נוער צריך להט. הוא צריך דגל ברור, אמת ברורה לזעוק אותה. זה נכון בעיקר לגילאים הנמוכים (ה-ח נגיד), ובדרך כלל ככל שהגיל עולה, עולה איתו ההבנה של מורכבות הערכים המופשטים כשהם הבאים לידי מעשה.
בבני עקיבא שבה גדלתי, הדגלים החד משמעיים והברורים היו ציונות עם כיפה, 'גם וגם'. היינו בטוחים שאנחנו המקף המחבר, ושלב ליבה של תורת הרב קוק הוא הראיה בעין טובה את הציונות והציוניים. אבל התורה של הרב קוק ושל הרצי"ה בנו, ראשי ישיבת מרכז הרב, מורכבת הרבה יותר.
לומר שישיבת מרכז הרב היתה שנים רבות "סמל של אחדות המחנה, סמל של ממלכתיות", זה בערך כמו לומר שחיל האויר הוא מקום של מתנשאים לבנים. יש בזה כנראה איזה גרעין אמת, אבל – נו באמת.
כשהרב צבי יהודה פתח את מעילו מול החיילים בסבסטיה ואמר להם 'תירו בי, אני לא זז מפה' זה היה מופת של ממלכתיות? כשהוא קרא לראשי ישיבות חרדים 'כופרים עם כיפה' זה היה שיאה של האחדות? זה נכון שמרכז הרב היתה מופת של אחדות ושל ממלכתיות. אבל ממש ממש לא במובן השטוח והלעוס עד זרא שכהנא מתשמש בו. זה נבע אצלם מעומק העומקים של התורה. אותה תורה שמדריכה לעין טובה, ומדריכה גם לנטור כנחש. ואת שניהם עשה הרצי"ה יותר טוב מכל אחד אחר.
מתן, אתה מונה את מעשיו הרעים של נתניהו מול התמימות שבמעשיו של בנט. נניח שאתה מדייק בפרטים. האם לא שמעת מעולם על יחסו של הרב צבי יהודה קוק להקמת ממשלה הנשענת על ערבים? האם אתה לא יודע את הדבר הבסיסי ביותר ב'ממלכתיות' מבית מדרשו של הרב קוק, והוא שהתוקף של ראשי הממשלה הוא מכך שרוב הציבור היהודי בישראל בחר בהם? האם צריך לספר לך שבנט הוא ראש הממשלה הראשון בתולדות מדינת ישראל שאף ישראלי לא בחר בו כראש ממשלה, ובכך הוא שבר את עצם קדושת התפקיד הזה שנמשך 74 שנה?
כאמור, אני מאמין למתן כהנא. אני חושב שהוא באמת חושב שהממלכתיות מבית מרכז הרב מחייבת להתעלם מכך שהוא זה שמוביל את הרס הרבנות הראשית לישראל שהרב קוק ייסד. אני מסכים לחשוב אפילו שהוא לא יודע שהרב קוק והרב צבי יהודה הבדילו הבדלה יסודית ביותר בין חיי התורה של יחידים, בהם אסור לכפות כפיה דתית, לבין זהותה היהודית של המדינה ושל הפרהסיה הציבורית שאותם כהנא הורס בכל יום שעובר, והם היו בבת עינהם של הרב צבי יהודה והרב קוק.
אז כיצד נסתמו עיניו של כהנא והוא לא רואה את כל זה? התשובה העצובה לדעתי היא נאום השמע ישראל במארבים הבלתי נשכח של כהנא. כשהוא עמד מול חברי הכנסת החרדים, אלו שמייצגים ציבור עצום של לומדי תורה בישראל, ואמר להם שהתורה שלו חשובה יותר משלהם כי הוא יודע מה זה לקרוא שמע ישראל במארב של 48 שעות בעומק לבנון, הוא חשף את עומק וגובה היהדות שלו. היהדות שהיא בעיניו היהדות של הרב קוק והרצי"ה, שהיא שורש הממלכתיות של מרכז הרב.
זו יהדות של בני עקיבא. של הקירות בסניף, בהם מצוייר בגואש ש"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק" (משפט שהוצא מהקשרו לגמרי, כמובן), וכתוב בין ענני-השמות של החניכים משפטים מהרב נריה ומאחרים על המקף המחבר. אותה בני עקיבא שבה התגאו כל כך ביוצאי הסניף שהפכו לקצינים בשייטת ובסיירת ובטייסת, ולא דיברו עד התביישו באלה שיצאו – כמה מאכזב וחרדי מצדם – אברכים.
וזו, מה לעשות, ממש לא היהדות של הרב קוק. זו לא היהדות של הרב צבי יהודה, וזו לא היהדות של מרכז הרב. זו לא היהדות שלי!
