"יש לך מפה של אוגנדה?" שאל האלוף יקותיאל אדם, ראש אגף המבצעים של צהל את מייק הררי מפקד קיסריה (הזרוע המבצעית של המוסד). הסיבה לשאלה – כמה שעות לפני כן בתאריך 27/6/76, התקבלה ידיעה על חטיפת מטוס מספר טיסה 139 של חברה אייר פרנס, שעשתה את דרכה מנתב"ג לפריז כשעלה היו 4 מחבלים, שני גרמנים שמשתייכים לארגון תאי המהפכה, ושני מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין.
לאחר עצירת ביניים באתונה ומיד לאחר ההמראה, השתלטו המחבלים על הטיסה ונתנו הוראה לטוס לבנגזי שבלוב, שם תדלקו את המטוס. בשלב זה הצטרפו עוד שלושה מחבלים ובני הערובה הוטסו לאנטבה שבאוגנדה. שלטונו של אידי אמין (שליט אוגנדה דאז) נתן מקלט למחבלים ול-248 בני הערובה שהיו תחת חסותם.
ראש הממשלה דאז, יצחק רבין קיבל את הידיעה תוך כדי ישיבת הממשלה, ובאותו רגע המרוץ נגד הזמן החל כשברקע דרישת המחבלים לשחרור 53 אסירים עד ה1/7. הקבינט הבטחוני התכנס במטרה להחליט על דרך פעולה. הרבה הצעות הועלו ודעתו של רבין הייתה: המטוס שייך לממשלת צרפת ולכן ההתמודדות היא שלהם!! על אף עובדה זו, מהר מאוד הבינו את הפסוק- "אין עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", או בתרגום חופשי אם ברצונך לשחרר את בני הערובה – לך תביא אותם!
שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא לבדוק תוכנית מבצעית ומרגע זה התחילו לעלות פתרונות צבאיים. אופציה ראשונה הייתה לעלות עם כח של שייטת 13 מאגם ויקטוריה הסמוך לאנטבה ובחסות החשכה לפשוט על המתחם שבו שוהים בני הערובה ולחץ אותם. ההצעה נפלה בשל חשש לזיהוי הכח על ידי חייל האויר של אוגנדה ועוברי אורח, כמו חן אגם ויקטוריה שרץ תנינים והדבר עלול היה לסכן את הלוחמים.
רעיון נוסף שעלה היה לנסות כבוש את כל אוגנדה, אך אי אפשר להפקיר את גבולותיה של מדינת ישראל ולכן גם הצעה זו נפלה.
לכן הוחלט – הפתרון האידיאלי הוא הכנסת כח קרקעי יחדור לטרמינל הישן ויבצע מבצע חילוץ. היחידה שנבחרה היא סיירת מטכ"ל, יחידה בעלת עבר צבאי מפואר אשר ביכולת המבצעית לצלוח מבצע חילוץ בסדר גודל כזה.
כמפקד המבצע מונה תא"ל דן שומרון קצין חי"ר וצנחנים ראשי, לצידו בצוות המתכננים היה סגן מפקד הסיירת מוקי בצר שיש לו הכרות מוקדמת עם היעד המבוקש דבר שנתן תחושת ביטחון להצלחת המבצע.
אך עדיין, פרטי מודיעין רבים היו חסרים.רבין ציין "אני לא שולל פעולה צבאית אך אני צריך תיק מודיעין, כי אני לא יכול לשלוח יחידה שלמה 3800 קילומטר ממדינת ישראל על סמך המידע הקיים". ברגע זה נכנס לתמונה יצחק חופי ראש המוסד. הוא נפגש עם מייק הררי, איש המודיעין הטוב ביותר שהיה למוסד, והטיל עליו את המשימה לבנות תיק מודיעין שיספק את הגופים הפועלים הרלוונטיים, תוך כדי תמונת מצב עד כמה שיותר ברורה לגבי היעד.
באותו רגע מייק מתקשר לדיויד, לוחם קיסריה ששוהה באזור בחופשה. מהיכרות של דיויד עם מייק אין טעם להרחיב במילים והוא ישר יודע מה צריך לעשות, דייויד טס לניירובי. הוא שוכר מטוס פרטי, ובמסווה של טיסה אזרחית ומתחיל לצלם את אנטבה מכל כיוון אפשרי. טרמינל הישן, מגדלי פיקוח, מסלולי המראה, נקודות גישה.
