מודה ומתוודה, כמעט ואולי לא כל-כך כמעט, אפשר פשוט לומר שקצת נפלתי. במסגרת עבודתי דבררתי כנס כל-שהוא ובין הנואמים היה אחד, מנסור עבאס קוראים לו. הוא ריתק והקסים את כולם כשדיבר בפאתוס על שילוב ותיקון עוולות חברתיות כלפי המגזר שלו. לרגע או שניים, למרות שאיש ימין מובהק אני, האמנתי לו. חשבתי בליבי איזה איש מרשים הוא שרוח מנהיגות היסטורית מרחפת על ראשו. מדבר יפה כלכך, מחייך ומעביר מסר של "אל תחששו ממני". קל להאמין לו. לרגעים גם מתבקש.
כזכור לכולנו, בבחירות האחרונות עברה הנהגת המדינה לצד השמאלי של המפה הפוליטית בשל חוסר ההסכמה של בצלאל סמוטריץ' לשבת עם אותו מנסור עבאס סביב השולחן. היו שכעסו, האשימו אותו בהפלת ממשלת ימין והתריעו על בכייה לדורות בנושאים לאומיים (ראה ערך גפני ושות' שמדממים אלקטורלית ויחטפו מכה רצינית בקלפי).
מנגד, בליכוד אומרים שרצו להשתמש בו כקלף מיקוח מול סער וימינה ו/או לתמיכה שלו מבחוץ. כך או כך, רוב הגורמים הפוליטיים בישראל האמינו באיש, ולו באופן החלקי ביותר, ואחד, אחד שנותר עיקש.
הבוקר, כמעט שנה מכינונה של הממשלה הזו, יצא המרצע מהשק. מה זה יצא? בתרועת מחול לא מתנצלת. בראיון שקיימה חברת הכנסת זועבי ממר"צ היא אמרה שהרעיון לדרישתה למסור את שני הכפרים "איקרית" ו"ברעם" "חזרה" לפלסטינים נעשה בהוראותו של מנסור עבאס. כן כן, שפשפו עיניים, קראתם נכון. זה שדיבר על צרכים חברתיים, על צמצום פערים, על תקציבים ועוולות. אותו אחד בא לנו בדלת השנייה עם שאיפות לאומניות מופרכות מהיסוד. אט אט כך חשב מנסור, אדרוש את שלנו. אכנס אמנם בחריץ של הכסף אבל בהמשך אקח להם גם את הבית. איזה יופי של אסטרטגיה.
יאיר לפיד כנראה יושב עכשיו בבית ולא מבין איך נפלה עליו המכה הזו. אתמול הוא עוד הכחיש, חשיפת המסמך שהועבר אליו במהלך המו"מ וכולל את הדרישה להחזרת הכפרים, והאיום של חברת הכנסת ממר"צ בשליפת ההוכחות שאותן קיווה להסתיר ככל האפשר, שני אלה לא מבשרים לו טובות. זו תהיה מכה שאנשי הליכוד לא יהססו להשתמש בה במערכת הבחירות הקרובה. פיגוע פוליטי קוראים לזה, מהמקרים המוצדקים שבהגדרה. האיש מתגלה כאדם חסר אחריות שיימכור (ליטרלי) הכל כדי לצלוח עוד יום בלי פירוק הממשלה כדי שבעוד שנה יוכל לצנוח סוף סוף על ואל כיסא ראש הממשלה שאליו הוא כוסף ועורג כל-כך.
היום הזה, חייבים אנשי המחנה הלאומי ימני לשלוח פרחים לאיש אחד, שמו בצלאל סמוטריץ'. היחיד שהתנגד, אמר וצעק מעל כל במה "אין מצב שנשב איתו". ההתנגדות העיקשת שלו הרחיקה את הימין מהקואליציה אבל שמרה על ישראל ועזרה בטווח הרחוק לימין, בבחירות הקרובות ידעו כולם כמה טעה השמאל כשהלך איתו. מנסור עבאס הוא מוקצה בדיוק כמו חברי הרשימה המשותפת והיום נחשף פרצופו האמיתי של מי שמכונה במסדרונות הפוליטיים – "דובון אכפת לי". אכפת לו זה ברור, היום גילו אזרחי ישראל ממה באמת אכפת לו. בצלאל, כל הכבוד.
קובי דהן הוא פובליציסט ויועץ תקשורת ואסטרטגיה
