הלב נקרע: אמיר חן, לוחם גבעתי הלום קרב הסובל מחוסר הכרה של המערכת בבעיותיו ומחוסר רצון של גורמים שונים לסייע לו להשתקם, הגיע לאולפן לספר על הלם הקרב שלו ועל ההתמודדות היומיומית שלו. במהלך דבריו, לא הצליח חן לעצור ופרץ מספר פעמים בבכי תוך שהוא מנסה חהסביר את גודל ההתמודדות.
חן סיפר כי "לפני שמונה שנים חזרתי לארץ אחרי שהות בהודו, התייצבתי כדי לשרת במילואים והבנתי ששוחררתי. ואז, דברים התחילו לצוף. כל הקולות, המראות, חזרו אלי. אז נכון שאחרי מאבק ותקופה של סבל כיום אני מוכר כנכה 50 אחוז, אבל לצד זה מונח משהו שפוגע בי יותר מכל – הוגדרתי כאדם שאינו בר שיקום, מה שגורם לי למעשה שחוץ מכסף אני נשאר ללא מענה טיפולי".
צפו בריאיון המרטיט המלא:
אמיר הוסיף בדמעות כי "כל מה שאני מבקש, שאני מנסה להרים את עצמי – מסתכלים עלי כאילו אני לא שווה השקעה. אין שום מענה שמקדם או נותן תקווה. אתה נשאר בחור עם כסף שמבחינת הרבה אנשים אתה נראה נצלן או עבריין שצריך להשתלט על מקומות כדי לגור בהם".
"אני רוצה טיפול, שאצליח לצאת מהקרב, מהטראומה, ולחיות כמו בן אדם", אמר. הוא סיפר כי ההתמודדות שלו מורכבת ביותר בשל העובדה שאנשים סביבו, שכנים במהלך השנים, לא הכילו את התפרצויותיו, את הכלב הטיפולי שהוא מחזיק – מה שגרם לקושי רב ולעובדה שהוא נודד כיום עם קרוואן ומנסה למצוא שטחים לחיות בהם.
חן הוסיף כי ההפקרות של משרד הביטחון גדולה עד כדי כך שנאמר לו על ידם כי עךיו למצוא לו מקום להשתלט עליו למחייתו ולהקים שם את ביתו ומשם הם יסייעו לו, אך לא הסכימו לסייע לו במציאת מקום למגוריו, בכפוף לצרכים הרגישים.
