היום פרסם משרד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את דוח הביקורת על השלטון המקומי. בדוח מצביע המבקר על שלל כשלים, בעיות וסיכונים המאפיינים את התחומים השונים הנמצאיפ תחת סמכותו של השלטון המקומי – בין השאר מכת האופניים החשמליים, טיפול במבנים מסוכנים, פינוי פסולת, טיפול במניעת שחיתות, בסמים, באלכוהול ובבעיית הנשירה ועוד.
"היעדר הטיפול במבנים מסוכנים – פצצה מתקתקת"
הדוח נפתח בהצגת בעיית הטיפול במבנים מסוכנים בישראל. על-פי המבקר, אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה נכון לשנת 2021, עומד על 610,000. שיעור יחידות הדיור שניתנו להן היתרים מכוח תמ"א 38 עד שנת 2020, יחסית למספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, עומד על 7%. מספר הרשויות המקומיות שנבדקו שלא ערכו מיפוי של מבנים או של שכונות העלולים להיות מסוכנים עומד על 34 (77%).
בנוסף, קיימים פערים רבים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים. כמו כן משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים ומשרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט – כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו.
11+מכת האופניים החשמליים: "המשטרה ומשרד התחבורה לא אוכפים"
בשנים 2019-2020 היו 3089 פצועים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, מהם 2846 רוכבים על כלים אלו. מספר ההרוגים מרכיבה על כלים אלו עמד על 55 באותם שנים.
בדוח מבקר המדינה הקודם צוין כי בשנים 2013 – 2014 המשטרה מיעטה באכיפת החוק על רוכבי אופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וגלגינועים, וכי בשנים האלה היא מילאה 66 דוחות בלבד. בשנים 2015 – 2016 חלה עלייה במספר הדוחות, והם הסתכמו ב-12,356.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה – בשנת 2020 המשטרה מילאה כנגד רוכבי כלים אלה כ-58,000 דוחות. עם זאת, יצוין כי עיקר העלייה נבעה מהתמקדות במילוי דוחות כנגד עבירה של רכיבה ללא קסדה (38,000 מ-58,000), לצד מילוי של כמה עשרות בודדות של דוחות בלבד בגין עבירות תנועה של נסיעה באור אדום ונסיעה נגד הכיוון.
11+המבקר אנגלמן ציין כי נוכח מספר הנפגעים עקב תאונות בכלים האמורים ומאחר שלהסדרת הנושא יש השפעות ישירות על בטיחות הרוכבים והמשתמשים במרחב הציבורי, לצד ההכרה כי להסדרה זו יש גם השפעות על היבטי איכות חיים, כמו תחבורה ירוקה והקטנת גודשי התנועה – על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומשטרת ישראל לפעול לתיקון הליקויים שצוינו בדוח הביקורת הקודם וטרם תוקנו, וכן לפעול לתיקון הליקויים הנוספים שהועלו בדוח המעקב.
פינוי הפסולת: היעדר תחרות מספקת
המבקר ציין כי בעשור האחרון קצב הגידול של ייצור הפסולת בישראל הוא כ-2.6% בממוצע בשנה. גידול זה מחייב את הרשויות המקומיות לתכנן את מערך פינוי הפסולת ולהיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לאסוף נתונים בנושא ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי. יצוין כי ברשויות הלא-יהודיות בישראל רמת שירותי פינוי הפסולת נמוכה ביחס לרמת שירותים אלה ברשויות היהודיות.
11+בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה שבמסגרתן הוקצו תקציבים לסיוע לרשויות אלה בקידום הטיפול במערך הפסולת אולם הן לא יושמו במלואן; שטחי ההטמנה בישראל הולכים ומצטמצמים, אף שכמויות הפסולת הולכות וגדלות. המשבר שנוצר בשל המחסור בשטחי הטמנה מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים, בהובלת המשרד להגנ"ס, לפעול במשותף למציאת פתרונות למשבר וליישמם. על הרשויות המקומיות לפעול להפחתה של כמויות ייצור הפסולת ולהפחתה של כמות הפסולת המועברת להטמנה.
