בדומה לראשי משרד החינוך, גם במכללה האקדמית לחינוך "שאנן" בחיפה עוקבים בדאגה אחר משבר ההוראה שהופך את רפורמת איחוד המכללות למורכבת מתמיד. יו"ר ועדת הכנסת חה"כ אורבך מזהיר: "איחוד המכללה עם מוסד שאינו מתאים, עשוי להגביר עוד יותר את המחסור הכרוני באנשי הוראה איכותיים בצפון"
בשנים האחרונות מנסים לקדם במשרד החינוך את הרפורמה לאיחוד בין המכללות האקדמיות להוראה הפועלות בישראל, והעברתן לתקצוב של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. ראשי המל"ג מסבירים כי מטרת הרפורמה להגביר את חופש הפעולה האקדמי במכללות שייהנו מתקציבים גבוהים לפיתוח המבנים והתשתיות. זאת לצד שיפור בתנאי ההעסקה של הסגלים האקדמיים שיאפשרו גיוס מרצים איכותיים והגדלה של תוכניות קיימות.
מכללת שאנן בחיפה היא המכללה האקדמית הדתית היחידה להכשרת מורות ומורים בכל מרחב צפון שחולשת על השטח שמנתניה ועד קריית שמונה ורמת הגולן. בדומה לראשי משרד החינוך, גם נשיאה פרופ' אבי לוי עוקב בימים אלה בדריכות אחר משבר ההוראה המעמיק במערכת החינוך, שעשוי להקשות מאוד על רפורמת האיחוד ולהופכה למורכבת וסבוכה מתמיד. בתחילת שנות ה-90 הקים פרופ' לוי את האקדמית חמדת, המוסד האקדמי הדתי הראשון להכשרת מורים דתיים בכל מרחב דרום, כך שאת אתגרי הפריפריה הוא מכיר מקרוב. "אזור הצפון משווע למורים טובים שיחזקו את האזור וימשכו אליו תושבים", הוא אומר בשיחה עם כתבת חדשות 14.
3+
"עוד בתקופת ועדת 'דברת', הוועדה הראשונה שדנה בנושא הזה לפני עשרים שנה", "דובר על כך שבכל מקרה שעושים אחודים, יש להתחשב בצרכים הייחודיים של האקדמיה בצפון והדרום. הרעיון שנועד לחיזוק והעצמת המוסדות האקדמיים הוא בעל חשיבות רבה, אבל כשמדובר במוסד אקדמי להכשרת מורות ומורים דתיים מנתניה ועד קריית שמונה, הדבר חייב להתבצע ברגישות גדולה על מנת שלא נמצא את עצמנו ללא אנשי הוראה איכותיים במרחב צפון". לוי מוסיף כי כבר כיום מנהלי בתי הספר חווים מחסור משמעותי באנשי הוראה ובייחוד במקצועות המתמטיקה, האנגלית והמדעים שהכרחיים להשתלבות במקצועות העתיד.
יו"ר ועדת הכנסת חה"כ ניר אורבך גדל בשכונת קריית שמואל בחיפה הסמוכה למכללה. הוא מעלה בפנינו חשש כי איחודה של שאנן כמכללה אקדמית דתית להכשרת מורים על כלל ההשלכות הנלוות לכך עם מוסד אקדמי שאינו מבין את הדי.אן.איי הייחודי וצרכי השעה של מוסד אקדמי בעל מאפיינים ייחודיים אלה , יוביל לתוצאה ההפוכה מהחזון שמציג המל"ג. "גדלתי בקריית שמואל ונחשפתי לאורך השנים לקשר החזק שקיים בין הסטודנטים במכללה לקהילת המקומית ולבתי הספר בחיפה. כמי שמכיר היטב את האתגרים הסוציו-אקונומים, הגיאוגרפיים והתעסוקתיים של תושבי המקום, אני חושש מאוד ממצב שבו איחוד בין המכללה למוסד אקדמי שאינו מכיר את הצרכים הייחודיים של מערכת החינוך הצפונית והדתית בפרט, יחליש את האקדמיה בצפון ויגביר עוד יותר את המחסור הכרוני שקיים כבר כעת במורות ומורים איכותיים בצפון".
3+המורה הילה עמרני, ילידת נתניה למדה בחוג לאנגלית במכללה מלמדת השנים האחרונות בתיכון ה לוינסון בקרית ים. "בעלי ואני הגענו לכאן לפני 14 שנים כסטודנטים צעירים מתוך תחושת שליחות אמיתית ובדיעבד אנחנו מאושרים מאוד מהבחירה". היא מודה שלאורך השנים היא מקבלת הצעות מפתות מאוד בשוק הפרטי והציבורי שאותן היא דוחה מעת לעת בנימוס. "בגלל השליטה שלי באנגלית הוצעו לי לאורך השנים עבודות עם משכורות טובות באזור המרכז, אם בהיי טייק ובתחומים אחרים, אבל כשאני רואה את התלמידים שלי מצליחים ומסיימים עם בגרות טובה שתפתח להם את דלתות לאקדמיה והתעסוקה, אני יודעת בוודאות שבחרתי נכון".
