ברוך ג'מילי, הגרסה היוונית: סוקרי הטבע של החברה להגנת הטבע חשפו בשנים האחרונות עשרות תגליות מרתקות, חלקן הראשונות שהתגלו בישראל, אולם לזה הם לא ציפו – במהלך סקר טבע בשטחים פתוחים הכלואים בתחומי המחנה הצבאי בית ליד, כחלק מסקר טבע עירוני בכפר יונה שמתבצע עבור עיריית כפר יונה בליווי ומימון המשרד להגנת הסביבה, חשף הסוקר עמית מנדלסון מגדל מים מנדטורי ועל רגליו חריתות רבות, בעיקר בשפה היוונית.
לדברי אריולה יקואל כץ, מרשות העתיקות, בכתובת הראשונה מופיע דגל יוון ומתחתיו המילה Ellas ("יוון"), ואילו הכתובת השנייה מצוין שם – K. Feredinos (שם משפחה יווני מוכר עד היום) ואת תאריך החריטה, 30/12/1942.
להשערת מומחים בתחום, אלו החרותות הראשונות ביוונית שהתגלו בישראל, שנעשו ע"י חיילים יווניים שנמנו עם כוחות בעלות הברית. אסף פרץ, חוקר של תקופות מאוחרות ברשות העתיקות, מוסיף שעד כה נמצאו חרותות של חיילים פולנים בבית גוברין וחיילים אוסטרליים בצומת האלה.
"חיילים ואזרחים בריטיים הותירו כתובות/חריתות במקומות שונים, במהלך 30 שנות נוכחותם בארץ. אולם אינני מכיר תיעוד היסטורי הדן בנוכחותם של חיילים יווניים בישראל במלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 פלשו הכוחות הגרמניים ליוון, אולם חלק מכוחות הצבא היווניים הצליחו להימלט מהכיבוש הנאצי ונלחמו לצד הצבא הבריטי. ככל הנראה, הכתובות הללו נעשו ע"י חיילים כאלו, וזהו פרק עלום בתולדות הארץ.
במובן מסוים זה יותר מרגש מאשר למצוא צמח נדיר שיש לך רק שבועיים בשנה למצוא אותו בשטח, כי כאן הכתובות עומדות עשרות שנים חשופות ומחכות לאדם הראשון שישים לב להן ולחשיבותן, והכבוד הזה נפל בחלקי. מדובר בשטח צבאי סגור, ואפילו בתוך הבסיס עצמו מדובר במקום הנמצא כיום בלב צמחייה סבוכה וחיילים בודדים בלבד מגיעים למגדל המים, וגם הם, סביר להניח, אינם מודעים לערך ההיסטורי של האתר", מציין עמית מנדלסון, סוקר בכיר ביחידת סקרי טבע עירוניים בחברה להגנת הטבע.
בסיס בית ליד הוא בסיס גדול שראשיתו בתקופת המנדט הבריטי, ובתחומיו חורשות אקליפטוסים נרחבות ללא ריסוס וללא פעילות בני אדם. לדברי מנדלסון, הדבר הפך את החורשות למקום מקלט לצומח ולחי המקומיים, אותם הסוקרים מחפשים. הגישה לשטחים המיוחדים בבסיס התאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם מיזם "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", שנמצא תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בהובלת חיל הטכנולוגיה והאחזקה ומשרד הביטחון, וארגוני הסביבה המובילים בישראל – החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
"תוך כדי הסקירה בשטח איתרנו גם מיני צמחים נדירים בסכנת הכחדה, כמו ערבז החוף וקיטה סוככנית, וריכוזים גדולים של המינים המוגנים בן-חצב יקינתוני וסחלב קדוש. השרון הוא אחד מחבלי הארץ הצפופים והמאוכלסים ביותר בישראל, ומפתיע למצוא מול העיניים תגליות היסטוריות שאינן מוכרות. חיילי צבאות אחרים שהו כאן לפרקי זמן קצרים בלבד, כמו הכוחות האוסטרליים והניו-זילנדים במלחמת העולם הראשונה, וכמובן צבאות ערב במלחמת העצמאות", הוא מוסיף.
סקר הטבע העירוני שעורכת החברה להגנת הטבע עבור העיר כפר יונה נמצא בעיצומו, והממצאים המלאים יפורסמו לציבור בסופו. ממצאי הסקר כולו יהיו בסיס לתכנון עתידי מקיים בכפר יונה, הנותן ביטוי לשימור ולפיתוח אתרי טבע, לטובת כלל תושבות ותושבי העיר. הסקר מתבצע ביוזמת אגף הנדסה בעיריית כפר יונה, בהובלת יעל טאוב-קרן, אדריכלית העירייה, ושותפים לו גם המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל.
"בתחום העיר נמצאו מינים נדירים ובסכנת הכחדה, האופייניים לקרקעות חמרה, ובפרט תופעה מרשימה של התחדשות אלוני תבור בקנה מידה נרחב, לצד מקבצי אלונים ותיקים. כפר יונה נמצאת לקראת גידול ניכר באוכלוסייה, וזו ההזדמנות להבטיח את שילוב ערכי הטבע הייחודיים ושימורם במהלך הפיתוח העתידי.
שימור המגוון הביולוגי המקומי ייעשה לרווחת תושבי העיר, שיכולים להנות מטבע זמין ונגיש במרחק נגיעה מהבית", אומרת יעל זילברשטיין- ברזידה, מנהלת יחידת טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. הסקר נערך בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ובמסגרת קול קורא ארצי שלו, כחלק ממאמץ לאומי למיפוי התשתיות הטבעיות בערי ישראל, כאשר עד כה הושלמו מעל 50 סקרים ברחבי הארץ, וכ-50 נוספים קיבלו מימון לביצוע וחלקם נמצאים בשיאם. את הסקר מבצעים בפועל אנשי יחידת סקרי טבע עירוני של החברה להגנת הטבע, שכוללת צוות מקצועי ומנוסה שמורכב מאקולוגים, מתכננים ואנשי מערכות מידע גיאוגרפיות.
תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה: "המשרד רואה חשיבות רבה בסקרים ומשקיע תקציבים רבים ברשויות המקומיות לצורך הכנתם. המשרד מברך על הגילוי החשוב בכפר יונה. חשיבות השמירה על אתרי טבע במרחב העירוני מתחזקת נוכח ממצאים אלו שהם בעלי חשיבות להיסטוריה והמורשת של המקום. לצד מציאת מינים נדירים של צמחים ובעלי חיים במהלך הסקרים, אנחנו מידי פעם מוצאים אתרי מורשת ייחודיים. יש חשיבות לשמירה על אתרי הטבע והמורשת בקרבת בבית ולהנגישם לציבור הרחב. אתרים אלו מסייעים לשיפור איכות החיים של התושבים ולחיזוק הזהות המקומית".