הקמת חריש: תקלות רבות ללא פתרון
לאחר סקירה של בעיות שונות, ביניהן הכבדה של המועצה המקומית על סלילת כבישים, היעדר אזור תעסוקה, גירעון נרחב ורשלנות בטיפול בפניות הציבור, ציין המבקר כי הקמת העיר חריש, האמורה לאכלס עשרות אלפי תושבים, היא משימה לאומית המחייבת היערכות מיוחדת של משרדי ממשלה רבים ושיתוף פעולה ביניהם וכן שיתוף פעולה ביניהם לבין הנהלת המועצה המקומית.
הביקורת העלתה כי אף שחלה התקדמות מסוימת בתכנונם לא ניתנו פתרונות לעניין היעדר אזורי תעסוקה ופתרונות תחבורתיים באזור, וכי היעדר פתרון לבעיית ההכנסות העצמיות של חריש מותיר אותה במצב של גירעון מובנה בתקציבה השוטף. על כל הגורמים הנוגעים בדבר – המועצה המקומית ומשרדי הממשלה, ובהם משרד הפנים, משרד השיכון ומשרד התחבורה – לפעול בשיתוף פעולה לקידום היישוב ולפיתוחו, בין היתר בתחומים המוניציפליים, הכספיים, התעסוקתיים והתחבורתיים.
11+בעיית הנשירה: אין תלמידים, אין קב"סים, אין תקציב
אחת התופעות המורכבת שמערכת החינוך מתמודדת עימן, בדומה למערכות חינוך אחרות בעולם, היא נשירה של תלמידים מספסל הלימודים. אף שמספרם הכולל של התלמידים במערכות החינוך גדל משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התש"ף בכ-8%, מספר משרות הקב"סים (קציני ביקור שדה) שתפקידם לוודא שלכל התלמידים תימצא מסגרת מתאימה ותוענק להם התמיכה הנדרשת, שבתקני הרשויות עלה בכ-0.8%. עוד עלה כי בארבע מהרשויות המקומיות שנבדקו ממוצע התלמידים המטופלים לקב"ס עולה על 100 מטופלים – הממוצע הרצוי.
בביקורת עלה כי בעיריית בני ברק, במועצה המקומית רכסים ובמועצה האזורית אל-קסום נשירת התלמידים ממוסדות החינוך בשנת התש"ף הייתה 2.2%, 0.6%, 1.7% בהתאמה. בחלק ממוסדות החינוך בתחומי שיפוטן של שלוש הרשויות לא משתפים את הקב"סים בצוות הבין-מקצועי שלהם וגם אין מביאים לידיעתם את פרטי התלמידים המתאפיינים בריבוי היעדרויות לא מוצדקות ובבעיות בביקור הסדיר.
11+בשנת 2020 משרד החינוך לא העביר תקציב לתוכנית למניעת נשירה עכשיו לאף רשות מקומית, עקב אי-אישור תקציב המדינה בשנה זו, הגם שבשנת 2020 עלה צורך מוגבר בהתמודדות עם נשירה בצל מגיפת הקורונה. בשנת 2021 תוקצבו הרשויות בסכום של 40,000 ש"ח – 100,000 ש"ח לרשות, אך לא הוקצה תקציב לעיריית בני ברק.
מעילות והונאות: כמעט 10 מליון ש"ח של נזק ב-5 שנים
סך התקציב הרגיל של הרשויות המקומיות לשנת 2019 עומד על 71 מיליארד ש"ח. הרשויות העסיקו 165,000 עובדים. 32% מהמעילות וההונאות שנחשפו בארגוני ממשל בעולם בשנת 2019 היו ברשויות מקומיות. אומדן הנזק הכספי שנגרם ב-14 הרשויות המקומיות שדיווחו על מעילות והונאות שנחשפו בהן בשנים 2015-2020 עומד על כ-9.3 מיליון ש"ח.
11+מבקר המדינה בדק ומצא כי משרד הפנים לא קבע הנחיות לנקיטת פעולות כלל-ארגוניות למניעת מעילות והונאות. כמו כן הביקורות שהוא עושה ברשויות המקומיות אינן עוסקות במישרין בהיבטים אלו. נמצא כי הרשויות המקומיות בישראל אינן מונחות לדווח למשרד הפנים על מקרי מעילה או הונאה שהתגלו ואין למשרד הפנים נוהל פנימי לטיפול בדיווחים, ככל שמועברים אליו כאלו.