3+"הקרבה הפיזית והנוכחות של הסטודנטים שמבצעים כאן את ההכשרה המעשית היא כל כך משמעותית להגברת תחושת המסוגלות של התלמידים, והיום אני יודעת להגיד בפה מלא שאילולא היה כאן מוסד אקדמי חזק הדברים היו נראים אחרת. כמורה שעובדת כאן בעיר, אני רואה עד כמה הנוכחות של המכללה בתוך הקהילה היא משמעותית, ועד כמה התלמידים נתרמים מכך בכל הנוגע לחיזוק תחושת המסוגלות והביטחון העצמי, והכי חשוב בתחושה שהאקדמיה היא דבר נגיש ואפשרי עבורם בעתיד".
עידן בוסקילה, מנהל בית ספר "אהרן הרואה בנים" הסמוך למכללה משתף בגילוי לב את חששותיו האישיים מהשלכות מהרפורמה. "גדלתי כאן בצפון והיה ברור לי שמשימת החיים שלי היא להגיע לחינוך ולהעביר את מקל החינוך הלאה לדורות הבאים. חשוב לי מאוד שתישאר כאן נוכחות אקדמית חזקה. זה משנה את השיח ואת עולם המושגים של התלמידים שרואים באקדמיה דבר נגיש שלא ניצב במגדל השן. חלקם הגדול של הסטודנטים שמבצעים אצלי את ההכשרה המעשית, נשארים בבית הספר כמחנכים ומורים מקצועיים קבועים לאחר הלימודים, וכמי שעברו כאן כסטודנטים את ההכשרה המעשית, הם כבר מכירים היטב את הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הדתית בצפון, ונותנים מענה משמעותי מאוד למחסור הכרוני באנשי חינוך איכותיים בבתי הספר".
נתנאל זלפרוינד, סטודנט שנה שניה במכללה גדל בקריית אתא וזוכר היטב את הימים הקשים בבית הספר כנער שהתקשה מאוד בלימודים. "ההורים שלי לא ויתרו עלי והשקיעו במורים פרטיים, אבל ראיתי חברים ממשפחות עם מצב כלכלי קשה שנפלו בין הכיסאות והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות- להוביל שינוי ולהעניק הזדמנות שווה לכל תלמיד בלי קשר לרקע והמקום שממנו הוא בא וידעתי שכאן בצפון שסובל ממחסור חמור באנשי הוראה, התרומה שלי למערכת החינוך תהיה משמעותית פי כמה מהמרכז".
3+"כעת כשמעמד המורה ושכרו נמצא על סדר היום הציבורי, אנשים כבר מבינים שלהכשיר מורה שיוכל להחזיק מעמד במערכת לאורך שנים ולהעניק תשומת לב ל-35 תלמידים ברמות שונות זה לא דבר שניתן לעשות בלחיצת כפתור", מוסיף פרופ' לוי. "כדי להכשיר איש חינוך ראוי שיוכל להכין את ילדינו להתמודדויות עם אתגרי התעסוקה של המאה ה-21, המורה נדרש למנעד כישורים מקצועיים ואישיותיים חסרי תקדים. לכן, הכשרת מורים לא יכולה להיות המונית, אלא להתבצע ברמת הבוטיק כפי שאנו מכשירים במכללה, כדי שנוכל להעמיד מורות ומורים ראויים שמעבר להעברת החומר במתמטיקה ואנגלית, יידעו גם לחנך ואפילו קצת להיות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כשצריך".
פרופ' לוי מוסיף כי לאורך השנים המכללה עושה מאמצים גדולים מאוד כדי לקלוט סטודנטיות וסטודנטים איכותיים עם רף קבלה גבוה ביחס לשאר המוסדות האקדמיים בתחום. "אנשים תמהים על ההתעקשות שלנו על תנאי קבלה גבוהים, אבל המשבר הנוכחי מוכיח שאין קיצורי דרך והדרך העקבית שלנו לאורך השנים הייתה הנכונה כי תושבי הצפון ראויים לנשות ואנשי חינוך איכותיים עבור ילדיהם, בטח שלא פחות מערי המרכז". לוי מחזיק בידיו מפה שמציגה את השטח העצום שעליו חולשת המכללה. "אם יש פה מוסד אקדמי חזק שמכשיר מורים איכותיים זה אומר שבתי הספר יקנו חינוך טוב יותר, ותהיה סיבה טובה לאנשים מהמרכז להגיע לצפון ולהתיישב כאן. גם סטודנטים מיישובים רחוקים כמו בית שאן, קריית שמונה ורמת הגולן ירצו להישאר בצפון ולבנות פה את עתידם כי יש להם את האפשרות ללמוד בצפון, ולאחר שיינשאו לזכות בחינוך ברמה גבוהה לילדיהם והזדמנות אמיתית להגיע הכי רחוק שאפשר".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה:
המועצה להשכלה גבוהה מייחסת חשיבות רבה לאיכות הכשרת המורים במכללות האקדמיות לחינוך במדינת ישראל. כחלק מתהליך מוסכם בין משרד החינוך למל"ג וות"ת, שמטרתו לשפר את איכות הכשרת המורים בישראל, עוברות כל המכללות האקדמיות לחינוך תהליך של איחודים/מיזוגים ומעבר לתכנון ותקצוב ות"ת".