דיוויד מבקש אישור נחיתה באמתלה שהוא צריך לתדלק את המטוס ובמקביל מצלם את פיות משאבות הדלק. הוא עולה למגדל הפיקוח ומתחיל לדובב את עובד המגדל. במקביל, מייק שולח את צדוק, הסגן שלו, לפגוש את דיויד ולסייע במה שניתן ולאסוף את חומרי הצילום. לאחר חזרתו של צדוק מייק נפגש עימו בשדה התעופה, לוקח את החומרים למעבדה ומכין את תיק המודיעין. עד כמה שעבודה של דיויד הייתה חשובה עדין חסר היה מידע מודיעיני לגבי המתחם עצמו. והמידע הגיע מהמקום הכי לא צפוי.
ב-29.6.76 שחררו החוטפים את כל החטופים בעלי דרכון זר, והטיסו אותם לצרפת (היעד המקורי אליו היו צריכים הגיע). צוות של המוסד מהשלוחה בצרפת תחקר את אותם חטופים ששוחררו על מנת להוציא כל שבב של מידע שיהיה רלוונטי להשלמת תיק המודיעין. עמירם לוין (לימים אלוף פיקוד צפון) אסף וערך את החומרים. בין המשוחררים הייתה אישה אמיצה במיוחד בשם נינט מורנו, ישראלית בעלת דרכון קנדי שחשבו שהיא נתינה זרה ולכן הייתה בין המשוחררים.
נינט ציירה דיוקנים מדויקים של החוטפים, הכינה מפה מדויקת של חלקו המפנימי של הטרמינל הישן, מיקום החוטפים והחטופים ודרכי גישה, רשימות שמירה וסד"ק כוחות. היה חיוני ביותר וקירב את החלטת הממשלה לאישור המבצע בכמה צעדים (לנינט היה נכד שבזמן החטיפה היה בן 5, לילד קראו עמנואל, לימים עמנואל גדל והתגייס ליחידה והפך להיות הלוחמים הנועזים ביותר שיצאו מסיירת מטכ"ל, לדאבון ליבנו, נהרג במלחמת לבנון השנייה ועד היום לא הותר פרשום תמונתו בשל המבצעים הרגישים אותם הוביל).
תיק המודיעין הונח לפני יצחק רבין, בלשכתו האישית בשעת לילה מאוחרת, במעמד שר הבטחון שמעון פרס, ראש האופוזיציה מנחם בגין, מפקד המוסד יצחק חופי ומייק. ככל שנכנסו לפרטים וככל שהמידע המודיעיני זרם הבינו את סדר גודלו של המבצע. דבר שמצריך התארגנות אחרת של כח אדם מסיבי וריבוי היחידות שיצטרפו למבצע.
כרגע יש שני בעיות שעליהם עומד האישור הסופי, הש.ג של הטרמינל במרחק כמה מאות מטרים מהיעד. גורם ההפתעה הוא אלמנט מכריע במבצע, לכן הוחלט על תרגיל הונאה. לזייף את שיירת השרד של אידי אמין אשר מרכיבה 2 ג'יפים לנדרובר ומרצדס שחורה מפוארת ביותר.
למדינת ישראל היה את הג'יפים אך לא היה את המרצדס השחורה. שוב מייק מקבל שיחת טלפון ומתבקש להשיג מרצדס. מייק עשה עבודתו נאמנה ולאחר מספר שעות מצא אצל איש עסקית בתל אביב מרצדס שגייס לטובת המבצע.המרצדס הייתה אומנם בצבע אפור אך בשביל מייק זה פרט שולי
הבעיה השנייה הייתה תדלוק המטוסים בדרכם חזרה, אומנם, צוות של חיל האויר סופח למבצע אך מחשש שלא יצליחו לתדלק היה חייב פתרון חלופי שכרגע על זה עומד אישורו של המצבע. שוב מייק מקבל שיחת טלפון ומתבקש למצוא פתרון לעניין. אחרי מספר שעות מודיע מייק, יש למטוסים אישור תדלוק בניירובי אשר בקינה.
