הזמר אבי אברומי שצובר תאוצה כבר תקופה אחרונה וממצב את עצמו כזמר אהוב בז'אנר הים תיכוני והישראלי, הצליח להרגש את העוקבים שלו עם שיעור לחיים, ו הוא שיתף את עוקביו בחשבון האינסטגרם שלו. "אני מחכה לירח המלא" פתח הזמר את הפוסט.
הוא הוסיף: "מדהים איך בני האדם עשויים כל אחד מחומר אחר אבל בו זמנית כולם אותו הדבר. איזה פגיעים אנחנו.. חבורה של יצורים על 2 עם מוח אחד ולב אחד, לומדים מכל מכשול בחיים אבל בדיוק כמו השמש שלא מפספסת משמרת אף פעם – אנחנו חוזרים להיות פגיעים. גם החומות הכי גדולות שנציב, עם הצבא הכי חזק שקיים שעומד בכניסה לחיים שלנו, כל זה בשניה אחת נרמס, איך אנחנו אוהבים להפגע אה? אנחנו מתים על זה.
"תמיד אמרתי ואומר, מחשבות הן המתנה והקללה הכי גדולה שנתן לנו אלוהים. ראיתם אוגר פעם רץ על גלגל? ככה בדיוק אנחנו כשאנחנו מוצפים, חסרי ביטחון, דואגים, מפחדים.. ולמה? אלוהים יודע. גם כשיש לנו הכל, אנחנו נסתכל על מה שאין לנו. נו תשאלו אותי למה.. כי אנחנו מתים על היכולת להיות פגיעים.
"אנחנו מכורים להזדמנות הכי קטנה שנקבל סכין ללב (מטאפורית), שמישהו יבוא ויסובב אותה – ככה נרגיש חיים. שמישהו יבוא וינער אותנו, אין אין על להיות פגיעים, כשזה קורה אנחנו מקללים כל רגע שאפשרנו לבן אדם להכנס לתוך המבוך שלנו, הרי בשביל מה זה טוב?
"יכלנו לשים שלט ״סגור״ אבל במקום זה פתחנו את השער אומנם הצצנו מהצד לנסות לוודא שלא מדובר באדם רע והמבט הראשוני הספיק, אז הוא נכנס לתוך המבוך הכי מטורף שלכם, בכל פנייה שהוא מבצע הוא מגלה עוד חתיכה מכם והשאלה שתהדהד לנו בראש כל הזמן הזה היא: האם הוא כאן כדי להכיר כל פינה וחלק במבוך או שאולי הוא עושה הכל כדי למצוא את היציאה ולברוח גם אם זה אומר בדרך לבעוט במכשולים.
"ואני? אני אומר אז מה? שייכנסו אחד אחרי השני אני מכור להרגשה הזו, המתח הזה הורג אותי, אבל לכל אחד שנכנס יש השלכות, הוא משאיר מורשת, צלקת, חתיכה ממנו, מה שתבחרו לקרוא לזה. ואני? אני מחכה לירח מלא כדי להשתמש בכל החלקים שנשארו במבוך שלי, לכו תדעו מה יקרה".