עוד נמצא כי ככלל, משרד הפנים אינו מבצע הליך להפקת לקחים ממקרים של מעילה או הונאה אשר התרחשו ברשויות המקומיות ונודעו לו, ואינו מפרסם מידע מרוכז לכלל הרשויות המקומיות על לקחים שהופקו מאותם מקרי מעילה והונאה ואת הפעולות שיש לנקוט.
רמת האבטחה מפני תקיפות סייבר – נמוכה
השימוש במערכות מידע לניהול ענייני הרשויות המקומיות הפך עם השנים לצורך בסיסי ומחויב המציאות. בביקורת עלה כי רמת אבטחת המידע והמוכנות של מרבית הרשויות המקומיות לאיומי סייבר היא נמוכה, וכי הרשויות השונות שבחן משרד הפנים נבדלות זו מזו במידה רבה מבחינת מוכנותן לאירועי סייבר: אגף הסייבר במשרד הפנים השלים מבדק בסיסי ב-130 מ-257 רשויות, נכון לאוגוסט 2021. עלה כי 87 (כ-67%) מ-130 הרשויות קיבלו ציון הנמוך מ-60, ואילו רק 11(כ-8%) מהרשויות קיבלו ציון הגבוה מ-80, והציון הממוצע היה 48.
11+המלחמה בסמים ובאלכוהול: הרשויות לא עושות מספיק
בסוף שנת 2020 ל-134 מתוך 255 הרשויות המקומיות בישראל, שבהן היו 1,846 מטופלים ומתוכם 76 בני נוער, לא הייתה יחידה לטיפול בהתמכרויות. נמצא כי 81 מהרשויות המקומיות שאין בהן יחידה לטיפול בהתמכרויות הן רשויות יהודיות ו-53 הן רשויות ערביות. כמו כן, בעקבות הפסקת ההתקשרות עם העמותות בשנת 2019, בשנת 2020 חלה ירידה לעומת שנת 2018 של 715 מטופלים שהגיעו ליחידות לטיפול בהתמכרויות, מהם כ-250 בני נוער, כך שבשנת 2020 מספר המטופלים עמד על 15,243, מהם 929 בני נוער.
עוד נמצא בביקורת כי בשנת 2020 רק 12 רשויות מקומיות מתוך ה-255 הקיימות הפעילו יחידות איתור של בני נוער על רצף ההתמכרויות, אשר משרתות את היישובים שבהם הן פועלות, והן איתרו באותה השנה 859 בני נוער משתמשים.
11+שת"פ לקוי בין משרדי הממשלה לשלטון המקומי בכל הנוגע לדיגיטציה
נמצא כי במועד הביקורת אין מדיניות סדורה בכל הנוגע לדיגיטציה בשלטון המקומי בכלל ובנוגע להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי על השלטון המקומי באמצעות דיגיטציה בפרט, ומשרד הפנים לא קידם הקמת גוף מרכזי מקצועי מתכלל לקידום ממשקי מערכות בין השלטון המרכזי למקומי, כדוגמת יחידת ממשל זמין, במשרדי הממשלה ובמטה התקשוב הממשלתי. 76% מהרשויות המקומיות השיבו כי לא מתקיימים שיתופי פעולה ביניהן ובין השלטון המרכזי לצורך ייזום והקמה של ממשקים חדשים.
11+מהביקורת עלה כי אף שהרשויות נדרשות לעבוד במערכות דיגיטליות שהקים משרד החינוך, המערכות אינן מאפשרות לרשויות המקומיות להשתמש בהן באופן שוטף ויעיל. כך למשל עלה כי מערכת הקב"סנט המשרתת את קציני הביקור הסדיר ברשויות המקומיות סובלת מליקויים בתפעולה, היא אינה ידידותית, זמני התגובה שלה איטיים, היא מתנתקת באופן חוזר ונשנה, לא ניתן לבצע הצלבות בינה ובין מערכות נוספות, והיכולת לאתר ולעדכן בה מידע מוגבלת – ליקויים הפוגעים ביכולת קציני הביקור הסדיר להקדיש את זמנם לתלמידים הזקוקים לסיועם.
