שמורות הטבע בעולם מצטמצמות ובעקבות כך גובר הצורך ל'רילוקשיין' של אריות לשטחי מחיה חדשים, גם לצד בעלי חיים אחרים, דבר שכידוע עלול לעורר בעיות. חוקרים בדקו מה יקרה אם יעזרו לאריות להפוך לידודותיים ורגועים יותר בעזרת טיפות של 'אוקסיטוצין', מה שידוע בתור 'הורמון האהבה'.
הדוקוטור ליאת יקיר, ביולוגית החוקרת את הביולוגיה של הרגשות ושל ההתנהגות האנושית מסבירה למה נתנו לאריות את ההורמון, מה ההשלכות של הניסוי ואיך הוא יוכל לעזור בעתיד גם לבני האדם.
"הורמון האהבה הוא חומר מופלא שמופרש במוח שלנו מבלוטת יותרת המוח", היא מסבירה, "הוא מופרש כשאנחנו יוצרים כל סוג של אינטרקציה חברתית – כשמסתכלים לנו בעיניים, בזמן מגע, כשמחייכים וכשצחוקים. ההורמון המופרש גורם לתחושות של שייכות, חברה וקהילתיות".
מה היו תוצאות המחקר?
"המחקר הראה שאריות שמעבירים אותם לאזורים יותר צפופים, עם חיות אחרות, ובשל כך ישנו צורך להוריד את האגרסיה שלהם אל מול פולשים ומינים אחרים, כשנתנו להם מהומר הזה הם באמת הפכו לרגועים וידודותיים יותר", מספרת הדוקוטור ליאת יקיר.
"יש על החומר הזה המון מחקרים, גם בבני אדם. אבות שיחקו פי שניים יותר זמן עם הילדים שלהם והסתכלו להם יותר בעיניים תחת השפעת החומר, גברים גילו יותר נאמנות תחת השפעת החומר וזוגות בבליינד-דייט נגעו יותר במהלך הנסוי".
1+אז למה לא נותנים את החומר לבני אדם?
"המחקר על 'אוקסיטוצין' לא בשל מספיק לטיפול בבני אדם. הוא עדיין בניסויים קלינים – בהרבה מאוד מחקרים סביב אוטיזם כיוון שחלק מהספקטרום האוטיסטי נובע מחוסר בהורמון הזה. גם טיפול בפוסט טראומה נמצא שם".
עם זאת מוסיפה הדוקטור כי ההשערה היא שבהמשך השימוש בחומר יהיה יותר נגיש אך עוד דרוש מחקר: "בדידות עושה נזק לגוף שלנו כמו 15 סיגריות ביום", היא אומרת לסיום וממליצה לספק את ההומרון בדרכים טבעיות כמו חיבוק ואהבה.
