אם תגידו היום למישהו את הצירוף 'שומר החומות', הוא ייזכר ודאי בפרעות המזעזעות שהחלו בשנה שעברה ביום ירושלים. כיוון שהמלחמה נסבה על ירושלים, נבחר שם השיר לשמש גם שמו של המבצע הצבאי שהתנהל אז נגד עזה ונגד האויבים מבית.
עד לפני שנה שימשו המילים הללו רק כותרת לשיר שביצע צוות הווי פיקוד מרכז מאז שנת תשל"ז (1977). האלוף רפאל איתן, שעמד אז בראש אג"ם, היה ידוע בעמדתו הביקורתית על עצם קיומן של הלהקות הצבאיות. כיוון שהיה מועמד מבטיח לרמטכ"לות, הרגישו בלהקות שסופן מתקרב. השיר הזה, שהיה חלק מתוכנית 'שירי ירושלים' של צוות הווי פיקוד מרכז, כבש את אמצעי התקשורת, הציב את הלהקות שוב במרכז הבמה ואף הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי לשנת תשל"ח של גלי צה"ל. ברם חרף ההצלחה אכן פורק הצוות כשנה לאחר מכן.
אלמגור כתב מעין מונולוג של חייל צעיר הניצב בתפקיד שמירה בירושלים ונזכר בחלק מפסוק בספר ישעיהו (סב, ו) שלמד בכיתה: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים". החייל העומד בשמירה מבין שזכה להיות אחד מהשומרים שעליהם דיבר הנביא. פסוק נוסף של הנביא ישעיהו משובץ בשיר: "שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל" (שם כא, יא).
את השיר הלחין בני נגרי, שהיה גם המנהל המוזיקלי של אותה להקה. חוקר הזמר העברי עפר גביש הציע שנגרי הדהד בלחן שלו שיר ירושלים אחר: 'בשערייך ירושלים'. כדי להמחיש זאת הוא מציע לנו לזמזם "עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים", ומיד לזמזם "כשלמדנו לדקלם על חומותייך, ירושלים".
כאמור, ביום ירושלים בשנה שעברה קיבל השיר 'שומר החומות' טוויסט בזיכרון ההיסטורי כשהיה לשם המבצע שנפתח בעקבות התפרעויות הערבים המוסלמים ברחבי הארץ ביום ירושלים ובימים שלאחריו. ביום ירושלים החלו ארגוני הטרור ברצועת עזה לשגר טילים לירושלים, ובהמשך למקומות רבים בארץ.
אחד היושבים במקלטים היה דן אלמגור, מחבר השיר. מערכת 'נכון להבוקר' עם ישי שנרב בגלי צה"ל פנתה לאלמגור וביקשה ממנו להוסיף בית חדש לשיר לרגל המצב. "כשכתבתי אז על שומר החומות, זה היה מעין שיר רומנטי על אהבה לירושלים", סיפר אלמגור ברדיו, "אבל בסוף זה נגמר ב'מתי יבוא היום שבו לא נזדקק עוד לשומרים'". אלמגור גילה שגם עשרות שנים לאחר כתיבת השיר אנחנו עוד נזקקים לשומרים. הוא ישב באחד הלילות במקלט על מזרן וכתב בית חדש לשיר:
"אֲנִי כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנִים וָשֵׁשׁ
יָשֵׁן בַּחֶדֶר הָאָטוּם
וּלְעַצְמִי אֲנִי לוֹחֵשׁ
זֶה לֹא רִשְׁעוּת, זֶה לֹא טִמְטוּם
זֶה רַק הַלֵּב הוּא שֶׁסָּתוּם
כֵּן, כֵּן, מִי חָלַם אָז בִּנְעוּרַי
כְּשֶׁזִּמַּרְנוּ עַל שָׁלוֹם עִם כָּל שְׁכֵנֵינוּ
שֶׁיּוֹם יַגִּיעַ וְאֶכְתֹּב כָּזֶה מִשְׁפָּט
עַל הַמִּזְרָן, בְּתוֹךְ מִקְלָט".
