח: אפילו סעיפי האישום התבררו כשגויים, לא מדויקים, או סתם מביכים; ובית המשפט, בתיק המרכזי – תיק 4000, נתן פטיש בראש לסיכויי ההרשעה בעבירת השוחד; ובכן, המשפט הזה שב אתמול מאד לעניין אותכם. ככה פתאום.
1+טוב, לא ככה פתאום. אחרי הכל, אתמול עלתה להעיד, בתיק 1000, הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ׳ן, כדי לספר על האינטראקציה שהייתה לה עם בני הזוג נתניהו, בכל הנוגע ליחסיהם עם ארנון מילצ׳ן. ומכיוון שהיא עדת תביעה, החומר שהיא סיפקה היה עסיסי, נוטף שומן של רכילות ומאד מאד צהוב. וכאשר אתם שומעים ״רכילות צהובה על משפחת נתניהו״, הדגלים מטפסים לראש התורן. טייסות קרב של ״סיקור מיוחד״ ומפציצים חכמים של כותרות ראשיות ודיונים ארוכים ומפורטים באולפנים מוזנקים מיד לשמי ישראל. כי הזדמנות לחגוג חגיגה צהובה על משפחת נתניהו בתקופת בחירות, היא הזדמנות שאתם תמותו ולא תחמיצו.
המונולוג של שי גולדן
עכשיו, אני לא מעשן סיגרים, ועל קיומה של שמפניה ורודה נודע לי לראשונה רק מכתב האישום. זה לא סגנון החיים שלי. ועדיין: זה לא פלילי. לא פלילי לקבל מתנות מחבר. לא פלילי לחיות חיים בסגנון כזה. זה מוסכם, לדעתי. וגם לא פלילי להיות חבר של ארנון מילצ׳ן. למעשה, ראש ממשלת המעבר, לפיד, גם הוא חבר קרוב של מילצ׳ן. הערכה: הוא לא ייחקר על שום סיגר שעישן בחברתו. סתם הערכה שכזאת.
אבל במקום לתת לציבור להכריע אם הסטנדרטים והנורמות האלה מקובלים עליו – בקלפי; במקום לאפשר לציבור להיחשף למידע ולהכריע הכרעה ערכית – בקלפי – הפרקליטות הפכה את העניין לפלילי. פלילי במשקל נוצה, אבל פלילי. כי עבירת ״הפרת האמונים״ היא אחת העבירות העמומות והגמישות ביותר בספר החוקים, והשימוש שנעשה בה במשפט נתניהו הוא ההגדרה של שימוש פוליטי. לא משפטי. לא פלילי. אפילו לא ציבורי. שימוש פוליטי.
1+חברים, השימוש הציני והמחושב והמודע שעשיתם אתמול ברכילות הזאת, במסווה של ״סיקור המשפט״, מקפל לתוכו את כל חטאי התיק הזה – פוליטיקה, ציניות, רדיפה אישית, נעדרת מעצורים, ותיאום רב מערכתי בין מערכת המשפט לכלי התקשורת, כדי להשיג אפקט פוליטי. רכילות צהובה וסקנדל משפטי – זה החומר ממנו עשויות סדרות דרמה. וגם תכנית הטלוויזיה שאתמול כיניתם בטעות ״מהדורות חדשות ואקטואליה״.
אז האפקט הפוליטי הושג. הצליח לכם. כולנו קראנו את הציטוטים הנבחרים של הדס קליין. חלקם יופרכו בוודאי, או יימצאו כבעייתיים, בשלב החקירה הנגדית; אבל אתם ואני יודעים שבשלב החקירה הנגדית רק צופי ערוץ 14 ורק צופי האולפן הפתוח של כנרת בראשי יידעו לומר מה היה שם. כי מבחינתכם, המשפט הזה הוא אמצעי נוסף שמקדש את המטרה הפוליטית: הרחקת נתניהו מהשלטון. ואם רכילות צהובה עד העצם היא כלי עבודה בעבודה חדשותית, אז אתם תשתמשו בו ללא עכבות.
אני באמת לא מופתע, או אפילו מחדש משהו למישהו, לדעתי; אני בסך הכל שב ומזכיר את המציאות, למי שכבר התרגל אליה וחושב שהיא סבירה. כי היא לא. היא לא סבירה.
