האם הוא צדק? ע"פ הצהרותיו הנוכחיות, השאלה אינה רק שאלה על מה שקרה פה בשנה האחרונה, אלא על העתיד, האם הרעיון הזה ימשיך ללוות אותנו בשנים הבאות.
"באין חזון ייפרע עם". הביטוי הזה בא ללמד שעם חייב חזון, שאיפות ואידאלים כדי להתקדם וגם כדי להתקיים. בלא זה, העם ייפרע – יאבד שליטה ולא יצליח להתקיים כעם. כך הוא בכל עם ולשון, ויותר מזה כך הוא בעם ישראל שמאז הקמתו ומאז מתן תורה הוא נושא בעולם את דגל המוסר והטוב, את האידאליזם והרוח.
כך טען הרב קוק עוד כשהציונות הייתה בחיתוליה, כשהעיסוק המרכזי היה בבניין החומר של המדינה. הוא הסביר שהציונות בלא התורה לא תתקיים לאורך שנים כי אין לה את מקור הכוח שלה. דומה הדבר לעץ שעל פני השטח הוא נראה ירוק ורענן אך שורשיו נפגעו, או לחלופין אדם שליבו פסק מלפעום לפני מספר שניות. כלפי חוץ הכול נראה חי ובריא, אבל זה רק עניין של זמן עד שלא יישאר ממנו דבר.
באותן שנים נעשה ניסיון לצרף יחד את הכוחות השונים, חילוניים ודתיים לבניית הארץ ולשיבה אליה, וכדי למנוע חיכוכים בענייני יהדות, רצו לנתק בין העניין הציוני לעניין הדתי ולשם כך השתמשו בביטוי: "הציונות דבר אין לה עם הדת". הרב קוק התנגד לכך בחריפות מתוך הבנה שללא הדת לא תישאר גם ציונות.
הוא הגדיל לתאר זאת ואמר שכאשר העם לא מבין את הסיבות לחזרה לארץ, כשהוא לא מבין שהכול נובע מהקודש, הרי שההסברים השכליים על החזרה לארץ יכולים להמית עם חי וודאי שלא יכולים להחיות עם מת. רק ההבנה שכל הקישור לארץ יונק מהתורה, מהאבות ומהברית האלוקית, הוא זה שיחזק את אחיזתנו בארץ ויקדם בפועל את חזרתנו אליה.
רה"מ נפתלי בנט בא עם סטארטאפ הפוך מהרב קוק: בואו נקים ממשלה שאין לה אידאלים, אין לה ערכים. כל אחד יקפל את הדגלים שהוא מאמין בהם, ונקים ממשלה שהיא כמו חברת היי טק או כל מפעל אחר. עוסקים ביחד בעבודה משותפת, בבנייה או בייצור בלא לעסוק כלל במה שמעבר לזה. על סמך תיאוריה זו הוא הקים את הממשלה הנוכחית, וכמו שהוא היטיב לתאר זאת בחגיגות השנה לממשלה או בשמן העדכני חגיגות סיום הממשלה: "העסק עובד".
נפתלי בנט מתייחס למדינת ישראל כעסק כלכלי, וממילא תפקיד ראש הממשלה אינו לקדם מדיניות שהוא מאמין בה, אלא לתחזק את הגוף הכלכלי העצום הזה באופן האופטימלי. בתחום הזה הוא הוכיח את עצמו כמנכ"ל חברת סאיוטה והוא מנסה להעתיק את ההצלחה לניהול העסק החשוב במדינה ואולי גם בעולם: ממשלת ישראל.
גם עכשיו, לאחר כישלון הממשלה ונפילתה הוא ממשיך לתאר את ההצלחות הכלכליות-ביטחוניות-בריאותיות ועוד. אפשר להתווכח עם הנתונים שהוא מציג או להסכים איתם, ואת זה יעשו המבינים בתחום, אבל חשוב יותר להתבונן מה קורה מתחת לפני השטח:
1. הלאומיות הערבית מרגישה את החולשה ומרימה ראש, בהנפת דגלי האויב, בחזרתו הפתאומית של העניין המדיני לשולחן לאחר גוויעתו כבר לפני שנים.
2. היחס לדת ולתורה נפגע בלי היכר, ביחס ללימוד התורה ב'גזירת המעונות', בביטויים של השר ליברמן ואחרים כלפי הציבור החרדי בכלל, בניסיונות הפרדת הדת מהמדינה, ברצון להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, בפגיעה בסטטוס קוו ועוד היד נטויה.
3. ההתיישבות ביו"ש נפגעה בהקפאת בנייה ובעצירת סלילת כבישים כולל כבישים שכבר היו בשלבי סלילה מתקדמים. היחס לאנשי ההתיישבות הצעירה עבר מטמורפוזה מחלוצים שמייצגים את העם ביישוב הארץ לאנשים פרטיים שצריך לבחון את זכויותיהם באותה מטבע שבה בוחנים את זכויות הבדואים בנגב.
4. הפרוגרסיביים הקיצוניים שמצאו את עצמם במוקדי השפעה דחפו קדימה את האג'נדות שלהם באופן דורסני ונגד הרוב. לדוגמה, משרד החוץ ומשרד הבריאות צבעו את האתרים הממשלתיים בצבעי הלהט"ב. שר הבריאות העביר תקנות והנחיות שדואגות לארגוני הלהט"ב על חשבון בריאות הציבור, כמו פונדקאות, ניתוחים שונים ומשונים, איסור על פסיכולוגים לטפל בבעלי נטיות גם כאשר המטופל רוצה בכך, שינוי טופסי תרומות הדם שגרר מחסור בתרומות דם שנמשך עד היום (אני, בתור תורם דם קבוע, מקבל בחודשים האחרונים לפחות 2 הודעות בשבוע על מחסור במנות דם, ואף אחד לא טורח להחזיר את הטפסים הישנים ובכך להחזיר למאגר עוד אלפי תורמים).
לסיכום, האידאלים והרוח הם העומדים בבסיס כל אומה בכלל ועם ישראל בפרט. המחשבה של נפתלי בנט להתייחס למדינה כדבר טכני בלבד נוגדת את ההיגיון, אינה מתכתבת עם המציאות, אינה מצליחה ואף יוצרת בפועל את ההיפך ומחזקת כוחות המתנגדים למדינת ישראל כמדינה יהודית.
