אני יושבת בלוד שנה בדיוק אחרי אירועי שומר החומות, והגרון חנוק. הלוואי שהכול היה סרט רע. הלוואי שבבוקר הבא נגלה כשנקום שלא חווינו על בשרנו שידור חוזר של שיעורי ההיסטוריה על פרעות תרפ"א ותרפ"ט ותרצ"ו.
שנה אחרי, וצעדת שנאה שואגת תחת חלוננו: "ח'ייבר ח'ייבר יא יאהוד", "הגרעין ארגון טרור", "מתנחלים החוצה", "הגרעין צאו מלוד". ואני תוהה: השתנה משהו בשנה האחרונה?
בעיניים שלי, הלא אובייקטיביות במוצהר, יצאתי לסיור בערים המעורבות כדי לשוחח עם נפגעי פרעות תשפ"א בלוד, ברמלה ובעכו. לשמוע, להשמיע, לנסות לעכל. לנסות לשחזר את העבר כדי להבין מה היה שם; לנסות לתאר את ההווה כדי לראות אם משהו השתנה; לנסות לחשוב אם יש משהו שאפשר לעשות כדי שהעתיד ייראה אחרת.
2+התחנה הראשונה שלנו בסיור היא רמלה, העיר שאולי שמעתם עליה הכי מעט במהלך הפרעות, ולא בצדק. עוד בתחילת הרמדאן של השנה שעברה תקפו ערבים כמה תלמידי תיכון חובשי כיפות, ושוטר נפצע בהתפרעות אלימה. ממש יום לפני פרוץ פרעות תשפ"א הגעתי למשטרת רמלה להעביר מתנה לשוטר הפצוע. לא דמיינו מה עומד להתרחש.
אני משוחחת עם יונתן ריכטר, שסיפור פציעתו הגיע לתקשורת רק לאחרונה בעקבות סגירת התיק. "האירוע קרה בערב השלישי של הפרעות, בין 12 ל-13 במאי", משחזר ריכטר, עורך דין העובד בבית המשפט המחוזי בירושלים. "אשתי והילדים כבר לא היו בעיר בגלל המצב, והגברים נשארו לשמור. חשבנו שהמצב בהרגעה. לפתע ראינו עשרות ערבים יוצאים לכביש 40 הסמוך. ברחוב לידנו התחילו לשרוף מכוניות וזרקו אבנים. פורעים הגיעו לרחוב שלנו וסחבו פחים כדי להבעיר אותם.
"צעקתי על הערבים שיעזבו את הפח שלנו, אבל הם איימו עליי במכות. השכנים צעקו לי: 'תעזוב את הפח!' עזבתי את הזירה, עליתי הביתה, והם לקחו את הפח. ישבתי במרפסת, ופתאום כדור אש נזרק אליי בכינון ישיר. בקבוק תבערה עף עליי, התחלתי לבעור, וגם הערסל שלידי הוצת. התחלתי לצעוק ורצתי החוצה. התגלגלתי בחוץ לכבות את האש. בינתיים שכן קפץ מלמעלה למרפסת שלי לכבות את הערסל הבוער".
למה לא קראת לאמבולנס?
"השכנים עזרו לי בלילה. רק בבוקר יצאתי לקבל טיפול. ידעתי שאם יראו אותי נוסע באמצע הלילה או יראו אמבולנס, ידעו שאני לא בבית ויבואו לשרוף לי את הבית".
ריכטר הגיע לבית החולים ביום המחרת פצוע בזרועו ובצווארו, ושם התברר שהכוויות היו בדרגה 2 ו-3.
לפחות קראת למשטרה?
"בלילה, מייד אחרי שניסו לשרוף אותי, הודענו למשטרה, והם לא הגיעו. למחרת בתשע בבוקר התקשרו לשאול אם הכול בסדר. אמרתי שלא, שנפצעתי אמש מבקבוק תבערה. אמרו לי: 'בוא לתחנה ותגיש תלונה'.
2+"רק אחרי שלושה ימים, כשהייתה פגיעה נוספת בבית כנסת, רק אז הגיע חבלן משטרה. מישהו אמר להם שאני פצוע, ויצרו איתי קשר. אמרתי לחוקרים שהבקבוק שממנו הכינו הפורעים בקבוק התבערה עדיין אצלי, שיבוא לקחת אותו כדי שיהיו להם ראיות. הם לא באו ולא לקחו אותו".
האם יש התקדמות כלשהי בחקירה?
"נעצרו חשודים, אחד מהם שכן מהרחוב. החשודים הודו ושחזרו את האירוע. אלא שלפני כחודש קיבלנו הודעה שהתיק נסגר והחשודים שוחררו, כי לטענתם אין ראיות טובות. מובן שאין ראיות טובות, אפילו את הבקבוק לא באתם לקחת".
אבל זה לא הכול. "אחרי חמישה חודשים מצאנו על הגג בקבוק תבערה שנראה בדיוק כמו הבקת"ב שנזרק עליי", מספר ריכטר. "כנראה הוא נזרק באותה תקרית ובנס לא התלקח. דיווחתי למשטרה, והפעם הגיעו מהמעבדה לזיהוי פלילי.
2+"לאחר גילוי הבקבוק על הגג, כשביררתי עם החוקרים בתיק שלי מה הממצאים שלהם, מסתבר שלא היה סנכרון ולא הודיעו לחוקרים בתיק על הממצא הנוסף. כעת, אחרי קבלת ההודעה על סגירת התיק ושחרור העצורים, הגישו בקשה לקבלת החומרים בתיק אנשי ארגון חוננו, שמלווים אותי בתיק, והם עובדים על ערעור".
