הקואליציה צפויה להעלות היום (ב') את הצעת החוק להארכת תוקף התקנות הפליליות ביהודה ושומרון – חוק החלת הדין הפלילי ביו״ש במליאת הכנסת, אך טרם ידוע אם גובש הרוב הדרוש בכדי להעבירו.
ברע"מ מחד טרם החליטו כיצד יצביעו בנוגע לחוק, וגם חברת הכנסת הסוררת ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ טרם נתנה התחייבות כי תתמוך, ומאידך הקואליציה נתונה כבר מהפגרה בחיסרון מספרי לאחר פרישתה של חברת הכנסת עידית סילמן שבקואליציה מנסים לגרום לה שלא להגיע להצבעה.

שר המשפטים גדעון סער סימן את הארכת התוקף התקנות הפליליות ביהודה ושומרון כקו האדום באשר להמשך קיום הממשלה, ולכן הרוחות ברע"מ, שכבר נשבו לכיוון פירוק הקואליציה עם השביתה במהלך הפגרה די רגועות ודווקא סילמן היא המכשול העיקרי בפני העברת החוק.
על פי הדיווחים בקואליציה ינסו לאיים על סילמן בהפרשתה באם תצביע נגד החוק, ואף עלתה האפשרות להעלות את מינוי של סגן השר מתן כנא לשר הדתות להצבעה בצמוד לחוק יו"ש כך שבמידה וסילמן תתנגד לראשון תפחד להתנגד לשני בשל הגברת הסיכוי להכרזתה כפורשת וכך יזכו בקואליציה להעביר את המינוי על הדרך.

אז על מה כל המהומה?
מהו חוק יו"ש? הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון מאפשרת להחיל את החוק הישראלי הפלילי על תושבי יהודה ושומרון. מאז 1967 החוק מאושר כל חמש שנים ותוקפו הנוכחו מסתיים בסוף יוני בדרך קבע.
הארכת התקנות אושרה למעשה בממשלה, אך במליאת הכנסת טרם נמצא לו רוב, כיוון שמדובר בהחלטה ממשלתית החוק יכול לעלות להצבעה וליפול בכל יום שני ורביעי במליאה.
מה קורה במצב בו החוק לא יעבור? אם החוק לא יעבור, למעשה סמכויות האכיפה הפלילית של מדינת ישראל וצה"ל ביהודה ושומרון יצומצמו באופן דרמטי – מס הכנסה, הוצאה לפועל ותקנות כלכליות שונות לא יחולו מחד, אך גם חוסר יכולת להחזיק בכלא בישראל, מחבלים תושבי יו"ש שהורשעו בעבירות בבית משפט צבאי ביו"ש.
המשנה ליועמ"ש, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, כתבה בחוות דעת שפרסמה כי במידה וחוק החלת הדין הפלילי ביו״ש לא יוארך: ״פקיעת התקנות תהפוך את חיי הישראלים ביו״ש לקשה עד בלתי אפשרית״.
"מעל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי איו"ש מוחזקים בבתי כלא בישראל. כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".

