חסידות סאטמאר, שנוסדה אי שם בתחילת המאה העשרים – מהווה כיום, לכאורה, את הריכוז החסידי הגדול ביותר הקיים בגלובוס. על פי הערכות שונות, מדובר בעשרות-עשרות אלפים הנמנים על חצר החסידות, כאשר ישנן טענות מרחיקות לכת לפיהן למעלה ממאה אלף נפש נמנים על החסידים.
עם זאת, גודלה של החסידות אינו מתנקז לתוך קהילה אחת – זאת בעקבות פיצול בהנהגה, שהחל עוד בימי דמדומיו של האדמו"ר והמנהיג הקודם, הרב משה טייטלבוים שנפטר ב-2006 והותיר אחריו פיצול ענק – כספי וקהילתי.

פיצול בחיי האב
כבר בתחילת שנות ה-2000, כשהרב משה, המכונה בחסידות ה"ברך משה", חלה ולמעשה איבד את יכולת ההנהגה החלה מתיחות עזה, לאחר שבמהלך כל השנים נחשב הבן הבכור, אהרן, לזה שעתיד להנהיג את הקהילה – אך גורמים בעלי כוח רב בהנהלת הקהילה שלא חיבבו אותו, החליטו להושיב על כיסא ההנהגה את אחיו, זלמן לייב.
כך, במשך מספר שנים, התנהלו מאבקים עזים בתוך מוסדות הקהילה, כאשר מי שנחשבו למעשה לחברי אותה קהילה התפלגו לפתע והפכו לאוייבים – מה שהוביל אף לגילויי אלימות, לעיתים.

במי ראה האדמו"ר את היורש?
בשנת 2006 נפטר האדמו"ר והסכסוך הפך לרשמי, כאשר שני בניו מתמנים לאדמו"רים. למרות שבראשית ימי כהונת אביו, הרב משה טייטלבוים, נחשב אהרן לזה שצפוי להמשיך אותו, טענו חסידי של האח הצעיר, הרב זלמן לייב, כי מעשי האב בשנים האחרונות ויחסו לבן השני – הוכיחו כי הוא מעוניין בו כממשיך דרכו.
מנגד, חסידיו של הבן הגדול טענו כי האדמו"ר הקודם לא היה צלול בדעתו ולקה באלצהיימר בשנותיו האחרונות (עובדה עליה, ככל הנראה, אין חולק) – מה שאפשר לסביבתו הקרובה, ובה בכירים מהנהלת הקהילה, לגרום לו לנהוג כפי רצונם, בניגוד לרצונו האמיתי, כשבנוסף, לדבריהם צוואה שנכתבה כעשור לפני פטירת האב מורישה את ההנהגה לבנו.

הלובי של זלמן לייב
מסתבר, כי האיש החזק בקהילה היה משה פרידמן, מי שכונה בקהילה של סוף שנות ה-90 "משה גבאי", ששימש כעוזרו האישי של האדמו"ר הקודם והיה האיש הקרוב ביותר אליו. פרידמן, שלא חיבב את הבן הבכור יתר על המידה, הזעיק ב-1999 את הבן הצעיר, זלמן לייב לשוב מירושלים, בה כיהן כרב, לארצות הברית על מנת להכתיר אותו לרב קהילה ולהתחיל בתהליך שבסופו, הפך הבן הצעיר לאדמו"ר.

המניעים? תלוי את מי שואלים
מה עומד מאחורי מהלכיו של פרידמן אי אז לפני למעלה משני עשורים? גורמים בחסידות אז והיום המזוהים עם יריבו של פרידמן, הבן הבכור אהרן, טוענים כי הקו העצמאי שלו הבהיר לפרידמן כי השליטה שהיתה נתונה בידיו בחיי האדמו"ר הקודם צפויה להסתיים מיד כשאהרן יירש את כסאו – משום שהאחרון לא צפוי לתת בידו כוח ולהישמע לדעתו. פרידמן הקדים את אהרן במהלך, הזעיק והכתיר את זלמן לייב כאדמו"ר, והיום הוא נחשב לאחד האנשים החזקים ביותר בקהילתו של הבן הצעיר, זלמן לייב. מנגד, חסידיו של זלמן לייב טוענים כי קרבתו של פרידמן לאדמו"ר הקודם והעובדה שהוא זה שידע מה רצונו האמיתי של האדמו"ר, הם אלו שהניעו אותו להכתיר את הבן הצעיר ולהעדיף אותו על פני הבן הבכור.
