ארצות הברית התחילה למעשה ממחאה על מחירי בולים. זה נשמע לא ייאמן, אבל זו לגמרי האמת. המלחמה של בריטניה ביריבה הנצחית צרפת אמנם הסתיימה בניצחון הראשונה, אבל הותיר את הממלכה מרוששת לגמרי. הראשונים להרגיש זו היו הבריטים שנשלחו לצפון אמריקה ובעצם הביאו את הניצחון, כיוון שהצעד הראשון שנעשה ללחימה בדרדור הכלכלי היה חוק הבולים, הקובע כי תושבי 13 המושבות יאלצו לשלם מס נוסף על בולים לכל עיתון, רשיון, חוזה שיוציאו.
הם לא מאוד אהבו זאת בלשון המעטה, והחלו מיד מחאות והתנגדויות. 13 המושבות הודיעו כי כל עוד אין להם ייצוג הולם בפרלמנט הבריטי, הם לא ישתתפו בשילום המיסים, כפי שנאמר בסיסמא הנודעת "אין ייצוג אין מיסוי" (באנגלית זה נשמע יותר טוב). לאחר מכן מיהרו להקים את הקונגרס הקונטיננטלי, שנקרא גם "קונגרס חוק הבולים", והחליטו למרוד בכל הכח בשלטון הבריטי.
זה עבד – החוק בוטל אבל זו לגמרי לא הייתה המילה האחרונה, כי המתח עוד נשאר ונותר רק גפרור אחד שיצית את הכל. והגפרור הזה הגיע. כמה אירועים שהתרחשו במקביל, כמו העלאת המכס על מוצרים כמו תה, נייר וזכוכית לתושבי המושבות וטבח בוסטון – אירוע אשר התחיל כויכוח קולני בין קצין בצבא הבריטי לאזרח והסתיים בחילופי אש והרג 5 אזרחים, העלו את המתח מאוד בין השלטון לאזרחים. השיא הגיע במסיבת התה של בוסטון.
שלא תטעו, מסיבת התה של בוסטון לא הייתה אירוע מכובד של אצילים בשעה 4 אחר הצהריים. במקביל להתנגדות האזרחית לאכזריות הצבא הבריטי, קמה התנגדות קיצונית להעלאת המכס על המוצרים. ב 16 לדצמבר 1773 עלו כ- 60 תושבי בוסטון מחופשים לאינדיאנים, בהנהגת סמואל אדמס, על שלוש אוניות תה של חברת מזרח הודו המסחרית, והשליכו לים את כל תכולת התה. למרות אוניות משמר שחגו סביב אוניות התה האירוע עבר בשקט יחסי אבל הממשל סגר מיד את נמל בוסטון עד שיוחזר שווי התה.
חוקי כפייה נוספים הגיעו וב1775 הכריז הקונגרס הקונטינטטלי כי הגיעו מים עד נפש ויוצאים למאבק. זה הדרדר מהר מאוד למלחמה בכוחות הבריטיים, ואנשי המושבות, שכבר נקראו אמריקאים לכל דבר ניצחו בעקבות אי מוכנות של הצבא הבריטי. ביולי 1776 הכריזו 13 המושבות בחוף המזרחי של אמריקה הצפונית על התנתקותן מהממלכה הבריטית.
כתבות נוספות שעשוית לעניין אתכם:
אהבתם את המושג? תרצו לשמוע על מושגים נוספים? אל תשכחו לעדכן אותנו בתגובות!
