ישראל יוצאת לבחירות והחשש משלטונו החוזר של נתניהו בממשלה הבאה מהדהד ב'ול איימים בקרב אנשי הקואליציה וגוש השמאל. אנשי הקואליציה יודעים שהסיכוי של נתניהו לחזור לשלטון הוא גדול וכמעט ובלתי נמנע. אם בהצבעה המסיבית למלפגת הליכוד והסקרים האחרונים בהם עומד הליכוד על 36 מנדטים, ואם ביכולת של המחנה הלאומי להביאל בסוף 61 מנדטים.
חשוב להבהיר, בשנה האחרונה עלה המחנה הלאומי בכ-8 מנדטים לעומת הבחירות האחרונות שהיו. עלייה של מנדט נוסף כאשר הבחירות עוד רחוקות אינו קלוש כ"כ ומציאותי מתמיד. לכן, יש למנוע את עלייתו החוזרת של נתניהו לכס השלטון בכל דרך אפשרית – הפעם ע"י חוק הנאשם בפלילים של חה"כ אלי אבידן.

הקואליציה מצידה מנסה ברגעים אלו לנסות להביא לחקיקת החוקים האחרונים בהם תוכל לנופף לבוחריה, הבעיה – שוב צריך את תמיכת האופוזיציה. אולם לאופוזיציה אינטרסים משלה גם כן ולא במהירות תסכים היא לתמוך בחוקי הקואליציה, טובים ככל שיהיו.
הזכות לבחור ולהיבחר היא קדושה והיא מהות הדמוקרטיה.
זו הייתה ונשארה דעתי.אמנם ראינו שיש מחירים כבדים לכהונת נאשם בפלילים, אבל מי שצריך להכריע ביחס אליהם אלו אזרחי ישראל. >>
— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) June 22, 2022
החשש באופוזיציה: עמיחי שיקלי יזרוק קולות
האופוזיציה מפחדת מהתרחיש בו עמיחי שיקלי שהוגדר כפורש ממפלגת ימינה יקים מפלגה עצמאית וינסה לרוץ בבחירות הבאות לכנסת כחלק מהמחנה הלאומי. אך החשש בו שיקלי לא יעבור את אחוז החסימה ובכך יביא לזריקת קולות ימין לפח גדול. לכן האופוזיציה מנסה כעת לדרוש כי בתמורה לתמיכתה בחוקי הקואליציה, תבטל ימינה את ההכרזה על שיקלי כפורש ובכך יוכלו בליכוד לשריין לו מקום מבלי שיבזבז קולות לשווא.

הכדור שוב חוזר לידי הקואליציה, הפעם זו אינה מוכנה לדבר. יתרה מכך, הקואליציה מנסים לייצר מנופי לחץ נוספים על האופוזיציה על ידי איום כי בנוסף לשיקלי, יפעלו כעת בימינה להפריש אף את חה"כ עידית סילמן אשר פרשה מהקואליציה. כמו כן, בלשכת רה"מ היוצא בנט מאשרים כי בנט נתן חופש הצבעה למפלגתו בנוגע לחוק נתניהו, זאת במטרה לייצר עוד לחץ על הליכוד והאופוזיציה.
באופוזיציה לא מתרגשים – הסיבות
חשוב לציין כי חוק נתניהו לא יכול לעבור בקלות רבה. מעבר לבעיות המשפטיות הרבות בו שטרם טופלו ומהוות קושי לחוקק אותו בפועל, יש גם את פיזורה של הכנסת הקרב שמערער מאוד את יכולתה של הקואליציה להעבירו ללא משמעת קואליציונית ומחוייבות הח"כים להצבעה ונוכחות.

גם הפרשתה של סילמן היא איום ריק מתוכן לפי שעה. יש להזכיר כי לעומת שיקלי, אז היה למפלגת ימינה חומר רב להוכחה כי פעל "בניגוד" למפלגתו ולערכיה ועל כן ניתן היה להפרישו מהמפלגה, אצל סילמן הדברים מסובכים יותר. סילמן לא הצביעה נגד מפלגת ימינה למעט מינויו של סגן שר הדתות מתן כהנא לתפקיד השר. כמו כן, ההתבטאות של סילמן כנגד המפלגה היא מעטה ואינה מספיקה אולי בכדי להוכיח את ההצדקה המשפטית להפרשתה.
