ביום רביעי האחרון נערך טקס הענקת פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2022 בהשתתפות בכירים מהמשק הישראלי נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיא האקדמיה למדעים של ניו-יורק. הטקס נערך במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל אביב-יפו . זוכי הפרס, פרופ' נעם שטרן-גינוסר, פרופ' מני שלום ופרופ' רונן אלדן קיבלו את הפרס בסך 100 אלף דולר בטקס חגיגי.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקריהם פורצי הדרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
במדעי החיים, פרופ' נעם שטרן–גינוסר ממכון ויצמן למדע אשר פיתחה אסטרטגיות מהפכניות לפענוח הגנום הוויראלי (נגיפי) של וירוס ה-CMV. היא חשפה כיצד הוא מופעל מחדש לאחר תקופות רדומות בגוף, וגילתה עקרונות בסיסיים של אינטראקציות של הווירוס עם התא המאכסן שלו. CMV, נגיף ההרפס, מדביק את מרבית מאוכלוסיית העולם ועלול להביל למחלות קשות בילודים ובמבוגרים מדוכאי חיסון. על מנת לאפיין את הגנום של CMV, שטרן-גינוסר יישמה טכניקה המבוססת על ריצוף, בה היא דגמה חלק ספציפי מהמנגנון המארח המשמש להתרבות נגיפית – הריבוזום – כדי לזהות חלקים מהגנום הוויראלי שמתורגמים לחלבונים. תוצאות מניסויי הריצוף הללו חושפות אילו חלבונים מקודדים מה-RNA וכיצד הנגיף משפיע על התאים המארחים. שיטה זו, המכונה "פרופיל הריבוזום", שימשה בכדי לחשוף מאות חלבונים שמקורם בווירוס שלא התגלו בעבר, היכולים לווסת את ייצור החלבונים בתא המארח.
בשנת 2020 שטרן-גינוסר יישמה טכנולוגיה זו על מנת לאפיין במהירות את יכולת הקידוד של הגנום של וירוס הקורונה- SARS-CoV-2.
בכימיה, פרופ' מני שלום, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שמחקרו ופיתוחו עסקו בצורך העצום באנרגיה ברחבי העולם, אשר הביאו להתפתחות מהירה בחקר המרת אנרגית השמש לדלקים, באמצעות פיתוח חומרים המסוגלים ללכוד, להמיר ולאגור אנרגיה מאור השמש. פרופ' שלום ניגש לאתגר זה באמצעות תכנון של חומרים חדשים, שאינם יקרים, שניתנים להכנה בקלות ויציבים מבחינה כימית, ומכילים רק את היסודות פחמן, חנקן, זרחן, גופרית ובור. החומרים שפיתח, נמצאו שימושיים במגוון יישומים, ביניהם פיצול מים למימן וחמצן בתהליך פוטו-אלקטרוכימי, סוללות ופוטו-זרזים – חלקיקים זעירים המאיצים תגובות כימיות בחשיפה לאור. ניתוח מדוקדק של מנגנוני הכנת החומרים ומנגנוני פעולתם מאפשר לתכנן במדויק התנהגות בהתאם ליישום הדרוש. עבודה זו עתידה להשפיע על ייצור אנרגיה מתחדשת ובת-קיימא.
במדעי הפיזיקה וההנדסה, פרופ' רונן אלדמן מכון ויצמן למדע אשר עבודתו הובילה לפריצות דרך בפתרון השערות בתיאוריה המתמטית של תופעות במימדים גבוהים שלהן השפעות עמוקות על תחומי הסטטיסטיקה, למידת מכונה ומדעי המחשב התיאורטיים. מחקריו של אלדן נפרשים על מספר תחומים של מתמטיקה, תוך התמקדות בהסתברות מימדים גבוהים, הנוגעת לחקר מערכות אקראיות עם משתנים רבים או מקורות רבים של אקראיות. אחת מתרומותיו המרכזיות היא פיתוח מתודולוגיה חדשה המתבססת על קשר בלתי צפוי בין ניתוח של מערכות מימדים גבוהים ואנליזה סטוכסטית- התיאוריה החוקרת את הדיפוזיה של חלקיקים. יתרה מזאת, קו המחקר היישומי שלו הוביל להבנה חדשה של המגבלות של רשתות עצביות בלמידת מכונה, ואלגוריתם חדש לקבלת החלטות בתחום הבינה המלאכותית.