שירותי הרווחה ברשויות הקטנות בפריפריה – מצומצמים יותר
מבקר המדינה בדק ומצא כי הרשויות המקומיות אינן מנהלות ומנתחות בשיטתיות נתונים בנוגע לאוכלוסיות רווחה המתגוררות בתחום שיפוטן וכן אינן אוספות בשיטתיות נתונים בנוגע לאוכלוסיות רווחה שזכאותן אינה ממומשת ואינן מחזיקות בנתונים בנוגע לאוכלוסיות אלו.
משרד הרווחה אינו מעמיד לרשות הרשויות המקומיות מידע שהוא מחזיק ברשותו בנוגע לזכאים בתחום שיפוטן, בפרט בתחום הטיפול באנשים עם מוגבלות, וכן אינו פועל לכך שיונגשו לרשויות הנתונים שבהם מחזיקים גופים ממשלתיים אחרים (כגון משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והמשרד לשוויון חברתי) בנוגע לזכאים לשירותי רווחה.
עוד נמצא בביקורת כי ברשויות מקומיות קטנות, שהן לרוב גם פריפריאליות, מגוון שירותי הרווחה שניתנים לתושביהן מצומצם יותר, ולכן עשויים תושביהן שלא לקבל סוגים מסוימים של שירותים שהם זכאים להם
11+בביקורת נמצא כי 23 (כ-80%) מהרשויות שהשיבו על השאלונים, ובהן העיריות באר שבע, מודיעין, נהרייה ותל אביב, המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא והמועצה האזורית הגליל העליון, אינן מבקשות ממקבלי שירותי הרווחה למלא סקרי שביעות רצון לצורך בקרה על שירותים שסיפקו להם נותני שירותים חיצוניים.
קושי בהעברות תקציב ברשויות המקומיות
נכון לסוף המחצית הראשונה של שנת 2021 אושרו במחוזות משרד הפנים תקציביהן של 57% מהרשויות המקומיות, משמע – נכון לאותה עת 43% מהרשויות התנהלו ללא תקציב מאושר. נכון לנובמבר 2021, חודש לפני סיום שנת התקציב, יש 19 רשויות מקומיות שתקציבן לא אושר על ידי משרד הפנים, ובהן עיריית קריית מלאכי.
11+תקציב העירייה לשנים 2018-2020 אושר על ידי משרד הפנים שישה עד שמונה חודשים וחצי לאחר תחילת שנות התקציב האמורות, ותקציב העירייה לשנת 2021 אושר רק באמצע דצמבר 2021. בשנים 2020 ו-2021 לא אושר תקציב המדינה, ועל כן בשנים אלה לא היה אפשר להשתמש בסנקציה הקבועה בחוק לפיזור מועצותיהן של רשויות שלא אישרו את תקציבן במועד.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לטענות הדוח בנוגע לאכיפת עברות האופניים החשמליים: משטרת ישראל פועלת לאכיפה יזומה של עבירות תנועה בדגש על עבירות מסכנות חיים ובריונות המבצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, על מנת לייצר הרתעה ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. הפעילות הנה חלק מהמאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה.
בשנים האחרונות הגבירה המשטרה את האכיפה בנושא על מנת להגביר את ההרתעה ולצמצם ככל הניתן תאונות במעורבות כלים חשמליים. כראייה לכך, בשנים 2019-2021 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות לאופניים וקורקינט חשמלי. מיקוד הפעילות נעשה תוך מעקב מתמיד אחר נתוני התאונות והגורמים המשפיעים.
חשוב לציין כי פעמים רבות, בעת שמתבצעת אכיפה מופגנת של נוכחות ובולטות רבה, הרי שזו מייצרת הרתעה המביאה לכך שרוכבים נמנעים מלבצע עבירה לעיני השוטר – מדובר בהישג גם במקרה בו המפגש מסתיים מבלי שנרדם דו"ח.
נדגיש כי רוכבים הנוהגים בניגוד לחוקי התנועה מזלזלים בהוראות החוק, בחיי אדם ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך.
