האננס נולד באזורים הטרופיים, במרכז יבשת אמריקה, בגובה של 400 מטרים עד 1,000 מטרים. כריסטופר קולומבוס גילה את האננס במהלך מסעו השני ליבשת אמריקה. לאחר שהביא את האננס לספרד, התחילה הפצתו של הפרי לארצות דרום מזרח אסיה וביניהן לתאילנד, לחוף השנהב שבאפריקה ולהוואי.
כבר בשנת 1720 הפרי התאקלם בהצלחה בחממות שברחבי אירופה. מאז שנות ה- 80 של המאה הקודמת, מגדלים אננס גם בישראל. כיוון שמזג האויר בישראל, אינו מזג אויר טרופי, הגידול בישראל נעשה בחממות שמכוסות בקיץ ברשתות צל. זאת כדי למנוע קרינת שמש ישירה. בחורף החממות מכוסות בפלסטיק כדי להגן על האננס מפני הקור.
ערך תזונתי: אם יצא לכם לשים בשר במִשְׁרָה (מרינדה) שמכילה מיץ אננס טבעי, בטח שמתם לב לכך שאחרי כמה שעות, הבשר התפרק. מי שאחראי על הפירוק הוא רכיב בריא שנקרא "ברומלין(bromelain) ". הברומלין שבאננס מפרק את החלבונים שבבשר. כשאנחנו אוכלים אננס, הברומלין שבו, עוזר לעכל את החלבונים מהאוכל שאכלנו. עד כדי כך שאחרי הארוחה, הוא יכול להפחית את הנפיחות בבטן שלנו.
מצבי צבירה:
טרי: לכל פרי יש כתר של עלים ירוקים וקוצניים. בישראל, ניתן למצוא את העלים הקוצניים רק על פירות האננס שגדלו בישראל. אננס שמיובא מחוץ לארץ, מגיע ללא עלים, כי קיים חשש ממזיקים וממחלות שעלולים להתחבא בין העלים.
מיובש טבעי: הצבע שלו צהוב – חום, המרקם שלו מזכיר קצת מסטיק, והטעם שלו קרוב מאוד לטעם של האננס הטרי. כדי לייצר אננס מיובש, הפועלים במפעל מקלפים חמישה עד שבעה אננסים בדקה אחת. כדי שהם יצליחו לעמוד במשימה, הם משחיזים את הסכין שלהם בכל חצי שעה. מכאן האננס עובר למכונה שפורסת אותו לפרוסות בעובי של כשני סנטימטרים. המכונה מזכירה מכונה שפורסת לחם בסופרמרקט. מכל אננס מתקבלות כשבע פרוסות. מניחים את הפרוסות על גבי רשתות, ומכניסים אותן לתוך תנורי אפייה ענקיים. אופים את פרוסות האננס במשך 24 שעות ובטמפרטורה של 24 מעלות עד 26 מעלות.
מיובש לא טבעי: הצבע שלו צהוב בהיר, המרקם שלו נימוח, ובטעם שלו נרגיש הרבה סוכר. הוא מכיל – אננס, סוכר, חומצה ציטרית וגופרית דו חמצנית כחומר משמר. תוותרו עליו.
משומר: בתחילת המאה ה-20, ג'יימס דול, שהיה איש תעשייה אמריקאי, החל לגדל אננס בהוואי. בהמשך הוא הקים מפעלים של שימורי אננס. הוא מכר אננס ביותר מתשעים מדינות ברחבי העולם. כך הגיע הפרי לאנשים רבים שלא הכירו אותו. אננס משומר מכיל – אננס, מים, סוכר ומווסת חומציות (חומצה ציטרית). גם עליו תוותרו.
ניתן לגדל צמחי אננס במרפסת או בגינה. עושים זאת כך: חותכים את הכתר- עלים של האננס בתוספת קטנה של החלק העליון של האננס ושותלים אותו באדמה. מכל צמח של אננס יוצא פרי אננס אחד.
מצד שני… מבאס לקלף את פרי האננס, לחתוך לו את החלק העליון ואת החלק התחתון, ואז לחתוך מסביב כך שלא יישארו "עיניים" שחורות על הפרי, ואז להוריד את כל החלק הפנימי, כי הוא לא אכיל, ובסוף להסתפק במה שנשאר. מזל שהאננס כל כך בריא וטעים. כך ששווה להתאמץ.
