כך פועלת שקד להפוך את מפלגתה לרלוונטית ביום שאחרי: לאחר שהפכה אמש, עם הודעת הפרישה של בנט, ליו"ר סיעת ימינה, מסמנת שקד את המטרות לקראת הבחירות והיום שאחריהן.
על פי גורמים בסביבת שקד, היא מעריכה את עצמה כמי שיכולה להביא לחיבור בין הצדדים – המפלגות שהיה להן ייצוג בקואליציה ואלו שהודרו ממנה. להערכתה, לאף אחד מהצדדים לבד אין סיכוי להקים ממשלה ולכן זהו הפתרון היחיד.

שקד מתכוונת לחצות את אחוז החסימה באמצעות מצביעים משני הצדדים: אנשי "המחנה הממלכתי" שיוכלו להביא לה קולות מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, ואנשי ימין עמוק יותר, אולי אפילו דוגמת עידית סילמן, שיביאו מצביעים מקרב מצביעי האופוזיציה, זאת במטרה לסייע לנתניהו לחזור לשלטון.
עם זאת, שקד לא מתכוונת לחבור לצד אחד של המפה, הן כי להערכתה אין היתכנות ריאלית והן משום שהיא חפצה להמשיך בקו של ממשלת אחדות רחבה – אך מדגישה כי חשוב לה ייצוג גם לחלקים שהודרו מהקואליציה הנוכחית.

הקו האסטרטגי של שקד, אם כן, ליום שאחרי, הוא להפוך לדבק בין "שני החצאים" מנאום בנט בהודעת הפרישה, ולהיות זאת שתביא לאיחוד בין לפיד למפלגות שנשארו הפעם בספסלי האופוזיציה, אסטרטגיה שלדבריה עשויה להביא לממשלה יציבה סוף סוף, ולגאול אותנו מהלופ האינסופי של בחירות חוזרות ונשנות.
