בינואר האחרון הכריזה ועדת סל התרופות לשנת 2022 על המלצותיה לטיפולים החדשים שימומנו על ידי המדינה, אחד מההליכים הרפואיים שהוועדה המליצה לאשר הוא הליך לשינוי הקול לטרנסג'נדרים העומד על כ-1.9 מיליון ש"ח בשנה, דבר שעורר ביקורת ציבורית רחבה.
"העבודה שלנו בסל היא לתעדף בין טיפולים, וזה לא מוסרי לחתוך החוצה טיפולי סרטן בשביל זה" אמרה במהלך הדיונים אחת מחברות הועדה, "זו חובתנו", ענה לה אחר.
בשנת 2014, שרת הבריאות יעל גרמן מיש עתיד הורידה את גיל המינימום לביצוע ניתוח לשינוי מין מ-21 ל-18 בלבד. לאחרונה אף פורסם באתר החדשות News1 נייר עמדה חדש של משרד הבריאות המציע לאפשר ניתוח לשינוי מין אף מגיל 16 בלבד.
2+בדיון הציבורי סביב העניין לרוב מביאים את קולות ההקלה שחשים הנערים העוברים ניתוחים לשינוי מין, אך גם מתעלמים מקול שעולה וגובר סביב הבעיות והסיבוכים שהדבר מביא. הניו יורק פוסט, אחד מהעיתונים היומיים הנפוצים ביותר בארצות הברית, פרסם בסוף השבוע האחרון כתבת תחקיר על אותו הקול בדיוק.
על פי התחקיר ישנה קבוצה הולכת וגדלה של נערים שעברו ניתוחים לשינוי מין המבקשים להפוך חזרה את ההליך לאחר שהבינו שהם אכן מזדהים עם המין הביולוגי שלהם: "באופן טרגי, רבים ייאבקו עד סוף חייהם בהשלכות הרפואיות הבלתי הפיכות של ההחלטה שקיבלו כקטינים".
"ראיתי שטרנסים קיבלו הרבה תמיכה ברשת, וזה דיבר אליי כי לא היו לי הרבה חברים משלי"
"התחלתי להיחשף להרבה תוכן ואקטיביזם להט"בים. ראיתי איך טרנסים באינטרנט קיבלו כמות עצומה של תמיכה, וכמות השבחים שהם קיבלו באמת דיברה אליי כי בזמנו לא היו לי הרבה חברים משלי".
אחת הנערות שעדותה מובאת בכתבה, קלואי, חושפת כי בגיל 12 הודיעה להוריה על כך ההחלטה לשנות את מינה, בגיל 13 כבר קיבלה קלואי טיפול הורמוני ובגיל 15 עברה כריתת שד כפולה: "פחות משנה לאחר מכן, היא הבינה שעשתה טעות".
"אני לא יכולה להישאר בשקט. אני צריכה לעשות משהו בנידון ולחלוק את סיפור שלי, שמהווה תמרור אזהרה", צוטטה קלואי בכתבה.
'I literally lost organs:' Why detransitioned teens regret changing genders https://t.co/jA6xHWFY0G pic.twitter.com/V7hwx2ej5M
— New York Post (@nypost) June 18, 2022
קלואי טענה כי חלק מההליך שהחליטה לעבור נבע מהחשיפה לתוכן המעודד דברים מעין אלו ברשתות החברתיות: "התחלתי להיחשף להרבה תוכן ואקטיביזם להט"בים. ראיתי איך אנשים טרנסים באינטרנט קיבלו כמות עצומה של תמיכה, וכמות השבחים שהם קיבלו באמת דיברה אליי כי בזמנו לא היו לי הרבה חברים משלי".
חוות דעתה של הד"ר ליסה ליטמן, פרופסור לשעבר למדעי ההתנהגות והחברה באוניברסיטת בראון, המובאת בכתבה טוענת כי השינוי, שלאחרונה עלה בקרב נערות שמבצעות את ההליך לעומת נערים, נובע מהרגישות של נערות מתבגרות להשפעת החברה ברשתות החברתיות.
"הייתה הרבה שליליות בלהיות ילדה הטרוסקסואלית ולבנה"
גם הלנה קרשנר, היום בת 23, שנולדה כאישה ביולוגית ועברה הליך לשינוי מין בגיל 14 וכיום מתחרטת על ההליך, מספרת כי הדבר נבע מתוכן פרו להטב"י אליו נחשפה ברשת: "עברתי תקופה שבה הייתי ממש מבודדת בבית הספר, אז פניתי לאינטרנט", היא מספרת לניו יורק פוסט, "הקונפליקט המגדרי שלי בהחלט הופעל על ידי הקהילה המקוונת הזו. מעולם לא חשבתי על המגדר שלי או שהייתה לי בעיה עם להיות בת לפני".
2+בנוסף, הלנה מציינת בכתבה כי הרגישה גם סוג של לחץ פוליטי שהשפיע על השינוי: "הקהילה הייתה מאוד 'social justice-y', הייתה הרבה שליליות בלהיות ילדה הטרוסקסואלית ולבנה, ולקחתי את ההודעות האלה ממש ממש באופן אישי".
על פי סקר מקוון שנערך על ידי הד"ר ליסה ליטמן בשנה שעברה, 40% אמרו שקונפליקט המגדרי שלהם נגרם כתוצאה ממשבר נפשי ו-62% חשו כי אנשי מקצוע רפואיים לא חקרו אם טראומה או משבר כלשהוא, הוא הגורם להחלטה שלהם.
2+"חשבתי שאני לא יפה מספיק כדי להיות בת, אז עדיף לי בתור בן"
בנוסף להשפעה מהרשתות החברתיות שחוו קלואי והלנה והוביל לשינוי הדרסטי, הם מעידות בכתבה כי גם דימוי הגוף הנמוך שלהן, דחף אותן למעשה הפזיז: "בגלל שהגוף שלי לא תאם את אידיאלי היופי, התחלתי לתהות אם משהו לא בסדר איתי. חשבתי שאני לא יפה מספיק כדי להיות בת, אז עדיף לי בתור בן. עמוק בפנים רציתי להיות יפה כל הזמן, אבל זה משהו שהדחקתי", מספרת קלואי.
"צריך להקדיש תשומת לב רבה יותר לפסיכותרפיה", הוסיפה קלואי. "אנחנו מיד קופצים לטיפולים רפואיים בלתי הפיכים כשאנחנו יכולים להתמקד בהעצמת הילדים האלה לא לשנוא את גופם".
"הקונפליקט שלי התנגש עם בעיות הדיכאון הכלליות שלי ובעיות דימוי גוף", מספרת גם הלנה: "רק הגעתי למסקנה שנולדתי בגוף הלא נכון ושכל הבעיות שלי בחיים ייפתרו אם אעבור".
